לב חיים פלג'י חלק ב נז

שם ומלכות ו א"כ בהכי לא יש שום פקפוק לפום דינא כ"א תערומיות לפי סדר הזמנים וכיון דלבו לשמים כידוע לכל אין בכך כלום לפום דינא וכמש"ל סימן מד שאלה אם מותר לברך ברכת האילנות בשבת ויו"ט של חג הפסח או"ל. תשובה לע"ד נראה דמותר גמור וראיה ממ"ש מרן בש"ע א"ח סימן של"ו סעיף יו"ד וזל הדס מחובר מותר להריח בו אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח במחובר שמא יקוץ אותו לאוכלו יע"ש הרי דאפי' לברך בשבת ברכת הריח בעודו הפרי באילן היה מותר אם לא משום גזירה שמא יבא לקוץ הפרי ולאוכלו וכל שאין בו חששא זאת שהרי הברכת האילנות שאנחנו אומרים אין נוגע באילנות ואינו מריח בהם והיה נרא' לו' דאפילו אם היו בפרחי האילנות ריח היה מותר לברך ברכת הריח ולהריח גם בשבת ביו"ט דלא אסרו כ"א דוקא בפרי וראוי לאכילה דיש לגזור שמא יבא לאוכלו ויקוץ אותו בשבת. ועוד נראה להביא ראיה ממ"ש בב"ר פכ"ט סי ב' רבי סימון פתח כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו מעשה בחסיד אחד שיצא לכרמו בשבת וראה עוללה אחת ובירך עליה כדאי היא העוללה הזו שנברך עליה כך אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול וכו' ופי' הרב מוהרש"י שם ביפ"ת שבירך על ראייתה ברכת שהחיינו או ברוך שככה ברא בעולמו יע"ש הרי דאפי' שהוא שבת יכול לברך ברכת שהחיינו על ראיות הפרי באילן וכמו כן ברכת ברוך שככה לו בעולמו א"כ אף אנן נמי נימא דיכול לברך ברכת האילנות בשבת בלי ספק אלא דק"ל ע"ד הרב מוהרש"י במ"ש שבירך ברכה ברוך שככה לו בעולמו שהרי ברכה זאת שככה לו בעולמו אינו מברך כ"א על האילנות טובות לא על עוללה אחת שכן מבואר בגמ' דמ"ג ודנ"ט דהרואה אילנות טובות ובריות נאות וכו' אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו וצ"י. סימן מה נשאלתי על ברכת אילנות ביומי ניסן שמברך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם אם צריך לצאת לשדות ולגנות לברך או סגי אם יש לו בחצרו גינה לברך ברכה זו יורינו המורה ושכמ"ה תשובה הנה אמרינן בגמ' בברכות דמ"ג ע"ב אמרו האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי וכו' יש לדקדק מלשון זה דנקטו בגמ' האי מאן דנפיק ביומי ניסן וכן כל הפוסקים הרמב"ם בהל' ברכות פ"י דין י"ג היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וכו' וכ"כ הטור ומרן בש"ע בא"ח רס"י רכ"ו וכ"כ הרב הלבוש ושאר הפוסקים דכלם נקטו היוצא ביומי ניסן וכו' ולא כתבו הרואה כדין שפסק הטור ומרן בש"ע סוף סימן רכ"ה י וזה ראיתי להרב פרי האדמה ח"א בדכ"ט ע"ד שכתב וזל ולע"ד מדקאמר רבינו או גנות אתא לרבויי אילנות אם יהיו נטועים תוך חצרו עכ"ל ולע"ד אחרי המחילה רבה אדרבא כל בתר איפכא כי לשון זה שכתב הרמב"ם היוצא לשדות ולגנות מורה בהדייא כי לגנות אינן בחצרו כי סתם גנות הם במקומות מיוחדים בכניסת העיר או ביציאתה וצריך היוצא לצאת. סימן מו שאלה מה שנראה בשמים בלילה בשנה זאת בחדש אדר שני משנתינו התר"ג עמוד אחד מאיר בגוון לבן מצד מערב לאורכו בשבט אחת המאיר אם יש לברך עליו ואם מברכים עליו מהו ברכתו יורינו המורה ושכמ"ה תשובה הנה אמרו בפ' הרואה דח"ן על הזיקין וכו' מאי זיקין אמר שמואל ככבא דשביט פי' רבינו נתן בעל הערוך במער' ך' ד"ה ככבא פי' הכוכב ונראה בשמים יותר ממקום למקום כמו שובט בשבט ומוריד השבט אל המקום שמכה בו לפיכך נקר שביט וזה הכוכב שמו זיקין דגרסינן בתלמוד ירוש' אמר אין עבר זיקא בכסיל מחריב את העולם וכו' פי' אחר בערך זק עכ"ל ושם בערך זק הביא פירוש הרב רבינו האיי גאון ז"ל אש שמקדחי למעלה ונראה לה אור כענין שנאמר קודחי אש מאזרי זיקות ובזיקות בערתם והעמודים של אש שנראין למעלה חייבים עליהם לברוך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם ושביט שהוא עומד כשבט כדכתיב דרך כוכב מיעקב וקם שבט בישראל וכו' יע"ש הנה נראה מפי' ר"ה גאון ז"ל שכוכבא דשביט הוא עמוד אש המאיר והוא עומד במקום אחד ואינו כפירוש הערוך בע' כוכבא שהוא כוכב המהלכת ממקום למקום וא"כ לפי פי' ר"ה גאון יש לברך עליו ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. איברא דיש להסתפק בזה דיהיה זאת המראה כמראה הקשת לפי מ"ש הרב ס' הברית בח"א כתב יושר פי"ב וזל ולפעמים לא תתראה הקשת רק בחלק אחד קטן בקערורית השמים וזה נקרא (וואשע'ר גשל'ע) והוא ספק קשת וברכתו כדין ספק ברכות בלפעמים בזמן מרובה אפשר שתראה הקשת גם כן בלילה כשהירח שלם ומלא אף גם שבעשור לחדש והלאה שאז קרובה להיות מלאה אך רק בזמן עלותה או בזמן שקיעותה והנראית בלילה היא יותר לבנה מהנראית ביום מפני שבאה מאור חוזר של הירח יע"ש וא"כ אם יהיה קשת ברכתו הוי בא"י אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו כמ"ש בגמ' והפוסקים וכ"פ מרן בש"ע רס"י רכ"ט יע"ש. אלא דבזה אנכי מסופק שהרי כתב הרב ז"ל שם בספר הברית ד' תנאים לראית הקשת וכלם הם מורים שצריך שיהיה בזמן הגשם ועננים וזה העמוד ונראה מאיר בלילה אינו כזמן גשם ועננים כי השמים מאירים בכוכבים זאת ועוד כי כתב הרב ס' הברית כי זה הקשת הנראה בלילה הוא מבעשור לחדש והלאה וכאן דנראה זה העמוד גם מקודם עשור לחדש. גם אם נאמר שהוא כוככא דשביט לפי פי' ר"ה גאון הוא שמברך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם ולפי שאר הפוסקים דיש לברך ברוך עושה מ"ב וכבר כתב מרן בש"ע סימן רכז דיברך ברוך עושה מ"ב ואם ירצה יאמר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם בשם ומלכות