לב חיים פלג'י חלק ב מ

להם מנין אמטו"ל התירו בדיעבד ע"י צירוף של מי שכבר שמע ברם אם יהיה הענין שלכתחילה שמחלקים קס"ת לשנים וג' כיתות ולית בהו מנין עשרה וצריכים לצרף לכתחילה מאותן שכבר שמעו פעם ראשונה בזה וכדומה לזה נראה דאין להתיר וכאשר דימיתי כן ראיתי בת' עיקרי הד"ט בא"ח סי' כ"ט אות כ"ד דנשא ונתן בענין זה והעלה שאין להקל לכתחילה להצטרף בשכבר התפלל בבה"כ לענין הוצאת ס"ת וברכת ענינו כיון שכבר יצא י"ח בבה"כ אחר ושכבר האריך בזה בספרו שותא דינוקא סי' ס"ח והסכים עמו הרב מהריב"ל שהיה באותו זמן שכן ראוי לעשו' ושוב הביא דברי הרב טוב עין הנ"ל וכתב עניו וזל ואם אין הדעת טועה לבי אומר לי כי בנדון שלנו אי הוה סיימיה קמיה דמני"ר גופא דעובדא והדברים כהוייתן מודה ודאי כוותן ושוב הביא דבריו שבספר יוסף אומץ וסיים וכתב וז ל ונקיטינן מיהא פלגא בידן דאין לומר בכה"ג ברכת ענינו בפ"ע יעש"ב: הנה מתבאר מדברי הרב עיקרי הד"ט דקא מחלק בין לכתחילה לבדיעבד ושהרב חיד"א זל היה מודה בנדון שלו דלא מהני צירוף וכן נמי יש לומר ג"כ בנדון שלנו דאם אירע במקרה בלתי כונה מכוונת אזי יש לנו להתיר ע"י צירוף אבל לעשות כן לכתחילה אין מקום להתיר כזה כלל: וראיתי למרן החבי"ב בשכנה"ג בא"ח סימן תקס"ו הגהב"י אות ג שכתב דבצומות האמורים מן המשנה וקראם אפי' אין שם מתענין לא ששה או שבעה יש לומר ענינו וקריאת ויחל ועיין בס' הלבוש שם סעיף ג' יע"ש ולכאורה היה מקום לומר כי כיון דגם קס"ת בשבתות וי"ט וב' וה'. ומתקנת עזרא ומדין המשנה כדאיתא במגי' א"כ יכולים אנחנו להתיר לכתחילה לצרף לג' או לד' שכבר שמעו ויצאו י"ח קס"ת וכדברי הרב כנה"ג בתענית צבור לא דכד דייקינן שפיר גם הרב כנה"ג לא התיר כי אם דוקא בדיעבד כי מעשה שהיה כך היה שלא היה כ"א ששה מתענין או ז' וחסר המציאות אבל לחלק לב' כיתות לכתחילה שלא יש בכדי צירוף מנין עשרה כ"א לצרף לכתחילה ממי שכבר שמעו. ויצאו י"ח אין לעשות כן לכתחילה: אמנם אם יהיה שאירע בדרך מקרה שכבר התפללו בבה"כ והוציאו ס"ת במנין עשרה ושוב באו ששה יחידים שלא שמעו מקס"ת נראה דבכה"ג דהוי הענין בדיעבד יכולים לצרף עוד ד' מאותן שכבר שמעו ויוציאו ס"ת פעם אחרת להוציא י"ח לאלו הששה שלא ראו: אלא שראיתי להרב שערי תשובה הנדפס מחדש סביב הש"ע שם בסימן תקס"ו סק"ד שהביא דברי הרב ברכ"י וז"ל ונראה דעכ"פ ו' או ז' בעינן דאם יש שם רק חמשה אין להם לומר ענינו ולא יוציאו ס"ת כלל כיון שאין כאן דוב מתענים וגם ביש ששה צ"ע לע"ד. דאפשר דרובא דמנכר בעינן כענין זימון בעשרה יע"ש הרי שהרב ז,ל מסתפק בששה כי כן מיראי ההוראה אנכי וכל שהרב ז"ל מסופק בזה אין לנו כח לעשות מעשה לכתחילה להוציא ס"ת בששה שלא שמעו קס"ת ותסגי לן לעשות בז' ולא בפחות כן נראה לע"ד כעת ואין מקום לחלק ולומר דע"כ לא התיר הרב כנה"ג והרבנים הנ"ל להוציא ס"ת בצירוף מי שלא התענה אבל הא מיהא לא היה מחוייב