לב חיים פלג'י חלק ב מח

החיוב מוטל לקנות החצר ביה"כ הכל בממונו לפי עושרו והעניים יתנו כפי עניותם דהיינו מעט מזער ממה שלוקחים המתנדבים בקס"ת ומן הריוח הנכנס מהכנסת הביה"כ יוציא כל ההוצאות המצטרכות לפי המשרתים וש"ל וכדומה וכל היתר יקחנו לעצמו למלאות מה שהוציא עד שיגבה כל החוב וישאר הבה"כ בכוללות העיר. אך אם יש לעשיר ההוא איזה טענה מספקת אזי אין לכוף אותו והכל לפי ראות עיני הב"ד: סימן כח נשאלתי בבה"כ שנבנה יש חלונות הנוטות לצד מערב ונראה מאותן החלונות בית ע"ז אם יש איסור בדבר מצד הראיה הגם כי אינו משתחוה לאותו צד שהוא מערב או לא: תשובה עיין בסה"ח סימן תל"א שכתב וז"ל כשבא אדם לעשות חלונות לביתו לא יעשה כנגד בית ע"ז כשיפתח נראה כמשתחוה ועור שתדיר פונה כנגד ע"ז וכתיב ל תפנו אל האלילים ולבית הכנסת לא יהיה לו חלון פתוח כנגד ע"ז ולא ישים על חלון ספרים כנגד ע"ז יע"ש. סימן כט שאלה אם מותר ליקח מאבני רצפת הבה"כ שנשרף בעונותינו הרבים השתא הכא שנת התר"א בי"א לח אב לעשות על גביהן לישת המצות לחג הפסח ולערוך המצות על גביהם יורינו המורה אם מותר או אסור ושכמ"ה. תשובה עיין בס' בארות המים חא"ח סי' ט שכתב בסו' התשו' וזל א"כ בנ"ד לפי דברי הרב דגם העצים והאבנים של קדושת בה"כ הזה שוה לבית הכנסת עצמו וכמש"ל ומכוער הדבר שתשתפכנ' אבני קדש בראש כל חוצו' דהיינו הקאלדירו"ם וה' יכפר בעד כל קהלם יע"ש משא"כ בנ"ד שלוקחים לערוך מצות ע"ג למצות של פסח שהוא מצוה בודאי הגמור שהוא מותר. סימן ל שאלה בראובן שהניח ס"ת בביתו בתנאי שלא להקדיש את ביתו ושם ארון להניח ס"ת בתוכו והארון הלזה הוא חלול תחתיו ומונח על גבי קרקע הבית אם יכולים להניח תחתיו המנעלים כדי לשומרם שם שלא ידרוסו עליהם ויטנפו אותם כי הגם כי בקרקע הבית אין בו שום קדושה מ"מ הארון אשר עליו הוי כשומר את המנעלים אם מותר או לא : תשובה נראה לי לאסור והראיה ממ"ש מרן בש"ע א"ח סימן קנ"א סי"ב יש ליזהר מלהשתמש בעליה שע"ג בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם יע"ש והרי להניח המנעלים שם לשומרם נראה דהוי תשמיש של גנאי והגם שמור"ם כתב שם וכל זה דוקא בבית הכנסת קבוע שנבנה מתחילה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבה"כ מותר לשכב עליו יע"ש וכאן בנ"ד הוי בית שאינו קבוע לבה"כ מ"מ כיון שהוא תחת הארון ממש ומשתמש מאוירו הוי חמור יותר מלשכב עליו דאז יש לו מחיצה מפסקת מנסרים ואינו ניכר לעין השתמשות ממנו כלל כי הוא רשות בפ"ע והרי כתב הרב כנה"ג בתשו' חא"ח סימן כ"ו דהשוכרים בית להתפלל אף שאין לו קדושה לענין מכירה מ"מ אינן יכולים לנהוג בו מנהג בזיון והביאו הרב ברכ"י שם בא"ח רס"י קנ"ד יע"פ ועוד נראה להביא ראיה ממ"ש הרמב"ם בתשו' סימן ע"ד הביאו הרב ברכ"י שם בא"ח סי' קנ"א דמותר לדור בעליה שע"ג בה"כ אבל במקום שע"ג ההיכל לא ישן ולא יניח כלי מלאכתו שם יע"ש ואם כה אמרו בכלי מלאכתו דאין להניח ע"ג ההיכל והנראה שע"ג ההיכל היינו אפי' הוא דר בעליה וא"כ כ"ש כשהוא בתוך אויר הארון ההיכל עצמי. ועיין בירוש' בב"מ ד"ח ע"ד יאודה בר אלעאי על לכנישתא שבק סנדלוי וכו' ועיין להרב עיקרי הד"ט סימן כ"ו אות ט"ל: סימן לא במנהג עירנו אזמיר יע"א שנהגו גזברי ופרנסי הבתי כנסיות ליקח מעות לצורך בנין בית הכנסת בהכשר ע"י שטר מכד ושכירות כנהוג אם מותר לעשות מכר להתיר את האיסור בביה"כ של כרכים עיין בתשובת בית יאודה חא"ח ח"א סי' ט' שאסר והשיב ע"ד הרב ט"ז שהתיר אפילו אם ישאר ביה"כ אחר המכירה וכן הסכים מז"ה הגדול בס' חק"ל חיו"ד ח"ב בשיורי א"ח סימן י"ב יע"ש: ולעד"נ לתת טעם למנהג והוא דאם לא יהיו לוקחים מעות לבנין הבה"כ להעמידו על מכונו הכל הולך לאיבוד והרי כל המתנדבים אפי' ארחי ופרחי אדעתא שיהיו בביה"כ גזברים ומנהיגים שינהגו את בה"כ לצורך קיומו הם נותנים ועל דרך שאמרו בפרק בני העיר אמר"א האי בה"כ דמתא מחסיא אע"ג דמעלמא קא אתו ליה כיון דאדעתא דידי קא אתי להאי בעינן וכו' והרי אם לא אפשר בלא"ה שהולך הכל לאיבוד וע"י המכר הזה הוא מתקיים הבנין ומה שהתנדבו הו"ל זכות למתנדבים במכירה זו וקי"ל דזכין לאדם שלא בפניו ומ"ג כי המכירה היא לזמן וחוזר אח"ך להם וגם הוא ע"מ שיהיה בה"כ בכה"ג נראה דמותר ועל זה סמכו שנהגו רבים בתורה בעירנו אזמיר יע"א לתת לבית הכנסת בתורת מכר ושכירות א"ו דה"ט כמ"ש ויש ראיה לזה ממ"ש הרב מג"א בא"ח רס"י קנ"ב במ"ש מרן בש"ע דאין סותרין ביה"כ כדי לבנות ביה"כ אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים תחילה ואח"ך סותרין כתב הרב מג"א וז"ל וזה אפי' בכרכים שרי דגם כל העולם מרוצים כיון שבונים להם ביה"כ אחרת יע"ש וכן נראה לומר דאנן סהדי דניח"ל וכ"כ בכה"ג הרב מוהר"מ מלובלין בתשו' סי' ט"ן וז"ל דבנ"ד אנן סהדי דניח"ל במכירה הנז' כי זכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו וכ"ש אם והיה המכירה להקדש ת"ח מישיבות שלומדים דהוי בית המדרש של רבים בלא"ה הרי ק"ל בא"ח רס"י קנ"ג