לב חיים פלג'י חלק ב סב

ועוד אני אומר כי זה שיהיה הענין מחלוקת הפוס' הוא כשהוא מדליק עדיין אינו זמן קבלת שבת כי עדיין הוא בעוד היום אבל מה שאנחנו נוהגים להדליק כשחסר חצי שעה מהיום בשעה אחד עשר וחצי לעירנו אזמיר ששקיעת החמה לעינינו הוא בשעת י"ב חסר עשרה דקים הוי הדלקה כ' דקים קודם שקיעת החמה שהוא בשעת אחד עשר וחצי ולכפר הסמוך לאזמיר הנקרא בורון אבאר יע"א הוי שקיעת החמה עשרים דקים קודם שעה י"ב ואם כן יהיה ההדלקה בשעה אחת עשר ועשרים דקים כאשר כתבתי בעניותי בסה"ק חיים תחילה סימן בס"ד וא"כ כיון דההדלקה היא עושה בזמן מצומצם שהוא בכניסת שבת שאינו יכול לעשות עוד שום מלאכה ג"כ לפ"ז הרי הוא מקובל שבת ממילא כיון דבלא"ה כבר נכנס שבת ואה"ן אם יהיה ההדלקה בעוד היום גדול שעדיין יש זמן לעשות מלאכה נכנס במחלוקת אם הדלקה הוי קבלת שבת או עד ברכו אבל כשמדליק בזמן שלא יש עוד שהות הרי הוא מקבל עליו שבת. בודאי כדי שלא לעשות מלאכה ומה תנאי מועיל אחרי שהוא אסור בעשית מלאכה וגם הפוס' שכתבו דקבלת שבת הוי ברכו או אמירת מזמור שיר זהו כשיהיו מתפללים בעוד היום אבל לדידן שאנחנו מתפללים סמוך לשעת י"ב אין מקום לומר דהוי קבלת שבת אותה שעה שהרי כבר נכנס זמן איסור בעשית מלאכה והיכן הוא התוספת של קדושת שבת כי כן אין מקום להדליק ולהתפלל אח"ך תפילת של חול כאמור ועיין בספר זרע אמת ח"ג חא"ח סימן כ"ו. וכה הראני בני כי ביצחק יקרא נר"ו דברי הרב מהר"ש אבואב ז"ל בעל דבר שמואל בתשו' כ"י שהביא הרב ברכ"י בהל' חנוכה סימן תרע"ט עמ"ש מרן בע"ש מדליקין נר חנוכה תחילה ואח"כ נר שבת שכ' וז"ל יש ליזהר להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפילת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים עכ"ד הנה נלמד מדבריו לו ממכ"ש דיש ליזהר בכל ע"ש להתפלל מנחה קודם הדלקת נר שבת שהרי תפילת מנחה הוא נגד תמיד של בין הערבים וההדלקה הוא לליל שבת ובעינן כסדרן כנז' וכן הדין זת"ד נר"ו. ועיין בט"ז בא"ח סי' תרס"ח סק"ב שכתב בשם מוהרש"ל דתוספת שבת אי הוי התפילה מבעוד יום דלא הוי לילה והרט"ז חלק עליו וכתב דהוי לילה ועיין בס' ערך השלחן בא"ח שם סי' תרס"ח ובסימן תפ"ט אות ט' וסימן ת"ר יע"ש ועיין בספר נהר שלום בא"ח סימן ת"ר דקפ"א ע"ג ע"ד הרט"ז יע"ש ועיין להרב א"ר סימן תקנ"ד סק"ב ואין לומר דערבית משוי לילה דלהקל קי"ל דלא משוי תפי' ערבית לילה כמ"ש הרט"ז ביו"ד סימן ת"ב יע"ש: סימן ן מעשה שהיה ששכרו אנשי מבוי א' כלם ישראלים לפועלים גוים שיחפרו את השוקים להסיר את עפר הארץ כי גבה מאד ולתקן השוקים באבנים והיה בקבלנות אי מותר בשבת לפועלים גוים לעשות מלאכה ברחוב היאודים או"ל: תשובה היה נראה להתיר ממ"ש הרב מג"א בא"ח סימן רמ"ד סק"ח וז"ל פה בעירנו נוהגים היתר לשכור נכרי בקבלנות ליקח הזבל מן הרחוב והנכר' עושים המלאכה בשבת ואע"ג דמלאכה