לב חיים פלג'י חלק ב לה

סימן ך שאלה בקס"ת בב' ובה' שמצאו בו טעות ותכף קראו לסופר ותיקנו בדיו שכת' אות אחד מחדש או שהעביר הקולמוס והדיו עדיין הוא לח אי מותר לקרות בו או צריך שימתין עד שיתייבש הדיו: תשובה הנה קי"ל גבי גט שכתב מרן בש"ע באה"ע סו"ס ק"ל סעיף כ"ב כתב וז"ל ויש מי שאומר שצריך שייבש הגט קודם שיחתמו העדים ויסוד דין זה הוא מדברי הראשונים שהביא שם מרן בפ"י סימן קל"ג. וז"ל צריך שיהיה הגט וגם החתימות יבשים בשעת נתינת הגט כדי שלא יהי' קרוי כ' שיכול להזדייף כ"כ בסמ"ג וסמ"ק וכלבו והג"ה מרדכי והמרדכי עצמו פ"ב דגיטין בשם התוס' והגהו"מ פ"ד משם הסמ"ג והתרומות יע"ש. ועיין מ"ש עוד הש"ע באה"ע סס"י קכ"ד ס"ט לא יתננו לו עד שתתייבם הכתיבה והחתימה יפה ועמ"ש הרב פר"ח ושאר המפר' יע"ש סימן כא שאלה בשנת התר"י בחדש ניסן ואייר היו ממשמשי' ובאים רעשים גדולים בעירינו אזמיר יע"א ובערים אשר סביבותיה ובימים ההם חלם ת"ח אחד כשר וירא שמים שהיה לוקח ס"ת בחיקו והיה מוציאו לרחובה של עיר בשוק והיו הכל מנשקין ומחבקי' לס"ת כי בזה יתבטל מעליהם כל גזירות קשות ורעות. זת"ד החלום ולשאו"ל הגיע אם צריך למעבד כדבר הזה להוציא ס"ת לשוק ולרחובה של עיר או לא : תשובה נראה דאין לעשות כדבר הזה להוציא ס"ת ממקום קדושתו לשוק ובזה וכל כיוצא בזה הוא מ"ש בגמרא וכל הפוסקים דדברי חלומות לא מעלין ולא מורדין כי כיון דמן הדין אסור להוציא ס"ת שלא לצורך קריאה ממקום קדושתו בודאי דלא משגחינן בחלום כזה וצא ולמד מ"ש הטור בא"ח סימן תרנ"ט בשם רב סעדיא גאון ז"ל דאין מוציאים ס"ת שלא לצורך כל שאין קורין בו ולכן בימי חג וסוכות פסק דמקיפים מיד אחר ההפטר' בעוד הס"ת. על התיבה ומנהג טוב הוא כדי שלא להוציא הס"ת שלא לצורך כיון שאין קורין בו ואעפ"י שסיים הטור שם אלא שלא נהגו כן יע"ש היינו לפי שעכ"פ הם מוציאים ס"ת בתוך הביה"כ עצמו ולצורך הושענות באשר מוציאי' ס"ת בליל יוה"כ ובשמחה תורה אבל להוציא ס"ת לשוק מקום שאינו של כבוד יכול על מגן אין סברא להתיר וכבר ידוע מה שהחמירו בזוה"ק ס' אחרי דף דאפי' מבי כנישתא לכנישתא אחרינא אסור ומ"ש הרב משנת חכמים סימן רי"א ד"ן ע"ג תוכחת מוסר על זה יע"ש: גם ראיתי להרב עקרי הד"ט חא"ח סימן ח' אות כ"ח שהתיר להוציא ס"ת מבית הכנסת לבית המגיה להגיהו וכן להוציא ס"ת להוליכם. נגד ס"ת חדש אך אינם יוצאים מהשער הגדול של הבית הסמוך לרחוב לפי שאין צורך בדבר. והכל לכבוד ס"ת כדי שיראו העם את הכבוד הזה ויעשו גם הם לנגד ס"ת אחרות יע"ש הרי דמצינו מה שמותר להוציא ס"ת מההיכל ומביה"כ אינו אלא לצורך כבוד ס"ת להגיהו שהוא לכבודו או לכבוד ס"ת אחרות וכשמוציאים ס"ת לבית המגיה אינו כמוציאו לרחוב העיר כי בודאי מניחו בביתו במקום נקי ומיוחד וכדי שיהיה המגיה