לב חיים פלג'י חלק ב לג

במקום שצריך להיות חסר והס"ת פסול ככתוב בשאלה וכמו כן בכל מלא וחסר שיש קבלה בידינו עפ"י המסורת ונכתבו הספרי תורות בכשרות עפ"י המסרה הזאת אם ימצא חסר במקום מלא או מלא במקום חסר הס"ת פסול והגם שמור"ם בד"מ בי"ד סימן רע"ט ובהגהה א"ח סימן קמ"ג ס"ד פסק דאין לפסול ס"ת ולהוציא אחר כ"א דוקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסרות ויתרות אין להוציא אחר שאין ספרי תורות שלנו מדוייקים כל כך כדי שנחמר שהס"ת אחר יהיה יותר כשר וכו' יע"ש וא"כ לדעת מור"ם בנ"ד שנמצא מלא במקום חסר בתיבת שביעי שהיתה ראויה להיות חסר יו"ד אחר הבי'ת וכן בתיבות והוא לא שנא לו מתמל שלשם שנמצא מלא וא"ו לא היה ראוי לפסול הס"ת במלא במקום חסר ולא בחסר במקום מלא מ"מ אנן קבלנו לדון כדעת מרן דס"ל דבכל מלא במקום חסר או חסר במקום מלא פסול הס"ת וצריך להוציא אחר וכבר אירע מעשה בתירייא בזמן מוה"ר הגדול כנה"ג ז"ל בס"ת שהיה כתוב קריאי מועד דפרשת קרח מלא יו"ד ובכל הספרים המדוייקים בין ספרי תורות היה כתוב חסר וכתב ומנהגינו כהרב המחבר והוצאתי ס"ת אחר כמ"ש בכנה"ג ביו"ד סימן רע"ט הגהב"י אות ויו יע"ש וכ"כ בספר כנסת הגדולה בא"ח סימן קמ"ג בשיירי הגהב"י אות ג' אחר שהביא דברי מור'ם בס' המפה שכתב דאין מוציאים ס"ת משום חסרות ויהירות סיים וכתב וז"ל ומנהגינו דאפילו בדיבוק מוציאים ס"ת אחר ביום שבת וי"ט שאי אפשר לתקנו וביום חול אם אפשר לתקן הטעות או החסרות והיתרות או הדיבוק מתקינן ואם לאו מוציאים ס"ת אחר יע"ש וכן כתב הרב אמת ליעקב אות א' דע"ג ע"א יע"ש וכן כתב הרב פרי חדש בסימן קמ"ג ס"ק ד' עמ"ש דאין להוציא ס"ת משום חסרות ויתירות סיים וכתב וז"ל אבל אין המנהג כן אלא אפילו על חסירות ויתירות ודיבוק בעלמא אנו מוציאים אחר יע"ש: והיה מקום להכשיר עפ"י מ"ש הרב משאת בנימן סימן זן דבתיבות בס"ת באיזה מלאים ובאיזה חסרים ונמצא מלא במקום חסר או חסר במקום מלא אין קפידא לפסול הס"ת ולהוציא אחר יע"ש וכאן בנ"ד בין בתיבת שביעי בין בתיבת שלשום יש בס"ת כמה מהם מלאים וכמה מהם חסרים וא"כ כגון דא יש מקום להכשיר אם נמצא תיבת שביעי ותיבת שלשום מלא כיון דיש תיבות אחרות בס"ת שהם מלאים אבל הא נמי לא מכרעת שכבר השיב על דברי הרב משאת בנימן אלו הרב ט"ז בי"ד סימן רע"ו סו' סק"ו דמה בכך אם לפעמים הוא מלא ולפעמים הוא חסר כיון דכך הוא בס"ת שלנו מלא וזו וקפידא יש בדבר וכו' יע"ש והביאו הרב אמת ליעקב אות ט"ו דע"ו ע"ב יע"ש וא"כ גם כאן בנ"ד מה בכך אם נמצא במקום תיבת שביעי מלא ותיבת שלשום מלא אחרי שבכאן במקומות אלו המסורת שבידינו להיות אסורים והוי ס"ת מלא במקום חסר ועיין בספר דבר אמת לרב רחומאי הרב כמהר"ם נר"ו סימן י"א אות ב' דס"ז ע"א שמסכים לכל מ"ש יע"ש וכן נראה דעת הר דבר שמואל סי' רכ"ב וסימן שס"ו יע"ש ועיין