לב חיים פלג'י חלק ב נו

ועל גאולת ישראל יורינו המורה ושכמ"ה. תשובה הקשית לשאו"ל הלכתא למשיחא ונראה דמברכים ברכת גואל ישראל אשר גאלנו מגלות המר הזה וכסדר שתיקנו בסו' אגדה ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו ומברכים גאל ישראל כמו כן יהיה בגאולה העתידה לבא בב"א וגם ברכת שהחיינו כי זכינו לזמן הזה כי בודאי אנחנו קובעים יום הגאולה ליו"ט גמור ולקדש בו בקדושת היום וכן לומר שהחיינו וכן שמעתי מכן דעת מורינו הרב כנה"ג ז"ל לו' כי יום הגאולה הוא יו"ט גמור ולקדש עליו ובכלל קידש היום הוא לומר ג"כ זמן: סימן מג שאלה בעיר שבנו בית הכנסת מחדש אם מברכים שהחיינו או הטוב והמטיב או א' משתיהם או אין מברכים כלל. תשובה הנה הרב מחזיק ברכה בא"ח סי' רכ"ג כתב דראה לרב אחד שברך שהחיינו והוא חלק עליו שאין לברך שהחיינו והביא משם הרב הלק"ט ח"א סי' קע"ט שכתב שיברכו ברכת הטוב והמטיב דמוכח מדבריו דשהחיינו לא יברכו יע"ש. ולעד"ן דאין לברך הטוב והמטיב ולא ברכת שהחיינו וכמו שכן ראיתי בהדייא בס' שער הזקנים בשו"ת דף שהשיב על רב אחד שבזמנו שברך ברכות אלו שטעה בזה דאין לברך שים אחד משתי ברכות אלו יע"ש וכן דעתי מסכמת ובפרט דקי"ל ספק ברכות להקל ומכאן תשובה נצחת למי שרצ' לברך ברכת הטוב והמטיב בנס שנעשה שנשרפו כל הבתי כנסיות שהיו במבוי אחת ואחר שכבר נכנס גם האש באותו בה"כ ע"י השתדלות מאנשים שבאו לכבות ניצול מהשריפה ומפני זה הנס ברך הטוב והמטיב ואני אומר כי אינו נכון לברך הטוב והמטיב שהרי אם בבונה בה"כ מחדש אין לברך הטוב והמטיב כ"ש כשלא נבנה מחדש אלא שניצול מהשריפה ועוד בי הגם כי היה עזר הבורא ית' בהצלתו מ"מ היה בדרך טבע ע"י השתדלות מבני אדם ועוד נ"ל כי כיון שבשריפה הזאת עצמה אשר שרף ה' היה כליון חרוץ לשאר בתי כנסיות וכמה ספרי תורות שנשרפו וגם כמה וכמה חיבורים רבים מתורת שבע"פ מהגאונים והרבנים ראשוני' ואחרונים ומרבני' שבדור העי"א כי שמים וארץ בוכים ויש להספיד בפה מלא קינה ספדי תורה כי חוללה תפארתך וכו' חוץ מכמה בעלי בתים עם רב מישראל קרוב לשני אלפים נעים ונדים הם ונשיהם וטפם לחורב ביום ולקרח בלילה בעניות ואביונות ודלות מבלי לבוש ואין כסות בקרה נודרים ללחם איה וא"כ אחר כל הרעה כי בצרה גדולה אנחנו מחמת השריפה הזאת איך יתכן לברך ברכת הטוב והמטיב וע"ד שאמרו רז"ל שאמר הקב"ה למה"ש מעשה ידי טבועים בים ואתם אומרים שירה וגם כי בלא"ה איכא משום עגמת נפש לשאר בתי כנסיות הסמוכות אצל בית הכנסת הלזה שנשרפו וכבר אירע מעשה בשנת תקצ"ז בכ"ח אדר שני שבעוה"ר נשרף בה"כ ק"ק ת"ת כחצות הלילה והיו הבתי כנסיות שאצלו בסכנה עצומה עד שנכנס האש בתוכם ובפרט בבה"כ ק"ק אורחים ובה"כ ק"ק אלגאזי ובחמלת ה' אשר חמל ע"י השתדלות קצת מב"א ניצולו והיו לנס והיו רוצים לומר הלל הגדול על הנס שניצולו ומנעתי אותם מטעם זה שהוא עגמת נפש לבה"כ ק"ק ת"ת שהוא שרוף לפנינו אך זה אמרתי כי אנחנו מקבלים בנדר גמור כי ביום שיעזרנו ה"א להתחיל בנין בה"כ הנז' באותו יום עצמו אנחנו אומרי' הלל הגדול וכן היה כי ביום שהתחילו הבנין של בה"כ ת"ת אמרנו הלל הגדול והם דברים פשוטים וכן עשינו. ועוד נראה כי יבא הדבר ח"ו לידי שינאה וקנאה כי מי שנשרף ביתו או בה"כ שלו ששומע ברכת הטוב והמטיב הרי הוא מצר ודואג ועוד כפי מה ששמעתי הגם כי כונת המברך לש"ש מ"מ השומעים ברכתו חוששים ח"ו שיש איזה טינה בלבו ולהכעיסם קא מכוין ויש בדבר משום חשש שנותן מכשול לאחרים שידברו וכל כה"ג אפילו היה הדין ברור כשמש וכירח שחייב לברך ברכה הטוב והמטיב עכ"ז היה מן הראוי למנוע ברכה זאת כיון דנפיק מיניה חורבה כ"ש וק"ו כשלא יש הוכחה וראיה ברורה לברך ברכת הטוב והמטיב בכה"ג כי בודאי שוא"ת עדיף וס' ברכות להקל ועיין למרן בא"ח סי' רי"מ ס"ט שכתב וז"ל י"א שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות יע"ש וא"כ הה"נ אפי' בארם עצמו הניצול מן השריפה דהיינו בדרך טבע שברח דרך גגים או שהטילו מים וכדומה מאיזה אופני ותחתבולות להצילו וניצול שלא בדרך נס כאברהם אע"ה מאור כשדים וחנניא מישאל ועזריא מגו אתון נורא יקידתא שהוא בדרך נס ממש אבל בדרך טבע אינו צריך לברך וזהו אפילו באדם הניצול גופיה מכ"ש כשהניצול הוא אינו בן אדם כ"א בה"כ ובשל רבים כי לא ידעתי מהיכן מצינו לברך ברכת הטוב והמטיב בשם ומלכות דבר שלא נמצא ולא ימצא כתוב בספר ושוב אמרו לי כי הברכה לא היתה בשם ומלכות וכיון שכן היה מקום לומר דבכה"ג אין למנוע מלברך כיון דליכא משום ספק ברכה לבטלה אם לא שיש טעמים אחרים הנאמרים באמת בענין נדון זה שיש למונעו מלברך אפי' בלי שם ומלכות משום דשוא"ת עדיף והוא ברור או שיסתיר הענין מבני אדם כדי שלא לתת פתחון פה שידברו ודי בזה למבין ועיין לרז"ל במדרש תנחומ' וריב"ה בפרפראותיו סו' ס' ויחי ע"פ לו ישטמנו יוסף וכ' דכשחזרו לקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרו עדיין הוא זוכר מה שעשינו לו יע"ש הרי דאפילו שהיה חייב יוסף מן הדין לברך ברכה זאת עכ"ז אחיו כשראו אותו שבירך נצטערו ע"ז ובב"ר ס"ז פ"ק סימן ח' אמרו וז"ל אמ"ר תנחומא הוא לא נתכוון אלא לש"ש והם לא כן אלא לו ישמטנו יוסף עכ"ל וכונת המאמר פשוט שיוסף לא נתכוון לא לש"ש לברך על מקום שנעשה לו נס וכמ"ש הרב מוהרש"י ז"ל אלא הם שהם אחי יוסף לא כן ר"ל לא הבינו כן שיוסף נתכוון לש"ש כדי לברך לא חשבו שהציץ בבור כדי לזכור את המשטמה וז"א לו ישטמנו יוסף יע"ש וגם יוסף הצדיק אילו לא היה מן הדין שצריך לברך על פי הבור ממש אלא בדרך הילוכו מנגד לא היה מביט בבור ומברך כדי שלא יצטערו אחיו וכמ"ש מוהריט"ץ בתשו' סימן פ"ז יע"ש ועמ"ש הרב צרור הכסף חא"ח סימן א' יע"ש אלא דכיון שכבר כתבנו דנתברר הדבר שלא היה הברכה בשם ומלכות כאשר בא בשאלה אלא בלא