לב חיים פלג'י חלק ב לד

לא היינו חרבין ואם אפרע מהם בלילה יהיו עובדי החמה אומרים אילו היה ביום כשהחמה מושלת לא היינו חרבין לכך כתיב וכמו השחר עלה ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים עכ"ל ולפי"ז נראה דגם בנץ החמ' עדיין הלבנ' מושלת והוא אחר שעה ורביע כשהאיר היום והנר' לומר כי אחר שהאיר היום כמו חצי שעה כבר התחיל להחליש כחה של אור הלבנה ממה שהיתה והיא מתמעטת והולכת אורה עד וכו' וזה ברור: כי כן הנר' לע"ד כי כל עוד שבמקום שמתפללים תפיל' בבקר השכם אחר שהאיר היום נמצאים עדיין כוכבים הרבה וגם אור הלבנ' היא מאיר עדיין בכחה הגדול על הארץ אין להתפלל ולקרות ק"ש באותו זמן וימתין עוד עד שיכסו הכוכבים וגם אור הלבנה לא תהיה מאירה בכח כי בלא"ה זמן ק"ש של שחרית הרי היא בהנץ החמה ממש ואז מתמעטת אורה ממה שהיתה הגם כי נשארת עדיין ברקיע וקודם לכן אינה מצוה מן המובחר אלא דאם קראה בדיעבד יצא כמבואר בגמרא והפוסקים ומרן בש"ע א"ח סימן ח"ן יע"ש וכן פסק לענין תפיל' בריש סי' פ"ט כמו שיע"ש ובקושי התירו אחר שהאיר היום קודם הנ"ה וכבר כתב מהרש"ל ז"ל והביאו הרב באר היטב שם ריש סימן פ"ט דבימי הסליחות צריכים ליזהר בזה שרגילים להתפלל ולהקדים קודם הנ"ה ואינו נכון. עכ"פ לא יקרא בעוד כוכבים בהלם והלבנה מאירה בכחה הגדול כי אין ספק כי אפילו בדיעבד לא יצא ידי חובת ק"ש ותפילה בזמנ' ויצא שכרו שהיה נעור בלילה כולה או שקם לתיקון חצות וסליחות להיות מוסיף תוספת קדושה דברים טובים שאינם כל כך חמורים וחייבים מד"ת כמו ק"ש ותפי' שהם מחוייבים מד"ת ועושים הטפל עיקר שהם מאבדים טובה הרב' וע"ד שפירשו כת הקודמין כונת הכתוב גלתה יאודה מעוני ומרוב עבוד' כי רוב עבודה באים להכשל באיסורי תורה ולהיות ממתינים משיאיר היום לצד מזרח' של עיר עד שיאיר הטב לצד מערבה של עיר שלא יהיו כוכבים נראין והלבנה במלואה אינו צריך להמתין כ"א עוד רביע שעה לצאת ידי ספק וכ"ן להכריח ממ"ש ביומא רפ"ג דכ"ח ע"א אמ"ל הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הדואה אומר ברקאי מתיא ן' שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השרפה. ופירש הרמב"ם בפיה"מ וממה שאתה חייב לדעת כי הזמן שזכר מתיא ן' שמואל באו' האיר פני כל המזרח עד שבחברון הוא אחר הזמן שזכר הת"ק והנ' כמתיא ן' שמואל יע"ש. הרי שהיו צריכים להמתין להיות אור היום מאירה עד שבחברון ולא היה די במה שהאיר להם היום בתוככי ירושלם לבד ואם בבהמ"ק דקי"ל כהנים זריזים הם אירע להם ב' פעמים אחד באור הלבנ' בשאר ימות השנה שהאיר היום ושחטו ועדיין היה לילה. ופעם אחרת בליל יוה"כ שדימו שהאיר היום כי ליל יוה"כ הוא בט' לחדש וליכא לבנה בסוף הלילה וכמ"ש הרמב"ם שם בפיה"מ ואם כהנים שהם זריזין טעו ולכן הזהירו שצריך לראות שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון אנן מה נענה אבתרייהו כי ה"ן בעון שמעו אזני כי כמה פעמים מתפללים וקורין ק"ש שחרית בעוד לילה והוא עון גדול מכמה ברכות לבטלה וצריכים לחזור ולהתפלל שנית והירא את דבר ה' יהיה זריז וזהיר בזה ולהזהיר להחרים שלא יהיו ממהרים להתפלל כי אם אחר שיאיר היום בכל העיר כולה כאמור וממקום שבאנו מהכהנים שבבהמ"ק דקי"ל שהם זריזין אשר מטעם זה היו שוחטים את התמיד משהאיר היום קודם הנ"ה שהרי משנה שלימה שנינו במגילה ד"ה ע"א אין קורין את המגיל' ולא מלין ולא טובלין וכו' אלא מהנ'ה וכולן שעשה משעל' עמוד השחר כשר ופירש"י עד הנץ החמ' שיצא מספק ליל וכולן שעש' משעל' עמוד השחר יצא דמע"ה יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכים להמתין עד הנ"ה כמו שיע"ש וא"כ מן הראוי היה שהכהנים בבהמ"ק יהיו ממתינים בשחיטת התמיד עד הנץ החמ' לשוחטו מע"ה וכבר עמדו בזה הרב המאירי והרב מנחת כהן הביא דבריהם הרב שיח יצחק שם בחידו' ליומא לדכ"ח שישבו לזה דשאני כהנים בבהמ"ק דקי"ל דזריזין הם והם בקיאים ביותר יע"ש. . ובזה ישבתי קושית הרב נ"ד ס' תזריע על אאע"ה דכתיב וישכם אברה' בבקר ועפ"י האמור במשרע"ה וישכם משה בבקר שהוא מע"ה דלמה לא המתינו עד הנ"ה כתקנת ח"זל יע"ש ולעד"ן דאברהם ומשה כהני דחשיבי והם חשובים יותר מכהנים שבבהמ"ק דקי"ל דזריזין הם ובלא"ה אברהם היה כהן כדברי רז"ל ע"פ את' כהן לעולם וכן מש"ר שהיה כ"ג וחולק בקדשי שמים היה וכו' יע"ש וא"כ לגבי אברהם ומש"ר שהיו זריזין ובקיאים בודאי דעדיפי מכהנים שבבהמ"ק וכבר כתבתי בזה בספרי הקטן רוח חיים בא"ח רס"י פ"ט יעש"ב בס"ד וא"ת שהרי מרגלא בפומייהו דרבנן תנאי ואמוראי בתלמודא האיר מזרח וכו' כנרא' דבהאיר צד מזרח די הגם כי עדיין בצד מערב הוא נרא' ליל' בלבנ' וכוכבים. אף אתה אמור לו כי רש"י במנחות דס"ח ע"א במ"ש שם בגמ' בהיתר אכילת חדש האיר מזרח מתיר וכו' פירש"י ז"ל וז"ל האיר מזרח הנ"ה של י"ו אבל לילו אסור יע"ש הרי דהאיר מזרח היא בהנ"ה שבודאי אזי גם לצד מערב הוא ודאי יום וכן בדין שהרי קרא כתיב באכילת חדש ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וכו' ויום משמע בהנ"ה ומה שיש לעמוד ע"ד רש"י בזה מהך דיומא דקתני האיר פני כל המזרח דאינו בהנ"ה כבר עמדתי בעניותי בסה"ק לב חיים ח"א סי' ד' יעש"ב ואין כאן מ"ל עוד: ועל שבעתה באתי אזהרה גדולה כי עוד שעדיין יש כוכבים ברקיע והלבנה בכחה להאיר על הארץ אף שהאיר היום לגבי צר המזרח יש להזהר שלא להתפלל תפילת שחרית ולומר ק"ש כי בלא"ה מצוה מן המובחר ולכתחילה איננה מע"ה כי אם בעת הנ"ה וא"כ לפחות ימתינו עד שלא יהיה אור ירח הכוכבים שכל זה לא ישהא זמן הרבה כי אם למרבה עוד רביע שעה וכן ראוי לעשות וזה ברור ועיין מ"ש הרב בית דוד ז"ל חלק א"ח סימן ל"ו יע"ש: