לב חיים פלג'י חלק ב לח

הספרי תורות לצאת ולקרות בהם בזמנים ידועים שהבא לדחות חזקתם מלבד האיסור גופיה משום השגת גבול וכדומה עוד בה כי חוששני מחטאת מצד כבוד הס"ת גופיה דאיכא משום פגם הס"ת וח"ו איכא משום עלבונה של הורה הבא לבטל חזקתם הס"ת עצמו יתבע עלבונו שמעכבו מלצאת ולקרות בצבור מאחר שכבר זכו לקרות בהם בזמנים ידועים כאמור ונראה לומר דאפי' יהיה בעל הספר חי על האדמה וניח"ל בהכי לבטל זכות חזקה זאת לאו כל כמיניה כיון שיש בזה בזיון לס"ת וכ"ש וק"ו כשהבעלי הס"ת הם בעוה"ב כי בסתמא ודאי דלא ניחא להו למארייהו בהכי וזה פשוט ולא מבעיא לדברי הרב בנימן זאב סי' קפ"ב שנשאל ביחיד שהחזיק שהיו קורין בס"ת שלו ואח"כ קנו הצבור ס"ת והיחיד רוצה שיקראו בשלו כיון שהחזיק בזה שעלה בהסכמה דעדיף כח הצבור מכח היחיד ואין יכול לעכב על ידם לו' כי לו משפט החזקה שהחזיק בס"ת כ"כ זמן והדין נותן שהצבור יהיה להם הקדימה ויקראו בס"ת שלהם שבועיים ובס"ת של יחיד שבוע אחד וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו ופשוט הוא דטפי איכא קדושה לרבים מיחיד ומצוה דרבים עדיף משל יחיד וטענת היחיד הבא מכח חזקה איננה מעלה דאין חזקה לנזיקין לפי שקנין בטעות הוא דסבור היה שיקבל ועכשיו אינו יכול לקבל וכו' יע"ש הנה נראה מדבריו דהא דלא הוי חזקת היחיד חזקה לפי שלא היה להם לצבור ס"ת וכיון שקנו מחדש בטלה חזקת היחיד הלא"ה הוי חוקה ואפי"ה נתן לו שיקראו שבוע א'. וכדברי הרב ב"ז פסקו רבני אחרונים הלא המה הרב מג"א בא"ח סי' קנ"ג ס"ק מ"ד והרב הלכה ברורה והר' א"ר ס"ק ל"א והר' עולת תמיד שם ופסק'ו אנשי אמנ'ה הרב נאמן שמואל סי' צ"ז והרב אמת ליעקב והר' לדוד אמת סי' ב' סעיף י"ב עי"ע ' אלא אפי' לדברי מור"ם בד"מ בח"מ סי' קמ"ט שחלק ע"ד הר' ב"ז ודחה ראיותיו והעלה דאם לא היה לצבור ס"ת אחר כשקראו בשל יחיד לא הוי חזקה כיון דלא הוי להו למחו' לקרות בשלו וכל מקום דאינן יכולין למחות לא הוי חוקה אבל אי הוה להו ס"ת אחר ולא קראו בו וזה בא בחזקה שיש עמה טענה אפשר דהוי חזקה יע"ש. הא קמן דכל שיש לצבור ס"ת והחזיק איזה יחיד בקריאה בס"ת שלו הויא חזקה וכ"פ בהגה' הש"ע שם סל"א ועמ"ש בזה הסמ"ע והרב כנה"ג ושאר רבני האחרונים כמו שיע"ש וכאן בנ"ד הרי המחזיקים בס"ת שלהם לקרות בזמנים ידועים הוא בהיות להם ספרי תורות מהצבור והיחידים וא"כ אין מקום לדחות חזקתם ועיין מ"ש הרב כנה"ג שם בח"מ בח"א סי' קמ"ט הגהב"י אות ל' ובס' פחד יצחק אות ח' דצ"ה ע"א ובס' הנ"מ השומר אמת סי' ג' אות א' ד"ז ע"ב ובקונ' שומר שארית סי' י"ג ד"ב ע"ב יע"ש וכ"ן להוכיח מדברי הרב מהר"י קאזיז והסכים עמו הרב הרמ"ז ז"ל בתשו' סי' ך' וכ"א דמי שהחזיק להוציא ס"ת שלו במנחת יוה"כ דהויא חזקה יע"ש וכן יש לדקדק מתשו' הרב כנסת הגדולה שהביאה בספר בתי כנסיות סי' רפ"ב אות א' יע"ש ובס' בני יאודה בח' בית יהודה ח"ב סי' קכ"ב יע"ש: באופן כי כעת איני רואה מקום לשנות מנהגם והסכמתם