לב חיים פלג'י חלק ב לז

גדול מאריה דארעא מישראל הרב ג"פ ז"ל ואם כן הא מיהא הוה צניף אחר לבטל המנהג מה שנהגו לפסול הס"ת כשמוליכים אותו ממקום למקום ע"י נתינת שעוה דאין לעשות כן וגם לא להתיר התפירות באמצע הספר ולא לבסוף בהסרת העמוד כ"א דוקא להתיר את התפירות בין חומש לחומש כהוראת עט"ר מזה הגדול ז"ל וברור: ומאחר עלות כל זה נתבטל זה המנהג לשום שעוה או להתיר התפירות באמצע הס"ת וגם להתיר עמוד הס"ת והנהיגו כי מי שרוצה להוליך ס"ת ממקום למקום ולפוסלו הוא מתיר התפירה בין חומש לחומש כהודאת עט"ר מז"ה הגדול ז"ל וגם זה מן התוכחות למ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן וי"ו ד"ז ודי"א דיש כמה מנהגים בעירינו אזמיר יע"א שנתבטלו בזמנינו ע"י הוראת הרבנים שהורו לאסור כמו שיע"ש באורך בס"ד סימן כ"ג שאלה על אודות איזה ס"ת הנמצאים פה בגדא"ד יע"א אשר הוחזקו מזה זמן רב ומשנים קדמוניות להוציאם ולקרות בהם בצבור באיזה ימים בשבתות קבועים חוק בל יושבת מקדם קדמתא ועד עתה לא ראינו ולא שמענו ולא אבותינו ספרו לנו שהקהל ערערו על האלו החזקות לא כולם ולא מקצתם ואדרבא כל אנשי הק"ק שפה אחת ודברים אחדים ובכל לבם היו מרוצים באלו החזקות במספרם כמשפט וכהיום יצאו מן העם לערער על אלו החזקות באומרם כי רצונינו לעשות מחזור קבוע לכל ס"ת שבבה"כ חרשים גם ישנים תורת חוזרת עפ"י הגורל חלק כחלק לזאת נפשינו לשאול הגיע אם יש כח בידם לבטל אלו החזקות מזה רבות בשנים או לא וכן אם הסכימו ביניהם על זה לבטל החזקות ולעשות מחזור חלילה אם הסכמתם בזה היא העול"ה לפו"ד ושרירא וקיימת והחזקות בטלות לגמרי או שההסכמה בטילה מעיקרא כיון שאינה מיוסדת עד יסוד האמת וממילא הסכמתם מהבל יחד ורוח יזרעו וסופ'ה יקצורו וכן אם בהיות שיחידי הק"ק הראשונים עלתה הסכמת' להוציא איזה ספרים בימים ידועים וחתמו בהסכמתם רובא דמנכר רוב בנין ורוב מנין וכהיום היכולים יחידי הק"ק חדשים מקרוב באו לבטל הסכמתם והסכמת אבותם אחר שהחזיקו בעלי הס"ת הן מצד החזקה והן מצד ההסכמה או שההסכמות והחזקות עד היום הזה הן שרירין וקיימין על הכל יורינו מורינו מורה צדק על הדין ועל האמת תשובה ניצחת את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה ועל הכל שכמ"ה: תשובה לית דין צריך בושש דלא מבעייא הספרי' אשר בהסכמה עלו לבה"כ מאז היתה ברוב בנין גדולי בה"כ הנז"ל להוציאם בראשי חודשים ובימים ידועים וגם שוב החזקו אח"ז כמה שנים כפי הסכמתם הנז' שאין יכולים הקהל ובעלי הספרים לבטל ההסכמה והחזקה הנז' דהו"ל חזקה שיש עמה טענה וברשות נחתי וגם אדעתא דהכי הביאו אותם לבה"כ הנז' דאז לכ"ע הו"ל חזקה אלימתא ואיסורא נמי איכא כמבואר בפוסקים וחלילה להם לקהל לעבור עבירה ביד חזקה להזיז חזקתם ממקומם אלא אפילו אידך נמי שהוחזק ממילא להעלותם בימים ידועים כיון דהו"ל שני חזקה אין יכולים לבטל' איכא רובא דרבוותא וכיון דהו"ל חזקה זו בענין ס"ת איסור' נמי איכא אם באו להעביר חזקה זו ועוד מאחר שחזקת ס"ת זו לעלותם במקום ספר שני בזמן שמעלים שני ספרים בשבתות ובימים טובים ולא בשאר שבתות שעולה ס"ת אחד דוקא וא"כ גורל הוא שחוזר חלילה בשבתות של כל השנה הכל עולין אין גם אחד שלא יעלה ס"ת שלו בשבת כפי המחזור ולפי רוב השנים כל אחד ואחד יקראו בספרו כל הפרשיות תמימות תהיינה והס"ת אשר באה השאלה עליהם אינם נכנסים בגבול המחזור כלל ועיקר כי הימים הידועים האלו אינם נכנסים בכלל המחזור וכיון שכן אין להם להבעלי שאר ס"ת אשר בבה"כ הנז' לפצוא פה ולערער על חזקה זו כלל ועיקר ועבירה היא בידם אם באו להזיז אותם מחזקתם וחייבים הרודים בעם למחות בידם לפום דינא כמבואר בפוסקים ולראיית האמוץ כתבתי וחתמתי שמי פה בגדאד יע"א בש"א לחדש טבת שנת הת"ר וחמשה עשר ליצירה והכל שריר וברור וקיים הצעיר אליהו יהושע עובדיה יצ"ו סימן כד חתימ"ה לחיי"ם על תשובת הרב הנז' נ"ו בס"ד תשובה מחיי'ם משתכל הוית את השאלה ואת אשר נגזר עליה הבאה אלי מארץ רחוקה. דא היא בבל רבתא זאת תורת העול'ה פסקא דדינא והמכתב מכתב מאליהו כי על ידיה זה וריחא דומה לאור האבוקה. הרב המובהק בישראל גדול שמו רב הושיע"ל מעלה הרב הפוסק נר"ו המורה לצדקה. ובשגם יודע כל שער עמי כי אין אני בן חורין מן המהדרין אגב טרדא"י טרדי"ן דמצוה ורשות עלות עלי ודא עקא כי באה הענין בין פוריא לפסחא כי שואלים ודורשים הכל צריכין למאר"י קטיא שעה דחוקה. בכל זאת משום יקרא דאורייתא וגברא רבה המלאך הדוב'ר בי פניתי מעניינים שאני עסוק חובות שקבוע להם זמן אגב דוחקא וחזה הוית חזו'ן עובדי'ה דברי פי חכם הרב הפוסק נר"ו ויאר לנו תלמוד גדול ומעשה רב בחזקת היד יד החזק'ה ולדידי חזי כי האמת אתו ולקיים שפיר גזרתו רחושי מרחשן שפתי על ספר חוקה כי דבריו אמת וצדק ויהי נא פי שנים דאין מקום לשנות מנהג והסכמה קדומה מאז היתה הבה"כ ברוב בנין גדולי הבה"כ שהחזיקו במנהגם להוציא הס"ת בימים נועדים בראשי חודשים ובימים ידועים ודבריו חיים וקיימים וספרין פתיחו וצא ולמד מ"ש המרדכי בפח"ה ואחריו החזיקו הרב תה"ד בפו כ סימן קכ"ח והרב מוהר"מ מריקאנטי סי' תפ"ה ושאר דבני האחרונים הלא בספרתם דבדבר מצוה שהחזיקו בבה"כ שהיא חזקה אימתא ולא יוכל אדם לדחותה עי"ע וכ"ש בחזקה זאת שכבר זכו