לב חיים פלג'י חלק ב שטו

ישראל וגו' יע"ש מה שהאריך לדחות כל הטענות אלו ושיש חיוב מ"ע גם בזה לדור בא"י יעש"ב: סימן כ"ו דצ"ו ע"א כתב בסדר היום ד"ל ול"א ע"ב וז"ל והסברא הנכונה הוא דאין ראוי להסתפק בממון אחרים דמאי חזית דדמא דידך סומק ואם אמור יאמר איך אעשה מלאכה ואבטל לימודי ועבודתי אינה טענה מספקת כי הוא יתברך צוה על התורה ועל המלאכה ולמה נבטל ציווי זה מפני זה ומ"מ אני אומר שאם אינו מדעתו להתפרנס מאחרים ואחרים אומרים לו אין רצונינו שתתבטל מלימודך אפי' רגע אחד וכל מחסורך עלינו כענין זה נ"ל שמותר ואדרבא אם אינו אומר כונתם חטא בא על ידו כי היה יכול לזכות לאחרים וכו' יע"ש סימן ס"ב בענין איסור מלאכה ביום המילה ועיין להרב פר"ח בא"ח סימן קל"ח גבי מ"ש מור"ם בהגה' שם ונראה דה"ה לשום בעלי ברית דיו"ט שלהם וכבר חשבתי ע"ד במ"א בס"ד ואכמ"ל. סימן ס"ד דק"א סע"ד בענין פדיון העלתי לפדותו בלא ברכה והנה בעתה בא לידי ב' פסקי ריקאנאטי האחרונים וראיתי בסי' י"ג שכתב שיש לפדותו בלא ברכה וסיים וכתב וז"ל דזה לי כמה שנים שעמדתי על מבוכה זו והרציתי הדברים לפני הרב המופלא כמוהרי"ך ז"ל והעלה לפדותו בלא ברכה מהט עם הנ"ל יע"ש . ועיין להרב ברכ"י בא"ח סי' ז' שכתב דבענין ברכות שב וא"ת עדיף אף דמרן סבר לברך וכן ראיתי לרבותי יע"ש ועמ"ש בס' לדוד אמת סימן ו' אות ס"ג בהגהה יע"ש ולהרב זכור לאברהם ח"א בא"ח מער' פ' ד"ה פדיון יע"ש ומ"ש בעניותי בהשמטות ח"ב ד"ק ע"ב בשם הרב ראש משביר ח"א חי"ד סימן כ"א ד"ל ע"א דיפדה אותו בלא ברכה צ"ל בברכה יע"ש: סימן ס"ו דק"ג ע"ב שיטה ה' וכ"ה דעת מורי הרב ז"ל בס' בית מועד די"א ע"א והביא שם שכ"ה דעת הרב מר אביו ז"ל והרי הב' המאורות הגדולים הללו הלא הגבורים מרבני עירנו ז"ל נראה בהדייא שדעתם לאסור זולת שמ"ש שם מורי הרב ז"ל בשם הרב מר אביו ז"ל דהיכא שיש חשש שמא ימות לו מת אחר בשבת ויתכפהו אבליו דיש להתיר יע"ש כיוצא בזה התרתי גם אנכי בעניותי שם בסימן ס"ז יע"ש: שם סימן ס"ז דק"ג ע"ד סוף הסימן נ"ב ועמש"ל בהשמטה בקונ' זה שיש ראיה מדברי הרב כמוה"ר אליקים גאטינייו ז"ל מר אביו של מורי הרב ז"ל למ"ש בסימן זה וק"ל. סוף סימן ע"א דק"ד ע"ד והנה בעתה ראיתי ראיה מהימנא ממ"ש התוס' בערובין דמ"א ע"א ד"ה מבני סנאב וכו' וז"ל ואע"ג דר' אליעזר בר צדוק הוה ליה בוכרא וכו' שמא אמו היתה מבנימן או חתנם היה והיה עמהם בסייעתם עכ"ל הרי דאפי' כשיהיה להחתן שמחה מצד משפחתו עכ"ז דוחה אבילות חמיו כשהוא עמו בסייעתם כ"ש כשיהיה השמחה של חתן זה מצד בתו הנשואה לו דודאי דדוחה האבילות וק"ל. ח"ב חאה"ע סימן ב' ד"ג ע"ב בענין קדושין בלילה עמ"ש הרב המובהק כמוהר"ר אג"ן בספר נ"מ. חקי חיים סימן מ"ט. סימן י"ג ד"ה ע"ג ועמ"ש הרב ג"מ סימן ב' אות דהוז"ח ומ"ש הרב בארות המים בקונ' שמות הגיטין ובס' לחם שלמה דקל"ז אות ח' בענין גט ש"מ שצריך שיכתב ויחתם בלילה ומ"ש מהרח"ש ח"ב סימן כ"ב ומהר"מ די בוטון סימן י"ג יע"ש. עוד שם אי גט נק' דין עמ"ש בס' שמות הגיטין להרב רבינו שמחה בהקדמתו ד"ד ע"א ועמ"ש הרב ב"כ בקונ' בית דין סי' מ' דע"ז ע"ד ועיין בס' אמר יוסף הנ"מ בליקוטין ע"ס א"ב מע' אלף בקונ' לקט יוסף דק"ו ע"ד שהביא ס' הסמ"ע דבלילה ע"י הדלקת הנרות שרי ותימה ע"ז ממ"ש מרן באה"ע סימן קכ"ג שהביא משם י"א דאין מגרשין בלילה וכו' יע"ש ויש להרגיש עליו דמלבד שאינן דברי מרן כי אם דברי מור"ם ואדרבא מרן בב"י שם באה"ע סס"י קל"ו תמיה על ס' זאת ות"ת דמה ענין דין לגט יע"ש. זאת ועוד דעל מבוכה זאת כבר עמד הרב ג"פ שם באה"ע סימן קכ"ג סקכ"א יעש"ב וצ"י ועמ"ש בזה ג"כ בס' גט מקושר להרב מהר"י נבון שם דח"ן עכ"ל יע"ש והן עתה נדפס מחדש ס' חקי חיים ועמ"ש בסי' מ"ט. חח"מ סי' י"ג דצ"ד ע"ב בענין אם נידון הסמוך לעיר כעיר עיין להרב א"ז בא"ח סימן תרפ"ה סק"ג יע"ש: סימן ט"ו עיין בס' נטע שעשועים סימן ל"ו יע"ש סימן י"ז דר"ן ע"א שיטה ל"ב ועמ"ש הרב משא מלך בח"ה ש"ב מ"ג דמ' ע"ד ומ"ש הרב מטה שמעון חח"מ סימן קס"ג הגב"י אות רכ"ה יע"ש: סימן כ"ג דס"ה ע"ב בקונה ספר ונמצא חסר והיה קום לומר דאם באנו לומר דאיכא משום אונאה הרי מצינו מחלוקת בפוסקים אם יש אונאה לספרים שהוא מחלוקת חכמים עם רבי יאודה בפ' הזהב דנ"ו דר"י אומר דאין אונאה לספרים ויש פוס' כר"י כמ"ש הרי"ף וגם הר"ן כתב דר"ח פסק כר"י וכן הביא בהגמי"י פי"ב מהלכות מכירה משם אביאסף דפסק כר"י דאין אונאה לספרים ויכול המוחזק לומר קי"ל כוותייהו וכמ"ש הרב כנה"ג בח"מ סימן זכר בהגב"י אות י"ז יע"ש וכן פסק הרב ראש משביר בתשו' ח"ב חח"מ סוף סימן ל"ו כמו שיע"ש מ"מ כאן בנדון דידן ובעירינו אזמיר יע"א שהמנהג פשוט בכל קונה ספר שקונה ספר שלם ולא חסר אם כן לא נכנס בסיג זה דודאי דאפילו בסתם אם לקח ספר ושוב מצאו שחסר בו דפים שחוזר בו לכ"ע: סימן כ"ה דס"ה ע"ד שיטה נ"ב והנה בעתה ראיתי דגם זה מעיקרא במחלוקת הוא שנוי שהרי מרן בב"י בח"מ סימן שי"ב סעיף י"ב כתב וז"ל מ"ך על ראובן שהיה בבית לאה ורצה להחזיק בקצת הבית ולא עלה מידו והיא טוענת שאינה יכולה לדור עמו שפיר טענת דדמי עליה כאריה ורבא ע"כ כל אלה הטענות והקינטורין שנעשו ביניהם דאין אדם דר עם נחש בכפיפה עכ"ל והנראה שהוא חילק עמ"ש בס נ"י שהביאו שם מור"ם בד"מ ויכול המוחזק לומר קי"ל ולענין מי נקרא מוחזק השוכר או המשכיר עמ"ש הרב הגדול מזה בספר חק"ל חח"מ ח"ב סימן ס"ט ובמ"ש בעניותי בתשובה במ"א ובקונטריס רוח