לב חיים פלג'י חלק ב מד

ככה"ג אין חשש משום עין הרע כלל וכמ"ש הכנה"ג ז"ל עצמו שם בשיירי סימן קמ"א הגב"י אות ה' במ"ש מוהרי"ל ושאר הפוסקים שם דאין לקרות לס"ת שני אחים בזה אח"ז משום עין הרע כתב וז"ל וכתבתי בתשו' חא"ח סימן רס"א שדברי מוהרי"ל שאין הקפדה בזה אלא במפטיר של שבת שקורא המפטיר בס"ת שקרא השביעי דכיון ששניהם קראו בספר אחד איכא משום עינא בישא אבל מפטיר ביו"ט או בשבת ביום שמוציאים ב' ספרים וקורא המפטיר בספר שני אין קפידה וע"ז סמכתי כמה פעמים בתיריא יע"א לקרות שביעי ביו"ט אעפ"י שבני היה המפטיר ונ"ל שע"ז סמכו לעשות חתנים שני אחים ג"ב ואח ולא חששו לעה"ר אעפ"י ששניהם קורים זה אח' משום דבשני ספרים ליכא עינא בישא עכ"ל. הא קמן שמורינו הרב כנה"ג ז"ל כתב דבשני ספרים ליכא עה"ר אפי' כשיהיו השני חתנים שני אחים או אב ובן שהוא מדבר בחתני התורה א"כ ה"ה נמי בשני חתנים שהם קורים בשני ספרים דליכא משום עה"ר דאם נאמר דיש מקום לחלק בין חתני תורה לחתן הנושא אשה כנגד זה יש לחוש בשני אחים ואב ובן שהם קרובים והצד השוה שבהם הוא כי בהיות בשני ספרים וכ"א קורא בס"ת בפ"ע אין קפידה וכיון שנתבאר מפי סופרים ומפי ספרים דשני חתנים שעושים חתונה בשבת אחד ובבהכ"נ א' דליכא למיחש א"כ צריכים אנחנו למודעי דברי רבינו יאודה החסיד ז"ל בצואותיו סימן ל"ו ובס' החסידים סימן תע"ז שכתב דאין לעשות ב' חופות בשבת אחד היכי מתוקמא כי לא הונח לנו לפי מנהג העולם שעושים הרבה חופות בעיר אחת ונמצאים גם בבהכ"נ ג"כ בהרבה פעמים חתנים רבים בשבת אחד ואם יהיו חוששים לצוואת ר"י החסיד ז"ל שלא לעשות שני חופות בין בעיר אחת בין בבהכ"נ אחד וידחו אותם לשבת אחרת אשר מזה נראה טעה למנהג מגנציאה יע"א שהיא עיר הקרובה אלינו שיש בתוכה ד' בתי כנסיות וכשיש ד' חתנים עושים שורה כל אחד בכהכ"נ א' כדי שלא יהיו ב' חתנים בבהכ"נ א' וכשיהיה ה' חתנים הם דוחים אותו לשבת הבאה שיעשה החתונ' ונראה שהם סמכו ע"ד הצוואת ר"י החסיד ז"ל הלזו שלא לעשות ב' חופות בשבת אחד דהיינו דסברו וקבילו כי עיקר הקפדה היא כשיעשו השתי שורות מב' חתנים בבהכ"נ אחד: אבל זה תינח בעיר קטנה ואנשים בה מעט מאתים בעלי בתים מו"מ ה' יוסיף עליהם כהם אלף פעמים ויברך אותם וגם שנמצא בתוכה ד' בתי כנסיות עכ"פ. ברם בעיירות גדולות שים ברכת ה' מישראל לאלפים ולרבבות מבעלי בתים כי אפילו אם יהיה מאה חתונות לשנה המה באים יותר מד' בכל שבוע ושבוע כי זמן הנשואין איננו בכל ימות החדש כ"א מיום ראשון עד ט"ו ובחיסור הלבנה אין המנהג לישא אשה וגם מט"ו ניסן עד ח"י אייר עוד חדש אחד שלא יש נישואין וכמו כן בתלתא דפורענותא שאין נושאין ויש הרבה שאין נושאין נשים בח' מרחשון וא"כ אם ד' בתי כנסיות יכול להיות אחד בכל שבוע ואם הם מאתים או שלש מאות הרי יבא יותר מב' או מג' בכל בית הכנסת וא"כ יש לפרש דברי ר"י החסיד ז"ל שלא יעשו שני חופות בשבוע אחד ובשבת אחד בתוך עיר אחת זה דל מהכא ולא ניתן ליאמר והוא דבר שאי אפסר לשמוע להיות מעכבים אותם שלא ינשאו בשבוע אחד דמי נדחה מפני מי וגם שצריך להמתין זמן זמנם זמניהם ואפ' שיעבור ימים ושנים ועד שיבא זמן האחרון יזקין ול"מ זה שלא ניתן ליאמר אלא אפילו לפרש בשבת אחד ור"ל שלא יעשו שורה ב' חתנים בביהכ"נ אחד בשבוע אחד וכשיתרמי יותר דוחים החתונה לשבת הבאה הא נמי נראה דלא נכון לעשות זאת כי אפילו יהיה חתן אחד שנדחה לשבת הבאה וכמנהג מגנציאה יע"א אין מקום לדחות החתונה משבוע לשבוע כי מצינו שחיבב הקב"ה מצות פו"ר יותר מבנין בהמ"ק כמ"ש בירוש' פ"ק דכתובות וכמה עונשים חמורים בדברי ר"ל בש"ס על מי שאינו מקיים מצות פו"ר ומ"ש ביאושע שנענש על שביטל מישראל לילה אחד מפו"ר וכ"ש כשיהיה עיכוב ואיחור זמן הנשואין לימים ושנים שלא ניתן ליאמר ולא דיבר ר"י החסיד ז"ל בצוואותיו בדבר הזה חלילה ובפרט אם יהיה בעיר גדולה לאלפים ולרבבות מבעלי בתים והבתי כנסיות יהיו מועטים עד ששמעתי בעיר גדולה שיש להם בהכ"נ אחת והוא גדול עד מאד כדי שיוכלו לכל בני העיר וא"כ יהיו יותר מג' וד' חתנים בכל שבת ושבת היתכן לו' שידחו החתונות ואין לדבר סוף: ולכן לבי אומר לי כי מעולם לא כיוון ר"י החסיד ז,ל בצוואותיו במ"ש בסי' ל"ו כלשון זה ב' חופות בשבת כי אחד מהם יעני וכו' אין כונתו על ב' חתנים זרים שאינם קרובים כי אם על ב' אחיות כי כמ"ש בסי' ל"ה לא יעשה נשואין לשני ילדים יחד כי לא יצליחו ופירושו הפשוט המובן לכל כי הוא דוקא אזהרה לאב שלא יעשה לב' ילדיו שהם בניו נשואים שני אחים שניהם כאחד ואח"ך הזהיר בסי' ל"ו כמו כן שני חופות משתי אחיות בשבת אחד וכו' וחסר ב' אחיות וכן מ"ש בפנים בס' החסידים סי' תע"ז וכן שני חתנים שעושים נשואים בשבת אחד לא יצליחו היינו שני חתנים מב' אחיות ומלבד כי יש הוכחה לזה מדברי ר"י החסיד בעצמו שהרי ממ"ש בצוואות סי' ל"ה לא יעשה נשואין לשני ילדיו יחד כי לא יצליחו נראה בודאי שלא הקפיד להיות עשיית שני נשואין ביחד כ"א בב' ילדיו שהם מב' בניו כמובן כנראה דשני חתנים שהם זרים ואינם קרובים אין קפידה אם יעשו שני חתנים ביחד ואיך תוך כדי דיבור בסימן ל"ו כתב להפך כי ב' חופות לא יעשו ביחד אם נפרש שהוא אפילו לזרים אם אמת הא גם בפנים בספר החסידים יכתוב בסימן תע"ז וכן שני חתנים לא יעשו ב' חופות בשבת אחד שהוא הפך ממ"ש בצוואותיו סי' ל"ה וע"כ צ"ל כמ"ש דמה שאסר ב' חופות בב' חתנים בשבת אחד ובשבוע אחד הם בב' אחיות וא"ש כי אחר שהזהיר על ב' ילדיו שהם ב' בנים שלא יעשו הנשואים ביחד כשהם שני אחים הזהיר על ב' אחיות שלא יעשו ב' חופות בשבת אחד ולא כתב ביחד יען שתי אחיות מסתמא הם נשואות לב' חתנים שאינם אחים וכ"א הוא במקומו ואינם ביחד עכ"פ הזהיר שלא יהיו ב' חופות מב' אחיות בשבוע אחד ובשבת אחד ושבוע ושבת הכל משמעות אחד זהו מה שנ"ל ברור לע"ד בדברי ר"י החסיד ז"ל שאינו מדבר לאסור חופה בב' חתנים שאינם אחים כ"א בב' חתנים שנשאו ב' אחיות כי כל כונתו להזהיר בב' אחים ובב' אחיות שלא יהיו הנשואים ביחד ובשבוע אחד משום עין הרע אבל חתנים שאינם אחים וכלות שאינם אחיות לא