לב חיים פלג'י חלק ב נג

ב. וכמו כן יראה בעיני הגזברים שאחד רוצה להוסיף ליקח איזה מצוה והוא אינו ראוי לאותה מצוה ובפרט אם הוא מומר לחלל שבת כי אינו כבוד לתורה ובפרט במקום שמוכרים עליית הס"ת כי אזי רשות יש לגזברים להוסיף עליו באופן שלא יקחנה אך יזהרו שלא לביישו ברבים בכל הפרטים הנ"ל ואם יהיה המומר עושה מצוה אין לדחותו ברם להעלותו לס"ת יעשו כל טצדקי שלא יעלה ואם אי אפשר לא יהיה מענין הקרואין ויחזרו גם כן הקריאה בעולה כשר. ג. אם הכריז השמש בבה"כ המצוה והיו קונים רבים בזה אח"ז כנהוג שאחד מוסיף על חבירו האחרון שבכלם שלא הוסיפו עליו עוד הוא הקונה והוא החייב לפרוע הכל ויעשה ממצוה וליתיה בחזרה כלל כן הוא המנהג פשוט בינינו וכן העידו על המנהג הרב המבי"ט ח"ג סימן ס' והרב צ"ץ סי' ע"ב והרב פנים מאירות ח"ב סימן כ"ה והרב מג"א בא"ח סס"י קנ"ד והרב א"ר בא"ח סימן קמ"ז סק"ב והרב מחצית השקל סוף סי' קנ"ד ומז"ה הגדול ז"ל בסו' חק"ל חיו"ד ח"ב בשיורי א"ח סימן ט' ד"ז ע"א ד. זולת שאם הענין שחזר בו האחרון במצוה כגון שקנה המצוה ביוה"כ בערב שמכריזין קנית המזכה וספר הושענות והגם שנגמר הקניה שאומר עליו השמש לטובה ולברכה רוצה לחזור בו זה הקונה ואיתיה בתקנתא כגון שיש עוד שבת בנתים בין יוה"ך לסכות דאיתיה בתקנתא לחזור ולהכריז או לתת לקונה אחר בלתי הכרזה אזי יהיה דינא דמתני' דאם פחתו מהערך ממה שנדר הקונה האחרון גובים ממנו מה שחסר כאשר ביארתי מדברי הרב המבי"ט ח"ג סימן ס' בס"ד: ה. אם חזר הקונה האחרון ולא היה באפשרות לחזור ולהכריז מאיזה סיבות שיהיה ומצאו הגזברים תכף ומיד קונה אחר אם הוא בשיווי שקנה הראשון מה טוב ואם לאו ישלם הפחת מה שחסר כי בלא"ה המנהג הוא לכוף להאחרון וזהו שמוצאים הגזברים קונה אחר הוא שלא מתורת מנהג א"כ מה שחסר הא מיהא חייב ליתן כן למדתי מדברי הרב כנה"ג ביו"ד סימן רנ"ו הגב"י אות כ"ד במה שהעתיק לדברי הרב המבי"ט בתשו' ח"ג סימן ס' כמש"ל בס"ד ונראה דזהו דוקא כשיהיה הקונה האחרון החוזר בו בבה"כ ברם אם הולך הקונה האחרון לבה"כ אחר ואיננו באותו בה"כ בשעה עשית המצות לדידן שיש בבה"כ קונה החסרונות הרי כשהולך בעל המצוה מבה"כ זוכה בעל החסרונות באותה מצוה ולא מהני שום מכירה ושום מתנה כל שאינו בעל המצוה באותו בה"כ וזה ברור: ו. אם אחד נדר לתת כו"כ לקנות המצוה והוסיף עליו חבירו ובא אדם אחר לסייע לקונה הראשון והקונה הראשון מוחה שאינו רוצה לקבל סיוע משום ארם המנהג שאינו רוצה הוא דמחאתו הוי מחאה ושוב אחזר יצא לאור ס' כבוד יו"ט להרב המו' מוהרי"ט דאנון ז"ל וראיתי לו בדל"ו ע"ג שהיה רוצה לצדד מתשו' הרב צ"ץ מדינא דמתני' דערכין דאינו יכול למחות ושוב הביא מ"ש הרב פנים מאירות ח"ב סי' כ"ה דסתר דאית הרב צ"ץ וא"כ אינו יכול להכריחו לקבל הסיוע יע"ש וכן הוא המנהג פשוט: ז וב"ש אם קנה המצוה בעשרה ולא היה מי שמוסיף עליו עוד ונשארה לו דליתיה בחזרה ואינו יכול לחזור בו פנים מאירות ח"ב סימן כ"ה יע"ש והם דברים פשוטים וכן המנהג פשוט: ח. אם הקונה האחרון אומר שמעולם לא הוסיף על הראשון אלא שהשמש טעה וסבר שהוסיף בזה אין מנהג מבורר הרב מחצית השקל בא"ח סוף סימן קנ"ד יע"ש והרב פנים מאירות בתשו' ח"ב סי' כ"ה בשאלה הוזכרה שם טענה זו אך אמנם לא בא בתשובתו שם שום רמז לבאר זה בפרטות כלל כמו שיע"ש וכשאני לעצמי נראה פשוט דמהימינן ליה כחאומר כי לא התנדב אלא שהשמש טעה אם לא בדאיכא ב' עדים שמעידים עליו ששמעו מפיו שאמר כן להשמש להוסיף על המצוה דאז חל עליו החיוב וזה ברור: ט במכירת המצות אין בהם משום דין אונאה דקי"ל דאין אונאה להקדש הרב המבי"ט ח"ג סימן ס' יע"ש: יוד מי שקנה המצות בבה"כ וכבר עשאה ורוצה ללכת לבה"כ אחר עכ"ז חייב לפרוע דמי אותה מצוה לאותו בה"כ שקנה שם אותה מצוה ועשאה המצוה שם הרב המבי"ט ח"ג סי' ס' יע"ש והם דברים פשוטים וכן המנהג פשוט: סימן לה שאלה במברך ברכת המזון על הכוס בסעודה ג' של שבת ונעשה עד שחשכה והיא לילה אם כשמברך ברכת על הגפן מזכיר של שבת או לא כיון שהוא לילה יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה עיין מ"ש הטור ומרן בש"ע לקמן בה' יוה"ך סימן תרכ"נ ס"ג וס"ל אם חל בשבת מזכיר בה של שבת אבל בוידוי של אחר התפל' אין מזכירין בו של שבת וה"מ יחיד אבל ש"ץ כיון שאמרו בתוך תפילתו מזכיר בו של שבת ואם לא הזכיר בזה אין מחמירין אותו יע"ש וא"כ הה"נ הכא דכיון שאומר ברכת על הגפן אחר שכבר השלים סעודתו וברך ברכת המזון אין להזכיר של שבת: סימן לו שאלה במערב פרי העץ עם פרי האדמה כמו שעושים ביום המילה שומשומים בדבש עם שקדים וכמו כן כשנותנים בתוך התאנים אפונים קלויים מה מברך : תשובה לכאורה נראה דאזלינן בתר רוב הפרי וכמ"ש הפוסקים בא"ח סימן ר"ב וסימן ר"ח אבל נראה ודאי דה"ד כשהוא מעורב הדק הטב שאינו ניכר כל פרי ופרי בפ"ע משא"כ בענין נ"ד שניכר כל פרי ופרי בפ"ע הנכון הוא להוציא הפרי שהוא בורא פרי העץ בתחילה לברך עליו ולאכול ממנו מעט וכמו כן יעשה על פרי האדמה ואח"כ יאכלם שניהם בבת אחת וכן אני נוהג נוהג