דאורייתא כדאמרינן היתה לו גבשושית ונטלה חייב משום בונה דמתקן הרחוב וצ"ל דגדול א' הורה להם כך משים דבשל רבים ליכא חשדא כמ"ש ביו"ד סי' קמ"א ס"ד אבל בשכיר יום פשיטא דאסור וא"כ היה נראה להתיר לבנות בה"כ בשבת בקבלנות מה"ט ומ"מ ראיתי שהגדולים לא רצו להתיר כי בזה"ז אין הנכרים מניחים לשים אדם לעשות מלאכת פרהסיא ביום חגם ואם נניח אנחנו לעשות איבת ח"ה אבל תיקון הרחוב אינו נקרא ע"ש הישראל כ"כ ומ"מ במקום שאין נוהגי' היתר ברחובות אין להקל עכ"ל וא"כ כמו כן יש לנו להתיר בנ"ד ברחוב היאודים כיון שאינו נקרא כ"כ ע"ש ישראל וגם הוא בקבלנות: אלא דאחר העיון יש לנו לאסור דהנה הרב מג"א סיים וכתב ובמקום שאין נוהגים אין להתיר וכאן בנ"ד בעירנו לא יש מנהג קבוע בזה כי אפי' אי יארע איזה פעמים הרי יבול עשוהו בימי החול ומ"ג כי דבר דלא שכיח לא שייך בו תורת מנהג כמ"ש הפוסקים וכמ"ש בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חיו"ד סימן ס"ז וסימן ס"ח יע"ש: ועוד בה כי לא התיר הרב מג"א כי אם נטילת הזבל מהרחוב לא דדרך אגב נוטל הגבשושית אבל כאן בנ"ד כי עיקר המלאכה הוא לחפור את הארץ ולתקן האבנים ולהשותם בקרקע דהוי כל המלאכה איסור תורה וכ"כ בהדייא הרב מטה יאודה שם סק"ד דדוקא בפינוי זבל יש מקום להתיר הטלטול כי טלטול הזבל עצמו אין בו אלא איסור מוקצה או משום טירחא ואפי' ישראל הותר במקום מצוה כגון מפני האורחים או מפני ביטול בית המדרש וע"י גוי הוי שבות דשבות דהותר מפני החולים או צורך הרבה או לדבר מצוה כמ"ש הפוס' בא"ח סימן ש"ז וכשיתרבה הזבל באשפה כולהו איתנהו ביה דמאיס טפי ויש ריח רע בפרט בימות החמה ומזיק הריח לבריות וגם מפני התפילה והברכות שאינן יכולים לקרות מחמת הריח רע שיתאוה באשפות וכו' ואי משום נטילת גבשושית דבר שאינו מתכוין ועוד דבנטילת הגבשושית מן הרחוב לא איכפת ליה לישראל וכו' והוי כ מו דעביד בארעא דחבריה וכו' יע"ש וכל הני טעמי שכתב הרב ז"ל להתיר הזבל ליתנהו בנ"ד כי אדרבא מתכוין בכונה מכוונת לתקן הרחוב ולסקל המסילה ולהשוות גומות וגם כי ניח"ל לישראל בהכי דלכך שכרו לגוי ואפי' שיהיה בקבלנות אסור: איברא דיש מקום להתיר מצד אחר כי הגם דכתיבנא דאין מנהג קבוע לתקן הרחוב בשבת מ"מ המנהג קבוע ופשוט בעיר כי דברים אלו לתקן הרחוב ולסקל המסילות וכדומה הרגילות הוא לעשותן בקבלנות וזהו דבר ההוה ורגיל בעיר וכיון שכן שהוא מפורסם שהוא בקבלנות הרי קי"ל שם בא"ח סימן רמ"ג דבשדה מותר שכן דרך לקבל שדה באריסות ואפי' מרחץ או תנור אם השכירם שנה אחר שנה ונתפרסם הדבר וכן אם מנהג רוב אנשי העיר וכו' מותר יע"ש וכ"כ התשב"ץ ח"ב סימן קס"ז וז"ל אבל אפשר לצדד הדבר בהיתר והוא שאין האיסור אלא מפני החשד שלא יראה כמוכר או ממשכן או מודד בשבת וכשיסתלק חשד זה אין כאן איסור ואם הדבר הוא. כ"כ מורגל ביניהם וכל העם יודעים שלא עשה בו