מיושב מגיהו בביתו וכמו כן כשמוציאים ס"ת לקראת ס"ת חדש זה המנהג איתיה ג"כ בעירנו אזמיר יע"א כשמביאים לאחד מביה"כ ס"ת חדש אזי בכל בתי כנסיות שעובר הס"ת חדש מוציאים ס"ת מאותו ביה"כ על פתח חצר הבה"כ בצד פנימי ואינם מוציאין הס"ת לחוץ מפתח אותו בה"כ וכמו כן גם באותו בה"כ הבא לשם ס"ת חדש מקדימים לצאת לקראתו בספר תורה מאותו בית הכנסת עד פתח אותו בה"כ ומחזירים להכניסם לתוך בה"כ עם הס"ת חדש עיין בס' אות אמת ד"ב ע"א סי' ט' כי כן המנהג בעיר סופיאה יע"א ובאדרינו פולי יע"א ועיין מ"ש בס' נ"מ דבר אמת סי' ד' אות ה'. ועיין להרב בארות המים בתשו' סי' ו' דמי שיש לו ס"ת בביתו אם מותר להוציאו מן הבית אל הסוכה בשעת קס"ת אם יש גנאי לס"ת בכך שהעלה לאסור ומ"ש הרב אשדות הפסגה סי' ז' להתיר יע"ש עכ"פ זהו מקום כבוד ומקודש שהוא לסוכה אבל להוציא לחוץ ובלתי צורך קריאה אין נראה להתיר: וראיתי להרב החינוך סדר נשא סימן שע"ט שכתב וז"ל וזה שנהגו בגליות היום להוציא ס"ת לקראת מלכי האומות אין זה בחיוב מצוה זו כלל שכל בני ישראל רשאין לישא אותו ואם מדרך כבוד התורה יבחרו גם היום שישיאו מבני לוי תבא עליהם ברכה. יע"ש. הרי דמשום כבוד מלך הותר להוציא ס"ת וכ"כ מנהג זה הרב כנה"ג בשם תשו' הרדב"ז לענין אם אירע בשבת וצריך להוציא ס"ת מפני כבוד המלך ואיכא איסור תחומין אם אפשר לדחות בדבר או. לרצותו במעות שלא להוציאו בשבת הנה מה טוב ואם לאו מוליכים אותו פחות פחות מד"א או ע"י אנשים זה נותנו לחבירו וחבירו לחבירו וכן עזה"ד ואם אי אפשר בכל אלה רואה אני להוליכו ע"י גוי ולא ע"י ישראל שאין כבוד הס"ת לחלל עליו שבת יע"ש דמכל זה אין ראיה להתיר בנ"ד ועיין להרב נודע ביאודה ח"ב חא"ח סי' ק"ט שאסר להוליך ס"ת לבית. הקברות אפי' שהוא עת צרה וגם שמדברי התלמוד והפוסקים אין שום צד מפורש לא האיסור ולא ההיתר אלא שלשונו של הרמב"ם בהלכות ס"ת משמע לאיסור אבל מה. שפשוט אצליכם שמצד הזוהר נכון לעשות כן לא כן הוא האמת וכו' אבל כיון שראיתם דברי הזוהר שם הלא מבואר שאם ח"ו הספר ההוא חסר אות א' גורמין רעה גדולה וא"כ איפה איה אצלינו ס"ת שיהיה בדוחק בחסרות ויתרות והא בזוהר שם שבספר התורה ההוא לא היה רק וי"ו וכו' וכמעט שגרמו חרבן גדול ולכן חלילה לעשות כן. ותוכלו להרבות תפילות ובקשות בבכי ושברון לב ורחמנא לבא בעי וכו' יע"ש ועיין להתשב"ץ ח"ג סי' ג' שכתב וז"ל גם להניח ס"ת ע"ג קברים בלי ספק שהוא אסור משום לועג לרש כדאמרינן וכו' כ"ש שאסור לעשות כן בקברי ע"ה אי משום לועג לרש אי משום זילותא דס"ת יע"ש גם בספר חיניך בית יאודה סימן. ע"א נשאל אי מותר להביא ס"ת לבית היולדת המקשה לילד והשיב דאסור משום בזיון לתורה גם א"א ז"ל היה מקפיד מאד שלא יזלזל בכבוד הס"ת בענין זה ושלא יביאו הס"ת אלא בפתח