לב חיים פלג'י חלק ב לב

גם באותו בית הכנסת שמתפלל הסנדק אם אין אומרים תחנונים ונ"א ואפילו אם יתפלל הסנדק בביתו ביחיד כי הוי יו"ט שלו כיון שכתבו בשם מהרי"ל דנוהגים להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למולו ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה וכל סנדק הוי כמקריב קטורת וכמ"ש מור"ם בהגה' בש"ע יו"ד סי' רס"ה סעיף י"א כמו שיע"ש תשובה האמת הוא כי אבי הבן ביום המילה בביה"כ שמתפלל אין אומרים תחנונים ונ"א וכמ"ש מרן בב"י בא"ח סי' קל"א בשם ס' שבולי הלקט ופסקו בש"ע שם סעיף ג' יע"ש ונתן טעם שמצות מילה בשמחה קיבלו עליהם שהוא על קיום מ"ע של המילה ודוקא באותו ביה"כ ששם מתפלל אבי הבן המקיים מצות מילה ולא בביה"כ אחר: והגם שראיתי להרב ברכ"י בא"ח סי' קל"א אות ד' שכתב בתו"ד א"נ בעבור כבוד הסנדק והמוהל קראו בשמותם והם בעלי ברית וי"ט שלהם כמבואר בסי' תקנ"ט יע"ש דנראה דגם הסנדק נקרא בעל ברית וי"ט שלו הוא והרי הוא כמקטיר קטורת ואם כן כיון שי"ט שלו מ"מ הרב ברכ"י מיירי במקום שאין אבי הבן בביה"כ כשהוא יתום או אינו בעיר מהני כבוד סנדק שהוא באותו ביה"כ ששם שמחת המילה אבל להיכא שיש באותו ביה"כ שמחת מילה והסנדק מתפלל במקום אחר אי גם באותו מקום אין לומר תחנונים ונ"א בעבור הסנדק צריכה רבה והרב כנסת הגדולה בסס"י זה כתב דהמנהג בקושטנדינה ובכל המקומות שראיתי שאפילו שהמילה בבית אחר אין נופלים ע"פ בביה"כ שמתפלל שם בעל הברית יע"ש גם הרב ברכ"י שם מסיק כי ה"ט שאין אומרים תחנוני' ונ"א אינו אלא לכבוד אבי הבן משום קיום המצוה יע"ש. וכפי הנראה מדברי הפוסקים הוא כי לסנדק לא נתנו לו בפרטות שלא לומר תחנונים ונ"א והכי נהגו: אלא שראיתי בס' בית עובד דק"ג אות ח' שכתב וז"ל יום מילה אין נ"א בביה"כ אפילו שאין המילה נעשית אלא בבית אם יש אבי הבן או סנדק בביה"כ סגי וכו' יע"ש ופשט ל' או סנדק בביה"כ מורה שאפילו בשביל הסנדק לחוד אין נ"א ולפי מה שנתבאר ליתא ואפש"ל כי כונתו במ"ש או סנדק היינו באותו ביה"כ שאין אבי הבן שם מהני מה שיש סנדק או מקרוביו ודוק כי קצרתי : סי' ח"י מנא אמון זך תשרי שנת התרכ"ו ליצירה שאלה תורה היא וללמוד אני צריך אם ביום ש"ק בספר תורה שקורין ומצא וישבתו העם ביום השביעי (שמות ט"ז ל) מלא ביוד כחביריו שבפרשה ומסור עליו בשבעי א' חסר יו'ד ומסרה אחרת כתוב א' מלא וא חסר. כנראה שפה מדבר בפרשה זו דוקא ולא יש בהיכל ספר מיכן וצריך לגלול אם צריך להוציא אחר בשביל מלא וחסר כזה שאין למדים ממנו דין בגמרא ואינו הרגש במבטא ואינו משתנה למשמעות אחר י ולגלול אותו אפילו שיש טורח צבור או אין להוציא ס"ת אחר ולאחר השבת אם צריך לתקנו ע"פ המסרה כדי שלא להעלותו לכתחילה או אין להגיה הספד על המסרה. וראינו הס"ת שבהיכל יש מהם מלא ויש מהם חסר וכמו כן (דברים י"ט ה') לא שונא הוא לו מתמול שלשם חסר ו' ומסור עליו שנים שלשום מלא כנז"ל וראינו הספרים שבהיכל יש מלא ויש חסר ואם יהיה הדין שנוציא אחר. ומצאנו גם כן השני כראשון מה יהיה בסופו נא לשון בקשה על אדוני המצוה הזאת להשיבני דבר הלכה פסוקה למעשה ואין צורך להטריח קולמוסו לכתוב פלפול וסברא להדיוט כמוני ויניח הפלפול לספרו הטהור שמא אדוני המלך טרוד במצות יהי שהיו עמו דוקא יגבר חסדו עלינו בהלכה פסוקה למעשה ושכמ"ה זכות הרבים תלוי בו כי שמעתי שמעו. אשר הלכו בחוצות ספריו הנעימים השייכים להדיוט כמוני כמו ס' כף החיים ספר חיים ושנות חיים ולא זכיתי לאור באור החיים בהא סלקינן ובהא נחתינן ולאלה שמיא צלינן ומיניה בעינן לילי. ויומי כרוב רחמי. יהא בסעדיה וישגא ויחדי בתלתת אלין חיי ומזוני ובני חכימי עסקין בפתגמי אורייתא ותפקידתא וישזביניה מכל עקתין בישין ומכל מרעין בכל עידן ועתים כנפשו החשובה מכל נשמתין וכנפש תלמידו הקטן זעיר שם אני המצפה תשובתו יחיאל ן' שלמה מזרחי ס"ט תשובה מחיים ואען ואומר דלפי מאי דק"ל בש"ס וכל הפוסקים וכן פסק הרמב"ם בהדייא בה' ס"ת פ"א הלכה י"א אבל אם כתב המלא חסר או החסר מלא וכו' הרי זה פסול ואין בו קדושת ס"ת כלל וכו' וכ"כ בפי' בכלל העשרים דברים שבכל אחד מהן פוסל הס"ת באות י"ב כתב וז"ל שחסר אפילו אות אחת שהוסיף אפילו אות אחת ושנגעה אות באות וכו' יע"ש וכן פסק' הטור בי"ד סימן רע"ט וכן הוא בתיקונים ריש תיקון כ"ה דף ע"א וז"ל וס"ת הרי דרגא דיעקב דאתמר ויעקב איש תם וס"ת כך צריך למהוי תם בלא פיסולת ואי ס"ת איהו חסר באתר דמלא או מלא באתר דחסר או אות חד חסיר או יתיר או חליף ס"ת פסול וכו' יע"ש וכיון שכן שיש בס"ת תיבות מלאות וחסרות כפי המסורת הגדולה המקובל אלינו ואשר הסכימו והוחזקו הסופרים לכתוב הספרי תורות וא"כ אחר הקבלה והחזקה שהוחזקו התיבות להיות מהן מלאים מהם חסרים כפי המסורת המקובל בידינו אז אם נמצא באיזה ס"ת מלא במקום חסר או חסר במקום מלא בודאי שהוא פסול וא"כ בשתי תיבות אלו בתיבת שביעי בפרשת בשלח ע"פ וישבתו העם ביום השביעי כי כפי המסורת הגדולה חמשה המה שיש לכתוב שביעי חסר יוד אחר הבי"ת וזה אחד מהם ונמצא מלא יוד אחר הבית הס"ת פסול דהוי מלא במקום חסר וכמו כן בתיבת שלשם בפ'. ואתחנן ובפרשת שופטים דכתיב והוא לא שנא לו מתמול שלשם ששניהם שלשם חסר וא'ו ונמצא אחד מהם מלא הוי מלא