בדבר ויצא י"ח משא"כ בנדון שלנו שכבר שמע קס"ת ויצא י"ח והרי מצינו לה"ה גברי איספיראנסה ז"ל בתשו' כי באה בס' הלק"ט ח"א סימן ד' דעשה ק"ו הדברים וזל ומה התם במגילה שסוף לבא לידי חיוב קריאתה אפי"ה אינו יוצא י"ח בקריאה בני המוקדמים ואינו רשאי לברך עכשיו כיון שלא זמנו כ"ש כשעבר זמנו וכבר יצא י"ח קריאה ואינו חייב בקריאה זו דודאי דאינו יכול לברך על מה שאחרים חייבים יע"ש הרי דאיכא חילוק דמי שיצא י"ח גרע טפי עכ"ז נר' דלא חילק הרב כ"א לענין חיוב ברכה דהיינו לעלות לענין הקרואים אבל לצירוף אין קפידא וכ"ש כי בנדון שלנו הרי גם מי שכבר שמע קס"ת וההפטר' בציבור אם קראו לו בבה"כ אחר חוזר ועולה וקורא ומברך לפניה ולאחריה כי נר' כי לא נחלקו כ"א כשחוזר וקורא בבה"כ אחרת אותה הקריאה עצמה שכבר קרא בבה"כ שלו דיש סוברים דחוזר וקורא ומברך ויש חולקים וה"ה חיד"א ז"ל בס' לדוד אמת סימן ו' אות ס"ב מחודש ג' הביא השתי סברות והכריח כס' ראשונה דחוזר ומברך כמו שיע"ש וכ"כ הרב הפרישה בא"ח סימן רפ"ב דמשום כבוד הצבור וכבוד התור' מותר לחזור ולברך וכמש"ל סימן קל"ט יע"ש ימצינו שלמים ו וכן רבים דקיימי בס' זאת שהנה הרב המגיה בספר שלמי חגיגה דרצ"ג ע"ג סימן ד' כתב דביום ש"ת שנוהגים שעולין לס"ת והולכים לבית הכנסת אחר ועולין וקורין קריאה זו עצמה יש להם על מה שיסמוכו ולא אמר דבר בשם אומרו וה"ה בס' אמת ליעקב דל"ב סי' מ"מ העלה הלכה זו משם הרב מגן אברהם ס"ק ט"ז ושכן עלה בהסכמה הרב מהר"י פראג'י והרב פרח שושן כלל ב' סי' ה' ותמ"ה יקרא על הרב גו"ר שכתב על מנהג זה דאין לו משענת וכו' ואיך כתב כן מאחר שהרב מ"א כתב בפירוש דש"ד למעבד הכי ומסיק דמנהגן של ישראל תורה היא והרב אמת ליעקב בסי' ס"ב דל"ז הביא הב' סברות ובאחרונה הביא סברת הרב גו"ר דאסר כנראה דהכי ס"ל ועמ"ש עוד סי' ע"א וע"ב דמ"א וסי' טו"ב ד"ן יע"ש אמנם כבר כתבנו משם הרב חיד"א ז"ל בס' לדור אמת דהכי ס"ל כס' המתירים ועמ"ש בס' ברכ"י בא"ח סי' רפ"ב ולהרב אדרת אליהו ריקי ז"ל סי' ב' די"ח דאסר לקרות קרואים הרבה לס"ת ולקרות זה מה שכבר קרא אחר יע"ש ועמ"ש הרב אות אמת סי' קל"ג יע"ש ולהרב נודע ביאודה ח"ב חא"ח סס"י ט"ו יע"ש עכ"פ לכל הדברות לא מצינו חולקים כ"א כשקורא זה מה שקרא זה או כשקורא עולה בתור' בבה"כ שלו ושוב חוזר וקורא אותה הקריאה עצמה בבה"כ אחר אבל כשיהיה ששמע קריאת התור' בבה"כ שלו ולא קראו אותו לעלות לס"ת והלך לבה"כ אחר וקראו לו לעלות בתורה או אפילו קראו אותו בבה"כ שלו ובבה"כ אחר לא היתה באות' הקריאה אז לכ"ע אין קפידה ועולה למנין ג' ולמנין ז' לכ"ע: ועוד נראה להביא ראיה להתיר לצרף לפחות ג' שכבר שמעו קס"ת להוציא ס"ת פעם ב' בשביל ז' שלא שמעו כדי לזכותם והוא דידוע מחלוקת רבני האחרונים בעולי רגלים ביו"ט שני שנמצאו ו' וז' מבני ח"ל אם יכולים לצרף לבני אר"י ג' או ד גברי שלדעת הרב מטה אשר בתשו' סי' י"ד והרב