לב חיים פלג'י חלק ב מב

זה בסה"ק חקק"ל ח"א חא"ח סי' ס' ד"ה ע"ב ועוד כתבתי שם דחיה גמורה כי מעיקרא כל עצמו של הרב מ"ש אינו לאסור מדינא ומדעת עצמו שלא להוציא ס"ת פ"ב אלא שהוכרח להשיב לשואלו דבר על מה שנהגו שלא להוציא לזה ביקשו טעמים ליישב המנהג שכן דרך כל רב ודיין בדורו לתת טעם למנהג וליישבו כל כמה דמצי וכמ"ש בסה"ק חקק"ל שם סי' וי"ו די"א ע"ב יע"ש אבל במקום שהמנהג להפך שמוציאים ס"ת ולא חששו לכל הני טעמי אין קפידא כלל ומנו להוציא ס"ת כמה פעמים וכבר הרב חיד"א ז"ל בס' ברכ"י א"ח סי' ס"ט אות ד' דחה זה וכתב ובארץ מצרים מנהג פשוט להוציא ס"ת שלש פעמים ולקרות בו בתיבה וכן שמענו שנוהגים בארץ אחרת וכל הני מילי תלויים במנהג שאינם מעיקר' הדין ועיין מ"ש הרב כנה"ג בתשו' הנדפסות סי' י"ב שלא ראה ולא שמע מנהג זה יע"ש ועין רואה ואזן שומעת מנהג זה כאמור יע"ש ועמ"ש עוד הרב ברכ"י ז"ל בסי' קד"ם יע"ש ובס' לדוד אמת שם סי' א אות ז' ע"ד הרב המחבר בס' אמת ליעקב שם שהעתיק להלכה דברי הרב מ"ש והכנה"ג דאסרו להוציא ס"ת פ"ב וע"ז הגיה' הרב לדוד אמת שם וז"ל ובאמת הטעם שלא להוציא הוא קליש טובא ונהרא נהרא ופשטיה ואפי' למ"ש הרב ז"ל שם שצריך לשנות מקום הקריאה וזה שפיר דמי גם ע"ז הגיה דלא נהגו כך משום דכדי לקרות בס"ת צריך תיבה בדרגין וכו' יע"ש גם הרב בית יאודה ח"א דק"י ע"ד סי' ז' כ' דמי שהתפלל כבר והוציאו ס"ת ואח"ך באו אחרים להתפלל שלא שמעו הקריאה יכולין להוציא ס"ת אחר וכן המנהג בנא אמון כותיקין אמנם בפעם ג' אין להוציאו ואפי' בפעם ב' אם שמעו הקריאה אין צריך לחזור ולהוציאו ואח"ך הביא דברי הרב מ"ש שכתב לאסור משום פגמו של ראשון וכתב דהנכון שלא להוציא ס"ת כלל בפעם ב' אם אין המנהג ידוע יע"ש וכבר ביארנו דיש להשיב ע"ד הרב מ"ש בטעם זה של פגמו הראשון דכל שהוא להוציא פ"ב להוציא אחרים שלא שמעו ליכא פגם כלל ומ"מ גם המה מודים דבמקום שיש מנהג יחזיקו במנהגם ועמ"ש הרב יד אהרן בא"ח במ"ב בסי' קד"ם בהגה"ט אות ג' שאחר שהביא דברי הרב בית יאודה אלו הביא ג"כ דברי מרן החבי"ב ז"ל שכ"כ בתשו' ח"ב סימן י"ב יע"ש ומ"מ מ"ש הרב בית יאודה שם אמנם בפעם ג' לא יוציאו הנה דברי הרב הם נאמרים שם הטעם אמנם בפ"ג לא יוציאו משום דרמו אנפשיהו ואתי לבי כנישת' וכו' דש"מ דכל עיקר ההקפדת הרב"י אינו אלא משום שמתפללים בבית וילכו לבה"כ אבל כל שבלא"ה מתפללים בבה"כ או שבלא"ה הבית שמתפללים שם היחידים אינם הולכים לבה"כ או שבבה"כ בלא"ה כבר התפללו אין קפידא אפי' יוציאו פ"ג כל שיש מנין עשרה שעדיין לא שמעו קס"ת ולענין הש"ץ עצמו הקורא הס"ת אין קפידא אם קורא ג' פעמים כיון דהיחידים הבאים לשמוע קס"ת אינן אותם שכבר שמעו וכ"ן מדברי הרב הלבוש בח"ח סס"י ס"ט שכתב כן בפירוש וז"ל ודוקא שעדיין הראשונים בבה"כ לא שהשלימו סדרן אבל אם יצאו הראשונים יכול לעמוד החזן הב' במקום שעמד הא' ולא עוד