הקדומה ומכ"ש לעשות הסכמה להפך כי היא הסכמה שלא מן הדין כיון שיש בהם מוחים עפ"י הדין במה שרוצים לשנות המנהג ולבטל חזקתם ומה גם כי בודאי הגמור נראה כי הסכמה זו לא היתה בחבר עיר והרי קי"ל בש"ס ובפוסקים בח"מ סי' רל"א דכל שלא הסכים בהסכמה חבר עיר אין בהסכמתם כלום שכ"כ הרב הגדול מז"ה ז"ל בס' הבהיר חקרי לב חי"ד ח"ב בשיירי א"ח סוף סימן ז' ד"ה ע"ג שאחר שהביא מדברי הרב הגדול הרא"ם ל בתשו' ח"א סימן ג"ן והרב מנחת יעקב בתשו' סי' א' דביד פרנסי הקהל יש להם כח לתקן תקנות חדשות ולשנות מנהג קדום סיים וכתב וז"ל ושוב ראיתי דהא נמי לא אירייא לפי מה שנתברר לי דחכם הקהל אינו מסכים בתקנה זו שרוצה הפרנס לתקן והא ודאי כל דעת פרנסי הקהל בטילי לגבי חכם הקהל שכן ראיתי בתשו' הרא"ם שם בח"א סי' ג"ן דצ"ד שכתב דרב מנהיג העיר בכלל טובי העיר הוא ואדרבא כל טובי העיר בטילי לגביה יע"ש וכן יש ללמוד מתשו' הרב מוצל מאש שבסוף ספר אש דת סי א' יע"ש ועמ"ש אני בעניותי בספרי סמיכה לחיים בחלק ח"מ סי' ט"ו דק"י ע"א יע"ש וא"כ מטעם זה נמי אם לא יש בהסכמה זו חבר עיר הרי בלא"ה היא בטלה ומבוטלת כאמור. וזה ארבעה עשרה שנה אחר השריפה הגדולה שהיתה פה העירה בי"א לחדש אב משנת התר"א ליצירה שנשרפו הבתי כנסיות לתפ"ץ והתחילו לבנותם מחדש בשנה האחרת היא שנת תרב"ה לפ"ג) נשאול נשאלתי מאת גזברי ופרנסי ומנהיגי ק"ק פורטוגל יב"ן שבעירנו יע"א העי"א אשר מנהג הק"ק הנז' משנים קדמוניות בכל שנה ושנה להוציא ביום שביעי של פסח הס"ת שיש להם בבה"כ הנז' של הרב הגדול מורינו ורבינו נר ישראל פרי צדיק עץ חיים רבינו הגדול בעל כנה"ג ז"ל ואירע מעשה בשנה ההיא שהיתה שנה ראשונה לבנינו שנבנה מחדש ששכחו ממנהג זה והטילו גורל בכל הספרי תורות של הק"ק הנז' ועלה בגורל של יום ז' של פסח בא' מספרי תורות אחרות ועשאום הגסה כמנהג ושוב נזכרו מהס"ת של הרב ז"ל שהמנהג להוציאו ולקרות בו ביום משני חזקה ובאו ושאלו את פי ביום אחרון של חול המועד כדת מה לעשות והוריתי להם בו בפרק מילתא דשוייא לתרוייהו כי יען היה הענין בדיעבד ששכחו מן המנהג והטילו גורל וזכה בגורל ס"ת אחר אם אנחנו באים לדחותו איכא משום פגם לס"ת וכיון דאפשר לקיים את שתיהם ולא ידחה זה מפני זה דהיינו שיתפללו שני תפילות בזה אחר זה אבל לכתחילה לא יעשו כן להטיל גורל כל שיש חזקה לאותו ס"ת שכבר החזיק להוציאו יחזיקו במנהגם וכה"ג כתבתי בעניותי בימי חורפי מקדמוני בספרי סמיכה לחיים חא"ח סס"י א' במי שבא לבטל המנהג משום איסורא שהמנהג שלא מן הדין ויש אופן לקיים את שתיהם דהיינו לקיים את הדין ולקיים את המנהג כי בודאי דבכה"ג תבא עליהם ברכת טוב כמו שיע"ש והסכים על ידי מרן זקני אור היר"ח ז"ל שם בסו' סי' ב' וסמך ידו על ראש הצעי'ר סמיכ'ה לחיי'ם כיעש"ב. ועמ"ש ידין רב חינ"א נר"ו בספר מים החיים ח"א הנ"מ בחא"ח סי' ב' יעש"ב וכ"ש כאן בנ"ד דאיכא איסורא לעשות הפך המנהג וכגו"ד שהוא הפך הדין והפך המנהג לבטל מנהג