לב חיים פלג'י חלק ב נה

וז"ל כשנותנים קמח לתוך שקדים שעושין לחולה אם עושים כן כדי שיסעוד הלב מברך בורא מיני מזונות ואם לדבק בעלמא אינו מברך בורא מיני מזונות וכו' התם נמי מיירי כששלקו או בישלו הקמח ג"כ באש. וכן נראה להביא ראיה ממ"ש עוד מרן שם ס"ו וז"ל קמח של אחד מחמשה מיני דגן ששלקו (פי' בשלו הרבה ועירבו במים או בשאר משקין אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו פי' לטחון אותו בפה) מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה ואם היה רך כדי שיהיה ראוי לשתיה מברך שהכל ואחריו בורא נפשות יע"ש הרי מבואר דדוקא קמח שבישלו ועשאו תבשיל הוא שמברך בורא מיני מזונות הא לא"ה שהוא הקמח בעיניה בלתי בישול כלל מברך שהכל: סימן לט שאלה במאי דקי"ל בטור וש"ע א"ח רס"י ר"ו דעל פירות העץ או אדמה אי ברך שהכל יצא ואפי' על פת ויין אם הוא הדין בברכת הנהנין מריח טוב שהן בורא עצי בשמים או עשבי בשמים או מיני בשמים אם שגג ובירך שהכל אם יצא ידי חובתו או"ל: תשובה נראה לומר דאין לחלק דמאי שנא מברך שהכל על פרי העץ ואדמה ופת ויין שברכתן חלוקות עכ"ז ברכת שהכל בשביל שהיא כוללת יוצא י"ח א"כ בברכות הריח אם ברך שהכל יצא כיון שהיא ברכה כוללת גם לריח שנברא הכל בדברו יתברך ואין מקום לחלק ביניהם: סימן מ שאלה הצדיקים אשר זוכים אחרי מיתתן בג"ע מה ברכה הם מברכים שם על אשר זכו לכך וגם על התענוגים שבג"ע וגם אם מברכין שהחיינו על הכל יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה על הריח של בשמים שבג"ע בודאי כי יהיו מברכים ברכת הריח לכל אחד מעין ברכתו וראוי לו ועיין ברז"ל בר"פ שליקט מעלים שבג"ע וקלט הגלימא הריח ומכרה בכמה דינרים כי בודאי היה צריך לברך על אותו הריח של עלי אילני ג"ע אלא שעל הגלימא שקלט הריח צריכה רבה אם יש לברך יען לא נשארו העלים שהם העיקר והו"ל כדין שכתב מרן בא"ח סימן רט' ס"ו וז"ל שמן שבשמו כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואי בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים ואם היו בו עצים ועשבים מברך בורא מיני בשמים ואם צננו והוציא ממנו הבשמים י"א שמברך בורא שמן ערב וי"א שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו יע"ש הרי דבריח גלימא זאת אי מברך על אותו ריח במחלוקת הוא שנוי וה"ט מפני שאין לו עיקר וכ"פ הלק"ט ח"א סימן ק"א יע"ש וכ"כ הרב ברכ"י שם בא"ח סי' רט"ז בשם מז"ה מוהר"י אזולאי ז"ל בממשמש באתרוג וג ונשאר הריח בידו או בבגדו אינו מברך יע"ש גם היה מקום לומר כי אילני ג"ע הם הקדש והרי כתב הרב זרע יעקב ז"ל סימן ז' דפירות הקדש קונם מותר להריח בהם אבל לא יברך והביאו הרב ברכ"י שם בא"ח בסימן זה יע"ש ויש לחלק ולומר כי אינן הקדש כ"א לבני העולם הזה כי עדיין אין להם זכות. להנאות מתענוגי העולם הבא ואין לקבל עולמו בחייו והו"ל כענין כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל אבל כשהלך הצדיק לבית עולמו לג"ע אז מותר לו להנאות מכל התענוגים כי לכך נוצרו שיהנה מהם הצדיק בעוה"ב. ועל ענין ברכת שהחיינו עיין בס' אור חדש שכתב דהטעם שאין מברכין שהחיינו על הריח משום דאין הגוף נהנה מן הריח אלא הנשמה בלבד ומשו"ה לא שייך לומר שהחיינו וקיימנו דהנשמה לעולם הוא חיה וקיימת יע"ש. וכ"כ הרב מעם לועז ס' תולדות דקמ"ח ע"ב והביאו הרב זכור לאברהם ח"א מער' בי'ת ובני יצחק הי"ו הראה לי מ"ש הרב נחלת בנימן מצוה כ"ד סימן כ"ח דקל"ו ע"ד שהנכנסים בג"ע בעי ברוכי אבל המתים שכבר מתו פטורים מן המצות יע"ש והנה הראה אותי גם מ"ש הרב קב הישר פע"ט משם הזוהר עש"ב ודוק. וראיתי בס' שערי ציון בסידור תפילות לכל יום ויום בתפלה הסדורה ליום שבת קדש כתוב וז"ל ברוך שמך בעץ החיים אשר בתוך הגן ומבורך זכרך בפי כל הצדיקים והחסידים היושבים בצילו של עץ החיי' ומברכי' את ה' המבורך ברוך הטוב והמטיב וברוך השומר אמת לעולם וברוך הנותן כח לקבל רוב ההשפעות ורוב טוב כאמור ואכלתם ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא עכ"ל: סימן מא שאלה ההולך למלחמה ונצח במלחמה אם מברך הגומל וכמו כן במי שלקח שלל האוייבים אם מברך הטוב והמטיב יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה על השאלה הראשונה עיין בילקוט שמואל א' סי' כ"ג ע"פ ע"כ קרא למקום ההוא סלע המחלוקת ד"א מהו סלע המחלוקות שבשע' שהיו עוברים דוד וחילו עוברים על אותו מקום היה מתחלקת מחיילותיו והוא ושש מאות הראשונים שהיו עמו באות' שעה יורדי' מעל סוסיהם ומשתטחי' ונופלים על פניהם ומברכין ברוך שעשה לנו נסים במקום הזה ומקצתן עומדים ואין מברכים שלא היו עמו באותה שעה יע"ש. ועיין במ"ר ס' בשלח פכ"ג וז"ל ד"א אז ישיר משה הה"ד פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל ברא אדה"ר ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ולא אמר שירה וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה וכו' יע"ש ואפשר לו' כי שירה לא אמרו אבל ברכת הגומל אמרו. סימן מב שאלה בביאת משיאנו שיבא ויגאלינו במהרה בימינו אמן מה ברכה אנחנו מברכים על הגאולה ועל רוב טובה מברכים שהחיינו והטוב והמטיב