מ"ש בס' שערי אפרים שער סעיף כ"ה ובפתחי שערים שם דכ"ח ע"א יע"ש ודוק: ולענין אם לא יש עוד ס"ת כשר בבה"כ אם מותר לקרות בס"ת דיש מלא חסר וחסר מלא הנה הרב בית מנוחה דקס"ו ע"א אות ז' שעלה ונסתפק בזה וצידד כמה צדדים ובסוף כתב דהגם שהדברים נראים נכונים בטעמן ויש לו סמוכים דאורייתא דיגמור הקריאה בז' עולים בברכה ולהפטיר בברכה עכ"ז לא החליט המאמר לעשות מעשה יע"ש ולעד"ן דכיון דכפי המסורת והקבלה שבידינו שהס"ת פסול כשכתוב חסר במקום מלא ומלא במקום חסר אין מקום להקל ולקרות בו ז' עולים ובברכה אפילו לא יש ס"ת אחר יגמרו הקריאה בס"ת פסול וגם לא יקראו ההפטרה בברכות וכן כתב בספר שיירי כנה"ג שם בא"ח סימן קמ"ג הגהב"י אות ז' וז"ל ומנהגינו כשאין שם ס"ת כשר לקרוא בו בלא ברכה יע"ש: סימן י"ט שאלה בבקר השכם אחר שהאיר היום לצד מזרח עדיין בכל העיר יש ככבים רבים בצד מערב ובמעט צריך זמן רביע שעה משהאיר היום לצד מזרח כדי שיתכסו הככבים לצד מערב וכן נמי בזמן שהלבנה מאירה בסוף הלילה כמעט צריך שיעור רביע שעה עד שלא תהיה הלבנה מאירה על הארץ עדיין אחר שעלה עמוד השחר והאיר לצד מזרח כי בכח אורה רב לצד מערב אי מותר להתפלל ולומר ק"ש ותפילת שחרית בעוד שעדיין נראין ככבים הרבה מאד ברקיע והלבנה זורחת בכח על הארץ יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה לענין חשכה בתחילת הלילה מבואר בש"ס ובפוסקים דבעוד יש ג' כוכבים רצופים או הלבנה זורחת בכח על הארץ הוי ודאי לילה וכמו שפסק מרן בא"ח רס"י תקס"ב וז"ל כל תענית שלא שקעה עליו החמה דהיינו שלא השלים עד צאת הכוכבים דהיינו שיראו ג' כוכבים בינונים או שהלבנה זורחת בכח מאיר על הארץ יע"ש וכ"כ שם רש"י רל"ה ובסי' רצ"ג סעיף ב' יע"ש ושיעור זה לפי הנראה הוא חצי שעה אחר י"ב שעות היום שהוא אחר קריאת האקש'ם דאז נראים ג' כוכבים בינונים ואז ג"כ הלבנה מאירה בכח על הארץ וכמ"ש בעניותי בסה"ק רוח חיים בה שבת סי' של"א בס"ד אלא דלענין האיר היום אי אמרינן מקיש הויה ליציאה וכחשכה כאורה דאם יהיה הלבנה מאירה בכח על הארץ או אם יהיו ג' כוכבים רצופים יהיה עדיין לילה או יש לחלק ביניהם ולהבדיל בין האור ובין החשך. עיין מ"ש בסה"ק לב חיים ח"א מסי' א' עד סוף סי' ד ובסה"ק רוח חיים חא"ח סי' פ"ט עכ"פ בעירנו אזמיר יע"א כשיאיר היום ונראה אור היום המאיר לצד מזרחו של עיר ולצד מערבו של עיר הנוטה לצד הים עדיין הלבנה מאירה בכח על הארץ. וגם הרבה כוכבים נראים בהלם כמו שעדיין הוא לילה ממש . ועיין ברש"י ס' וירא ד"ה המטיר וז"ל המטיר על סדום בעלות השחר כמו שנאמר וכמו השחר עלה שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה לפי שהיו מהם עובדים לחמה ומהם ללבנה אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום יהיו עובדי לבנה אומרים אלו היתה בלילה כשהלבנה מושלת