לב חיים פלג'י חלק ב מג

סימן כו נשאלתי מאת גזברי ק"ק פורטוג'ל יב"ץ העי"א ביחיד אחד שיש לו שבת חתונה בחור שנשא בתולה ועושים שורה בבה"כ וקורים לחתן בס"ת שלו פ' ואברהם זקן בא בימים ולתרגמה כנהוג ואירע שבאותו שבת יש עוד בבה"כ זה חתנים ג' וארבע שהמנהג הוא בבה"כ הלזה ולכל בתי כנסיות שבעיר כשאירע ב' או ג' חתנים והותר לכלם מוציאין ס"ת בפני עצמו וקורין בפ' ואברהם זקן ועולים בסדר המדרגות ואין פוצה פה ומצפצף וכמעט מיום שנתייסדה העיר ועד עתה נוהגים כסדר הזה. והן עתה זה היחיד יצא לטעון בדבר חדש כי הוא אינו רוצה לעשות שורת חתונה לבנו עם חתנים אחרים כי הוא רוצה להיות לבדו בבה"כ והגזברים השיבו כי הם אינם דוחים לשום יחיד ואם יהיה שיתפללו בבקר השכם או בעזרת נשים וכדומה הכל הוי שלא כמנהג המדינה ואבי החתן טוען כי הוא ירא משום צואת ר"י החסיד ז"ל שאין לעשות ב' חופות בשבת אחד על הכל יורינו המורה איזה דרך ישכון אור ושכמ"ה: תשובה מחיים הנה ראיתי כתוב בצוואת ר"י החסיד ז"ל סימן ל"ה שכתב וז"ל לא יעשה נשואין לשני ילדים יחד כי לא יצליחו ובסימן ל"ו כתוב ב' חופות בשבת אחד אחד מהם יעני או ילך לגולה או ימות וסיים ועיין סימן תע"ז יע"ש. והנה בהא דכתב בסימן ל"ה לא יעשה נשואין לשני ילדים יחד כי לא יצליחו האמת המובן מדבריו הוא כי כונתו הוא להזהיר לאב אחד שלא יעשה ב' חופות ב' ילדים שהם ב' בנים ביחד ואין כונתו לשני חתנים זרים שאינם קרובים כי כן נראה מפשט הלשון דקאמר לא יעשה שהוא לשון יחיד אזהרה ליחיד דהיינו לאב וגם במ"ש לשני ילדים משמע לבניו הילודים לו וזהו מנהג פשוט בעירינו אזמיר יע"א שאין עושים חופות ב' בניו ביחד ואירע פעם אחת שאחד היה רוצה לעשות חופות ב' בנים יחד ולא הנחתי אותו ושמע לדברי. אלא דבזה מצינו שהעולם נזהרים אפילו בב' חתנים זרים שאינם קרובים עכ"ז אינם עושים ב' חופות בבית אחד ובמקום אחד אפילו שיהיה הוצאות החופה מכל חתן וחתן בפרטות וגם השושבינין יושבים כל אחד על שלחן חתן שלו אפ"ה נהגו שלא לעשות ב' חופות בבית אחד הגם כי לענין דינא אין קפידה אם עושים ב' חופות חתנים ביחד כמבואר בטור סימן זה במ"ש בשם הרמב"ן והרא"ש ז"ל וכן מוכח מדברי הרשב"א ז"ל בתשו' וכמ"ש מרן בב"י שם כיע"ש ותשו' הרשב"א הלזו הלא היא בח"א סי' תנ"א יע"ש וכן נראה מדברי מרן ז"ל שם בש"ע א"ה סי' ס"ב וס"ג ומור"ם ז"ל שם בהגה' ובא"ח רס"י קנ"ה ע"ש מ"מ כתבו האגודה ז"ל במ"ק פ"ק סימן וי"ו והמרדכי שם דאין לעשות ב' חופות חתנים ביחד משני בנים ויש מקומות נוהגים שלא לעשות אף ששניהם נכרים ואינם קרובים יע"ש והכי נהגו בעירנו אזמיר כאמור דאפילו כשהם ב' חתנים זרים שאינם קרובים עכ"ז הם נזהרים שלא לעשות ב' ביחד בבית אחד: ברם זה שכתב בצוואותיו סימן ל"ו ב' חופות בשבת אחד אחד מהם יעני או ילך בגולה או ימות עיין סימן תע"ז והוא כי גם בס' החסידים סימן תע"ז כתב כן וז"ל וכן ב' חתנים שעושים נשואים בשבת אחד לא יצליחו או ימות האחד וכו' יע"ש וצריך ביאור מהו כונתו בזה שהרי עינינו הרואות מעשים בכל יום ונער הייתי גם זקנתי כי בעירנו אזמיר יע"א שעושים נשואין יותר מב' ויותר מג' ומעלה ולפעמים יותר מעשרה חופות בשבוע אחד בעיר ואם נפרש שהקפידו שלא יעשו ב' בשבת אחד הוא בבה"כ שעושים שורה וקורים לחתן בס"ת בפ"ע לקרות פ' ואברהם זקן ולתרגמה וע"ז הוא דקאמר שלא יעשו ב' חופות בשבת אחד כלומר שלא יהיו ב' חתנים בבה"כ בשבת אחד הא נמי מיום שעמדתי ע"ד עם עצם היום הזה אנכי הרואה בעירנו אזמיר יע"א בכל בתי כנסיות שבעירנו שיש כמה חתנים בשבת אחד ועושים לכלם שורה באותו בה"כ לכלם ביחד ולהוציא ס"ת לכל אחד ואחד בפ"ע ולהעלותם לקריאת התור' בפ' ואברהם זקן ולתרגמה והם עולים לתיבה לקרות בס"ת שלהם בזה אחר זה כפי סדר מדרגתם ומעלתם וכן מוכח מדברי עט"ר מורינו הרב הגאון אדוני זקני ז"ל בס' הק"ל יו"ד ח"ב בשיירי א"ח סימן ז' ד"ד ע"ד דאם יש שני חתנים בבה"כ אחד גדול בשנים והשני קטן ממנו והוא יניק וחכים אחר גדולת השני' אזלינן אף שהקטן בשנים חכם קצת יותר זולת אם הוא בן הרב המרביץ תורה שהוא קודם אבל בן פרנס הקהל שאינו מרביץ תורה לא יע"ש. הרי מוכח דבעירנו אזמיר נהגו להיות ב' חתנים בבה"כ אחד בשבת אחד וכן מתבאר מדברי מרן החבי"ב ז"ל בשכנה"ג בא"ח סימן קל"א הגהט"ו אות ד' שהביא משם הרוקח ז"ל בסימן שנ"ה שכתב וז"ל מעשה שנמצאו שני כהנים חתנים ונחלקו בזה חכמי הדור זה אומר יתפלל אחד מן החתנים בבית אחר וזה אומר יקדים האחד להתפלל ויצא מבה"כ וזה אומר יעמוד האחר ושושביניו מבחוץ בשעה שיקרא חבירו ולוי ואחר עמו ואח"כ יכנס הב' כמ"ש במעשה גאונים ז"ל סימן כ"א יע"ש בס' הרוקח ומרן החבי"ב כתב ע"ז וזל ונראה דזה נמשך לפי דעתו שחתן כהן קורא ראשון אבל לפי מנהגינו שאף כהן או לוי אינו קורא ראשון אלא אחר הסדר כמנהג שאר החתנים בכאן אין חשש שיקראו זה אחר זה כפי גדולתם וחשיבותם ואין כאן משום פגמו של כהן ומשום כהן אחר כהן יע"ש הנה מבואר מדברי מעש' הגאונים והרוקח ז"ל כי עיקר ההקפדה בשני חתנים בבה"כנ אחד בשבת אחד היאך יעשו הוא מסיבת ששניהם כהנים ואיכא משום פגמו של כהן ומשום כהן אחר כהן שלא יעלה ולזה היה הויכוח ביניהם היאך יעשו ונחלקו לג' כתות כת אחת אומרת שיתפלל אחד מן החתנים בבית אחר וכת ב' אומרת יתפלל האחד ראשון ויקדים האחר להתפלל ויצא מבהכ"נ וכת ג' אומרת יעמוד האחר ושושביניו מבחוץ בשעה שיקרא חבירו ולוי ואחר עמו ואח"כ יכנס הב' והיינו כג' חלוקות אלו שהם באופן שלא יהיו שני חתנים כהנים בעלית ס"ת ביחד הא לא"ה שהיו השני חתנים ישראלים או אפילו כהן ולוי לא איכפת להו כל שאין משום פגמו של כהן ומשום כהן אחר כהן ובפרט לדידן שנהגו לקרות לחתן אחר סיום הסדר כמ"ש מרן החבי"ב ז"ל שם דלפי מנהגינו שאף חתן כהן או לוי אינו קורא ראשון כ"א אחר הסדר כמנהג שאר החתנים וכו' ומה גם כי הם קורים כ"א ואחד בספר בפ"ע ומתרגמים כי בודאי