אלא אם אין חזן לאחרונים יכול אפילו החזן הראשון להתפלל שנות להוציא גם האחרונים וכ"כ הרב באה"ט שם יע"ש וא"כ כתב הרב הלבוש להתפלל בתפילה דאיכא ברכות ק"ו קס"ת שהחזן קורא בלתי שום אמירה ברכה כלל דיכול לקרות בס"ת להוציא אחרים אפי' כמה פעמים וכן אתפשט המנהג בעירינו אזמיר יע"א דש"ץ קורא שנים וג' פעמים פר' השבוע בשבת בס"ת כדי להוציא הצבור שלא שמעו קס"ת ואין בזה שום פקפוק כלל. וגם הרב נודע ביאודה ח"ב סי' ט"ו הביא הא דמהר"י מינץ והרב מ"ש והכריח דהם דברים שאין להם שורש בתלמוד ומאי גנאי שייך הוא בזה וכל ציבור חייבים להתפלל והפסח נשחט בשלש כיתות ולפעמים נשארו מהראשונים כדאמרינן בפסחים דס"ד ע"ב עיילי עשרה ונפקי עשרה וכו'. אמנם הדבר יצא מפי מהר"י מינץ והרמ"א הביאו צריכים אנו לכוף אזנינו לשמוע אבל הבו דלא להוסיף. והרמ"א שהעתיק בשם משפטי שמואל קיצר בהעתקו והמ"ש לא כתב זה לדינא אבל כתבו ליישב המנהג שהיה שם מנהג שלא להוציא ס"ת פעם אחרת וכו' כל זה אני אומר לתת טעם למנהג הזה שנהגו עכ"ל המ"ש הרי שהוא עצמו ראה חולשת הטעמים הללו ולכן סיים שהוא כותב כ"ז רק לתת טעם למנהג אבל במקום שאין מנהג לחדש מנהג זה למחות מלקרות שנית אינו נכון עכ"ל הרי מבואר מדברי הרב נודע ביאודה דברים ככתבן ככל מ"ש כי הרב מ"ש לא כתב כן להדייא כ"א ליישב המנהג אבל במקום שיש מנהג להפך להוציא ס"ת כמה פעמים אין בידינו למחוית וא"כ אם ימצא איזה אנשים שכבר שמעו כל דאיכא רובא דמנכר דלא שמעו קס"ת יכולין להוציא ס"ת עוד פעם אחרת והרי לך ראיה ברורה שמביא הרב נ"ב משחיטת התמיד בג' כיתות דעיילי יו"ד ונפקי. עשרה ש"מ דמהני צירוף גם לענין קס"ת מאותן שכבר שמעו: ועוד דכיון שהוקבע מנהג זה על הרוב הרי כתב שם הרב נודע ביאודה לחלק ולומר כי הרבנים הרב מוהר"י מינץ והרב מ"ש לא דיברו כ"א כשאירע הענין באקראי בדרך מקרה משא"כ כשהנהיגו כן תמיד להתפלל כת אחת ואח"כ כת שנית וכו' יע"ש וכמו כן יש לומר בנ"ד דמאחר שהנהיגו כן הרבה פעמים והכל יודעים שנחלקו לשתי כיתות בכונה מכונת בשביל קריאת ההפטרה או סיבות אחרות אין כאן משום פגם כלל והוא ברור ועמ"ש בסה"ק חקקי לב במקום הנ"ל בזה בס"ד: העולה לענין דינא הוא דבא"י תיב"ב בעולי רגלים ביו"ט ב' כל דליכא יו"ד אנשים מאנשי ח"ל אין מקום להתפלל להוציא ס"ת על סמך צירוף מאנשי א"י ושכן נראה שהוקבע המנהג בהכי כאשר העד העיד בנו גדול האחרון הרב ברכות המים וכמש"ל. ברם בשבתות וי"ט וב' וה' ותעניות שלא נמצא להם עשרה אנשים בשלימות שלא שמעו כ"א שבעה יכולין לצרף עוד ג' מאותן שכבר שמעו ויצאו י"ח וזהו דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לחלק לשנים ולג' כיתות על סמך צירוף זה לא נכון לעשות כן וכמש"ל כן נראה לע"ד ועיין בס' פרי מגדים חא"ח בחלק א"א סימן תצ"ב סק"ד וז"ל וכ"ש בשאר ימי השבוע במנין בצמצום ש"א לכאורה רובא די אף בערב והבן זה יע"ש: