לב חיים פלג'י חלק ב לט

קדום והסכמה ידועה לדחות חזקת הספרי תורות אשר זכו להוציאם בראשי חדשים ובימים ידועים דודאי דלא הותר לדחות חזקתם ולעשות הסכמה להפך כי מבוטלת היא ככל האמור כהוראת הרב הפוסק נר"ו ופיו כפי ופי כפיו והדין דין אמת ודבריו אינן צריכין חיזוק כי הויא חזקה. איכו השתא בהרמנא דמלכא עילאה אלהא דשמיא וארקא ברשות ב"ד של מעלה וברשות ב"ד של מטה כח ב"ד יפה הנני גוזר דא גזירה דאורייתא ליהוי פרוונקא. שלא לערער על זאת החזקה דלא להשנאה כלל ולפצוא פה בזה סמא דכולא משתוקא. וחיובא רמיא על ראשי הקהל לאשר ולקיים ולמחות ביד הבא להתריס כנגדם ולשנות ממנהגם לדורותם וכאשר דיבר בקדשו הר' הפוסק נר"ו ולא תהיה זאת לך לפוקה. ובזאת אני בוטח כי באמת אמרו ישראל קדושים מן הגזע ומן השרשים חוצ'ב לאבו'ת ראשונים ויראים לשנות מנהג קדמונים ואיש את רעהו ולאחיו יאמר זאת התורה גשה נא ושקה ואם כה יעשו יתברכו בשלהי אמן האל הקדוש נקדש בצדקה. ובזכות התורה יחולו על ראשם הלכ"ד תזל כד"ל אמרתי אחוה דעי קל"ה כמות שהיא דקה מן הדקה ואת החתום פה העירה אזמיר יע"א ביום כ"ה תברכו לח' דין הוא אדר האמור בתורה בשנת בכ"ל ל"ב ידרשוה'ו לפ"ק ושלום: החבי"ף ס"ט סי' כ"ה שאלה במה שנתפשט המנהג בעירנו אזמיר יע"א להוציא בשבתות וי"ט ובב' ובה' ס"ת כמה פעמים אם לא מצאו מנין עשרה בני אדם מאותן שלא שמעו קס"ת ורוצים לצרף אחד או שנים מאותם שכבר שמעו להשלים למנין עשרה אם יכולין לצרף או בעינן שיהיו כל מנין עשרה כולו שלא שמעו קס"ת יורינו המורה הדין ואתמ"ל דבכה"ג דאירע במקרה שלא מצאו מנין עשרה דמהני צירוף אם יש לעשות כן לכתחילה כמו שנוהגים בשבתות וי"ט שיש בבה"כ לב' או ג' יחידים יצ"ט ורוצים לקרות ההפטרה ומחלקים קס"ת לב' וג' פעמים ואם לא ימצא מנין עשרה מצטרפים מאותן שכבר יצאו י"ח קס"ת אי בכה"ג דהוי לכתחילה בכונה מכוונת אי שרי למעבד הכי על הכל יבא דברו הטוב ושכמ"ה: תשובה הנה קי"ל במגילה דכ"ד ופסקוהו כל הפוסקים והטור ומרן בש"ע א"ח רס"י קמ"ג דאין קורין בתורה פחות מעשרה גדולים בני חורין ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתם גומרין עכ"ל וא"כ ה"נ נימא בנ"ד דעשרה גדולים דבעינן הרי הם נמצאים פה ואפילו שכבר שמעו ויצאו י"ח קריאה יכולין להוציא ולקרות עוד פעם אחרת בשביל אותן שלא קראו ואף אם נאמר דבעינן כל עשרה שלא יצאו י"ח קריאה מ"מ כיון שסיים מרן ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתם דגומרין הקריאה הה"נ והוא הטעם נימא כי זה הצירוף מא' או שנים שכבר שמעו קס"ת יהיו כמו שהתחילו ויצאו דגומרין הקריאה ח"נ מהני צירוף מאלו דעדיף הצירוף הא מיהא מיצאו לגמרי: אלא דגם בזה יש לדחות דהתם הא מיהא התחילו בהיתר כדין וכהלכה במנין עשרה שלא שמעו קס"ת אלא שאח"כ נאנסו אונס גמור שהלכו מקצתם אז נתנו להם רשות שיגמרו את הקריאה כיון שהוצאת ס"ת מעיקרא בהיתר היתה משא"כ כאן בנ"ד כי מעיקרא בעיקר הוצאת ס"ת צריכה רבה אם מוציאין ס"ת בשביל אנשים שלא שמעו קס"ת על סמך צירוף למנין עשרה באנשים שכבר שמעו קס"ת: ונראה להביא ראיה ממ"ש מוהריק"ו שורש ט' והביאה מרן בב"י בא"מ סי' תקס"ו ופסקה שם בש"ע סעיף ו' וז"ל יש מי שאומר שאין עומד לקרוא בתורה בת"צ מי שלא התענה ואם הכהן אינו מתענה יצא הכהן מהבית הכנסת ועומד לקרא בתורה ישראל המתענה עכ"ל הרי דמי שאינו מתענה ביום תענית צבור שהוצאת ס"ת הוא בשביל התענית כל שהוא אינו שייך בתענית צבור שלא התענה אין קורין לס"ת וא"כ ה"נ בנ"ד שכבר יצא י"ח קס"ת שאין מצטרף לא דהיא גופא צריכה רבה כי בנדון מוהריק"ו לא מצינו כ"א לענין שלא יעלה לקרות בתורה במנין העולים כיון שהוא אינו מתענה אבל אה"נ אם יהיה חסר ממנינם להשלים לעשרה להוציא ס"ת מאן נימא לן דאינו מצטרף למנין עשרה גם מי שאינו מתענה וערבך ערבא צריך: וזה דאיתי להרב חיד"א ז"ל בר"ס לדוד אמת סי' ו' אות א' שכתב וז"ל אין להוציא ס"ת ער"ח כשלא יש מנהג ואף אם נהגו אין להוציא אלא כשיש עשרה מתענין עכ"ל מדכתב הרב ז"ל כשיש עשרה מתענין נראה דבפחות מעשרה מתענין לא מהני צירוף להיות מצטרף למנין עשרה מי שלא התענה וכ"כ בס' זרע אמת ח"א חא"ח סי' פ"ו ע"ש גם הרב פרי מגדים בחלק מ"ז סי' תצ"ב ובסימן תקס"ו אות ז' נראה מסכים לזה יע"ש וא"כ כמו כן נמי נימא בנ"ד דמי שכבר שמע קס"ת ויצא י"ח אינו מצטרף למנין עשרה : הגם הלום ראיתי אחרי רואי להרב חיד"א ז"ל עצמו בס' טוב עין סי' ט"ז שכתב בענין הוצאת ס"ת במנחת תענית דאם איכא תשעה מתענין שלא התפללו ואחד מתענה שכבר התפלל בבהכ"נ אחר בהוצאת ס"ת מצטרף לעשרה ויוציאו ס"ת ע"ש וכ"כ בס' יוסף אומץ סי' ס"ד והוסיף עוד וכתב וז"ל וכן מתבאר מדברי הרב מהרי"ד בס' בית דוד חא"ח סי' שמ"ב שכתב שאם האחד כבר התפלל דלא יאמרו ענינו אבל לענין קס"ת אין הדבר כן יע"ש הרי מצינו שהרב חיד"א עצמו מר ניהו כתב בפירוש דאפי' מי שכבר שמע קס"ת מצטרף לטובה למנין עשרה א"כ בקס"ת בשבתות וי"ט אם חסר ממניינם יכולים לצרף מי שכבר שמע קס"ת ויצא י"ח למנין עשרה אלא דנראה דלא התירו צירוף זה כ"א דוקא לאחד אבל לא לשנים ואילך אבל עכ"פ לצרף אחד שיצא י"ח הוא היתר גמור לפי דברי הרב חיד"א והר' ב"ד ז"ל: איברא דעדיין יש מקום בראש לחלק כנ"ד למ"ש הרבנים הנ"ל דאימור דהם לא התירו הצירוף כי אם בכה"ג שאירע הענין במקרה שלא היה