לב חיים פלג'י חלק ב מא

סמא דחיי סי' י"ג די"ח וכתב שכן נעשה מעשה בעה"ק ירוש' תוב"ב יע"ש והביאו הרב אמת ליעקב סימן ח"י אות י"ג והרב לדוד אמת שם וכן כתב בס' שלמי חגיגה דרל"ו ע"ד יע"ש: אך אמנם מצינו חולקים על זה להרב פרי האדמה ח"ג די"ז ע"ב שכתב להפך דאפי' העולי רגלים הם ט' אינן יכולים לצרף עמהם אחד מבני אר"י להוציא ס"ת כמ"ש הלק"ט ח"א סימן ד' מג' גאוני עולם שכבר נקבע זה בשנים קדמוניות יע"ש והביאו הרב המגיה ז"ל שם בס' ש"ח ותמ"א יקרא דבס' הלק"ט כתוב כל בתר איפכא וז"ל כי כל הבא מח"ל לארץ כל זמן שאינם עשרה בבה"כ אל יתפללו יוט"ב אלא בצינעא וכ"ש שאין להם להוציא ס"ת וללמוד בו בעניינא דיומא עד שיצרפו לעשרה א' או ב' מבני העיר וכו' יע"ש וישב דמ"ש ע"ד שיצרפו וכו' צ"ל אפי' שיצטרפו וכו' ע"ש ויש מי שכתבו דצ"ל עם שיצטרפו וכו' יע"ש ולעד"ן דיותר נקל הוי להגיה' ע"י שיצטרפו באופן דאף דברי הלק"ט ז"ל הוא דאין מקום לצרף אפי' אחד ושכן הסכים הרב פרי האדמה ואחריו החזיק מר בריה הרב ברכות המים בא"ח סימן תצ"ו ס"ג דט"ל ע"ד וכתב שכן מנהג עה"ק ירוש' תובב"א ושכן נכון וראוי הוא לפסוק שלא לצרף יע"ש והיה נראה לומר כי לדעת הרב הגדול מ"ז ז"ל בתשו' כי בא בספרי סמיכה לחיים סימן ב' די"ד ע"ג שכתב דלא היה תקנת נביאים לכל יחיד ויחיד שיקרא או ישמע קס"ת בשבתות וי"ט אלא יקראו בשבתות וי"ט בצבור סדרא של יום וכל שקראו בצבור סדרא של יום אף אם היחידים לא שמעו נתקיים תקנתם וכו' יע"ש. ואנכי הצעיר הבאתי שם מדברי התיקונים כי אפי' ליחיד שמועת קס"ת הוא מתיקוני התפלה ומ"ע אפי' אם יהיה של כל יחיד ויחיד דחייב עכ"פ עיקר תקנתם הוא לקרות בצבור. וא"כ אנן נמי בענין נ"ד יש לנו למינקט כדעת המחמירין שלא לצרף אפי' אחד כי בעינן מנין עשרה עדה שלימה שלא שמעו קס"ת אבל אחר ההתבוננות רואה אנכי דבנ"ד גם החולקים שחלקו בעולי רגלים דל"מ צרוף יהיו מודים בנ"ד דמהני צירוף כי ע"כ ל"ק דאין לצרף כי אם דוקא בענין עולי רגלים וטעמא אמרו לן דהרי קי"ל דאל ישנה אדם מפני המחלוקת וכדי לתקן את זה צריך מנין עשרה כדי שיתחייב קהל ועדה בפני עצמו וכעיר אחרת כאשר כתבו ה"ט בהלק"ט והרב פרי האדמה והרב ברכות המים וכיון שכן כל עוד דאינן עשרה שלמים אין כח בהם לדחות משנה שלימה ששנינו דאל ישנה האדם מפני המחלוקת ולכן צריכים י' בשלימות ועוד איכא טעמא רבה כי אם לא ימצאו שם עשר' ויבואו לצרף אחד מבני אר"י תו' הרי איכא מפני הרואים לבני עירם שהוא מצטרף ביום חול שלהם לקרות בס"ת בקריאה שהוא פטור ממנה והרי הוא משנה שינוי גמור וניכר בפרהסייא נגד כל שאר בני העיר והרי עובר על מתני' דקתני ואל ישנה ארם מפני המחלוקת וא"כ מפני הטעמים הללו הוא דאסרו להצטרף משא"כ בנ"ד שכבר שמעו קס"ת ובא להצטרף למנין כדי שישמעו אחרים שעדיין לא יצאו י"ח אין שום חשש איסור כלל והוא נכון: וראיתי בספר חיי אדם כלל ל"א אות י"א וז"ל צ"ע אם כלם שמעו קריאת התו' ויש איזה בני אדם שלא שמעו אם מותר לקרות עוד הפעם בשבילם ול"ד לפרשת שמע בסי' ס"ט דהתם כל יחיד מחויב אותה ברכה אבל הכא החיוב רק שישמע קריאת התורה וחכמים תיקנו שיברך משום כבוד צבור וי"ל דלא תיקנו לא בשכל הצבור חייבים בקריאה אבל לא בשביל יחיד וצ"ע עכ"ל ונראה דכל הקפדתו הוא בשביל יחיד דלא אבל אם יהיה רובא נראה דמצי מוציא ס"ת לקרות ואילו ממ"ש כשכל הצבור חייבים בקריאה נראה דבעינן כל עשרה הרי נר' דעת הרב כמסתפק בדבר והן ולאו ורפייא בידיה: נשאר לנו לבאר כי כיון דאיכא בנ"ד טעמא רבה משום פגם הס"ת שהוציאו פעם ב' כי מפני זה נזהרים שלא ימציאו מבני אדם אשר שמע קס"ת בפעם ראשונה עד אחד שמחמת כן הנהיגו בק"ק ת"ת ובק"ק עה"ח יב"ץ כשמוציאים ס"ת פעם שנית ושלשית ביום ב' וה' הם נזהרים שיהיה הפסק כדי שיעור שיתפללו תפילת צבור אחרת כולה פ"ב בלי ס"ת ויצאו לגמרי ובתפלה הבאה אחריה שהוא פעם ג' יוציאו ס"ת באופן כי בכל ג' תפילות יוציאו בראשונה ובג' ובשניה יהיה הפסק כדי שבזה לא ימצאו שם שום אדם ששמע קס"ת בראשונה ונשאר שם ואם דבר זה מעכב לא הרווחנו בזה כלום כ"א לפי הדין מי ששמע קס"ת פעם ראשונה אינו יכול להיות באותו בה"כ בהוצאת ס"ת פ"ב א"כ ע"כ מצד זה צריך שיהיו כל בי עשרה שלא שמעו הקריאה ול"מ צירוף על ידי אחד או ב' שכבר שמעו: והנה שורש דבר זה הוא נמצא בדברי מור"ם בהג"ה בא"ח סס"י ס"ט שכתב דהמתפללים בבה"כ פ"ב לא יעמוד החזן במקום אשר עמד שם הראשון דהוי גנאי לראשונים כנראה שלא יצאו ברא' י"ח כמ"ש בתשו' הרב מוהר"י מינץ סי' ט"ו ועל זה כתב מור"ם וז"ל ונ"ל דוקא שעדיין הראשונים בבה"כ אלא שהשלימו סדרם אבל אם יצאו הראשונים יוכל לעמוד החזן אף במקום שעמד הראשון עכ"ל וכ"כ בשכנה"ג שם וע"ז כתב שם הרב מג"א סק"ט וז"ל וכתב הרב משפטי שמואל בסי' ג' שאם הוציאו הראשוני' ס"ת וקראו בה אין לשנים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרוא בה עכ"ל וכ"כ מרן החבי"ב בתשו' ק"ק חא"ח. סימן י"ב ובכנה"ג שלו בא"ח בסימן קדם בהגה"ט והרב עולת תמיד שם והרב באה"ט שם והביאו הרב אמת ליעקב בסימן א' אות ז' יע"ש: וראיתי בס' פרי מגרים בחלק א"א שם שכ' וז"ל מ"ש בשם מ"ש אין כעת את'י ואפ' הטעם שיאמרו זו ס"ת אחר והא' אינו כשר ואיכא פגם ונ"ל פשוט שיש ג"כ פגם לראשוני' שלא יצאו בקריא' אבל הלכו להם כמו ותיקים שרי עכ"ל ודבר ה' בפיהו אמת כי הרב מ"ש שם בהך תשו' נתן ג' טעמים ובכלל דברי הרב מ"ש דבריו שכתב בטעם הראשין משום חשש הנכנסים והיוצאים שיאמרו שמן הראשון היה פגום וכו' יע"ש וכבר דחיתי אנכי הצעיר לטעם זה דבצבור שלם שמתפללים פ"ב ואפי' אם ישארו אחד או שנים הרי הדבר ידוע שהוכרחו להוציא ס"ת פ"ב משום אנשים שלא יצאו י"ח וכל כה"ג ליכא פגם לס"ת ולטעם הב' משום כבוד התורה אדרבא בזה מתרבה יותר ויותר כבוד התורה גם מה שצירף ולטעם ג' משום פשיעה שפשעו ולא בהו מה פשיעה שייך בזה בנ"ד אחרי שיאחרו לבא או שבכונה מכונת המתינו לחלק לשני פתות כדי לומר הפטרה או סיבות אחרות וכמ"ש כל