לב חיים פלג'י חלק ב נח

יע"ש וכבר כתב הרב מוהר"מ בן חביב בתשו' כ"י הביאה הרב ברכ"י שכתב וז"ל לא דהינו שמברכים על כוכב הרץ ממקום למקום אבל כיון שמבואר בפוס' לא ראינו אינו ראיה וצריך לברך ולא יברך בלילה אחת רק פעם אחד ואף שראה כוכב רץ באותה לילה א"צ לברך וגם על כוכב שיש לו זהב ושבט של אורה שהוא פי' הב' של הרמב"ם ורבינו האיי והערוך צריך לברך ויותר ניכר בו גבורת הבורא יתברך להיות דבר נפלא ובלתי מצוי כ"א לעתים רחוקות ואם אותו כוכב עצמו רואה בכל לילה אם רואה אותו בתוך למ"ד יום א"צ לחזור ולברך יע"ש ועכ"פ יהיה קשת או כוכבא דשביט בשינוי גדול כזה להיות יוצא בכל לילה מה שאינו מנהג העולם זה מורה על איזה דבר בעולם והגם כי אנחנו בני ישראל אין אנחנו תחת המזלות וכתיב ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה מ"מ צריכים אנחנו עם בנ"י לשוב בתשובה שלימה וליראה את השם הנכבד והנורא וקרא כתיב והאלהים עשה שיראו מלפניו ופרש"י בקהלת סימן ג' וז"ל ידעתי כי אשר יעשה הקב"ה במ"ב והוא ראוי להיות לעולם ואין לשנותו לא בתוספת ולא בגרוע וכשנשתנ' האלהים ציוה ועשה שישתנה כדי שיראו מלפניו אוקיינוס פרץ גבולו בדור אנוש והציף שלישו של עולם והאלהים עשה שיראו מלפניו שבעת ימים נשתנו הלוך חמה בדור המבול לזרוח במערב ולשקוע במזרח כדי שיראו מלפניו חמה חזרה לאחוריה עשר מעלות בימי חזקיה ובימי אחז אביו נתקצר היום ונתרבה הלילה ביום מותו כדי שלא יהא נספד כל זה כדי שיראו מלפניו לפיכך אין טוב לאדם לעסוק אלא במצותיו ולירא מלפניו עכ"ל הרי מצינו שכל דבר הנראה לעולם משינוי יש מקום לומר כי בא לעשות הוראה לעולם ולכן גם שינוי בזה הנראה כוכב זה בכל לילה בודאי כי בא להורות איזה דבר ולכן ראוי לנו להתעורר בתשו' ולהיות ירא את ה' כדכתיב האלהים עשה שיראו מלפניו וגם כי חכמי הגוים אומרים כי אין זה הוראה לטוב לכן זאת עשינו בעירינו אזמיר יע"א להכריז תענית בצבור ולקבוע לימוד בבתי כנסיות ולהתפלל תפילת מנחה בצבור בסליחות ותחנונים ועיין בספר נ"מ ס' נחמד למראה ח"ב להרב רב רחומאי כמוהר"א אשכנזי נר"ו בר"ה פ"ק דקפ"ד ע"ב יע"ש. סימן מז שאלה במי שהוא טמא ממקרה לילה וכדומה והוא רגיל לטבול בטבילה כדי לטהר גופו אם ימהר להיות טבילתו בבקר בבקר קודם תפלה כדי שיהיה טהור או באמצע היום או יהיה דוקא סמוך לערב כפשט הכתוב בסדר אמור ובא השמש וטהר ובס' כי תצא והיה לפנות ערב ירחץ במים דהין לו טהרה כי אם עד שיהיה סמוך לערב וטבול ביום לא מהני או לאו דוקא בערב יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה נראה לומר כי בודאי כי לענין טהרה כל כמה שמקדים לטבול מצוה איכא להסיר הטומאה מגופו וזה דקפיד קרא להיות לו הערב שמש כדכתיב ובא השמש וטהר הוא לענין אכילת קדשים כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים אבל הטהרה לטהר גופו מטומאתו הרי הוא נטהר בטבילה וכל מה שיכול למהר טבילתו ולטבול מיד מצות טהרה איכא שממהר להסיר הטומאה מעליו ומה שנאמר ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים היינו מאי דקי"ל דטבול יום אינו עובד עבודה ואינו אוכל בקדשים זהו דוקא לעבודת מקדש וקדשיו אבל להיות טהור שנטהר מן הטומאה הרי הוא טהור ואינו טמא כמו שהיה מקודם טבילה כי מתחילה היה ראשון ואחר הטבילה נקרא שני לטומאה וכ"כ הרב החינוך סדר אמור סי' רס"ה וז"ל במים יובא וטמא עד הערב וטהר הכתוב קרא לטבול יום טמא אעפ"י שטבל עד שיערב שמשו אבל מ"מ אינו טמא כמו שהיה קודם טבילה כי מתחילה היה ראשון לטומאה ואחר הטבילה היה שני לטומאה וכו' משורשי המצוה לפי שכהן הוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים ומתוך מעשיו וקרבנותיו יתרצה האדם לפני בוראו ויכפר עונו ע"כ חובה עליו להיות נקי הגוף בתכלית בעת העבודה ואולי רוח הטומאה לא יעבור מעליו לגמרי עד הערב שמש וברוך אדון החכמה כי הוא היודע ולא אנחנו על איזה עת יכפר למי שנטמא לעסוק בעבודתו ב"ה והודיענו כי הוא עת בא השמש לקצת הטומאות יע"ש וכן נראה ממ"ש ברפ"ק דתמיד אירע קרי לא' מהם יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה ונרות דולקות מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית כסא של כבוד וזה היה כבודו וכו' ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה בא וישב לו אצל אחיו הכהנים עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו וכן תנן בסופ"ק דמידות אירע קרי וכו' דנראה דהטבילה היא תכף ומיד אף שיש לו דין טבול יום וזה ברור. ועיין במס' פסחים פ"ח משנה ה' ברע"ב ובתוס' יו"ט שם ובגמר' דנר' דלענין שחיטת הק"פ מהני הטבילה ביום אף שלא העריב שמשו יע"ש: אלא דמצינו בס' כי תצא דכתיב כי יהיה איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה הרי דקפיד קרא לומר והיה לפנות ערב ירחץ במים ולא משחרית ועיין להרב החינוך סדר כי תצא סימן תקס"ה שכתב בכללי מל"ת שנמנע כל טמא מלהכנס למחנה לויה וכו' יע"ש. והנראה לומר כי כיון דבזמן שבהמ"ק היה אסור להכנס למחנה לויה כל טמא אפילו לאחר שטבל עד העריב שמשו לכן לא היה ראוי לטבול בבקר דילמא משתלי שכבר טבל ויבא ליכנס אבל כל שהוא טמא נזכר ונזהר ולכן קפיד קרא לומר והיה לפנות ערב ירחץ במים ויהיב טעמא וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה וקודם לכן אסור לבא אל תוך המחנה אפילו טבל אבל עכשו בזה"ז דאין לנו ביהמ"ק ואין אנחנו נזהרים בדיני טומאה וטהרה וא"כ איסור זה להכנס תוך מחנה לויה שהוא עתה הר הבית כמ"ש הרב החינוך שם וז"ל ונוהגת מצוה זו שלא להכנס טמא בין זכר בין נקבה בהר הבית אפילו בזה"ז וכענין שאמר הכתוב והשימותי את מקדשיכם ודרשו בה רז"ל קדושתן עליהם אפילו כשהן שוממין יע"ש כי בלא"ה כולנו טמאים ואין נכנסים להר הבית אפילו אחר הטבילה ובפרט מי שאינו יושב בירושלים כ"א בשאר ארצות דליכא משום גזירה כי אחר הטבילה