לב חיים פלג'י חלק ב שיב

במ"ש בפניה ועמ"ש הרלב"ג ס' נח דכ"א ע"א יע"ש סימן ס"א דע"ח ע"א שיטה ז"ן נ"ב ואולם במ"ש בשם מדרש אל תצוח לא למיכאל ולא לגבריאל הן הם דברי הירוש' פ"ט דברכות סי' ו' והנראה מפשט דברי הירוש' דלאו משום שיש איסור בדבר אלא להודיענו מידת רחמנותו של הקב"ה וגודל ענותנותו שאינו צריך דאדם לבא לפניו לבקש ממנו ע"י אמצעי ועמ"ש בקונ' נפש חיים מער' תיו בס"ד ועיין בתיקונים תיקון ע' דק"ל ע"ב יע"ש. סימן ס"ה דפ"ד ע"ג סימן ל"א נ"ב ועיין במסכת חגיגה דכ"ד ע"ב ר' יוחנן אחד ידו ואחד יד חבירו באותו היד לפסול אבל לא לטמא וכן פסק הרמב"ם בפי"ב מהל' אבות הטומאה הי"ב יע"ש : סימן ע"ב ד"ן ע"ב דענין מכניס ידיו לתוך בית הכסא עיין מ"ש ביומא ד"ל ע"א או שהיו ידיו בביה"כ ופירש"י בבית הכסא מחיצה מפסקת ובה"כ לפנים מהמחיצה וזה הכניס ידיו דרך חור שבמחיצה יע"ש: סימן ע"ו דנ"ה ע"א שיטה מ"ח וכן פירש"י בחגיגה ד"ך ע"א ד"ה מעפרתו סודר יע"ש. סימן ע"ח דק"א שיטה מ' והנה בעתה ראיתי להרב הגדול מהרמב"ח ז"ל בס' גט פשוט בכללים כלל ב' דקכ"ז ע"ג שכתב וז"ל וק"ל טובא מה לי חד שנים ותו דנדון מהריק"ו ז"ל דמיירי בפלוגתא דרבוותא אם בעלת ד' חיבת או פטורה דרוב הפוסקים פסקו דחייבת לאו פוסק יחיד כגון רבינו שמחה לחודיה הוא דפסק דבעלת ה' פטורה מציצית דהלא איכא נמי ר"א ממיץ דפסק דבעלת ה' פטורה מציצית כמ"ש הג"מ פ"ג דציצית והביא סברתם מרן בא"ח כס"י יו"ר ומילתא דפשיטא היא לע"ד דלא נעלם ממוהריק"ו ס' רא"ם דהיא כסברת רבינו שמחה כמ"ש בהג"מ א"כ הרי איכא שני פוסקים דפטרי בעלת ה' מציצית וכל חכמי ישראל פסקו דחייבת ואפי' בכה"ג קאמר מהריק"ו דלענין ממונא אין אומרים קי"ל כס' היחיד נגד כל חכמי ישראל דאפי' ד' פוסקים כגון רבינו שמחה ור"א ממי"ץ זל קרי להו יחיד נגד כל חכמי ישראל ולא מצי המוחזק לומר קי"ל כותייהי נגד כל חכמי ישראל בענין ממונא עכ"ל. ולע"ד אחרי המח"ר תמהני טובא איך בא לשנות את הידוע אחר שדברי מוהריק"ו ברורים שכתב בפי' שם ר"ש היא ס' יחיד ואין קי"ל כס' יחיד דאינו יחיד שיש ס' הרא"ם דקאי כותיה ולא נעלם ממהריק"ו ז"ל דלא ידעתי איך יתכן זה לו' דבר זה דאם איתא להא שמוהריק"ו ראה או ידע שיש ס' הרא"ם דס"ל כהרב ר"ש ואינו יחיד ר"ש לא היה אומר מהריק"ו שהיא ס' יחידאה והוא תימא שלא יעלה מהריק"ו כלל על דל שפתיו ס' הרא"ם וא"כ ממילא. אזדא אם עיקר הכריחו שהכריח הרב ז"ל לומר בזה דאין לומר קי"ל כשנים לגבי רובא מכח ההכרח ולזה לע"ד אחרי המח"ר ליתא להא כלל וכבר נהרא נהרא ופשטי לו' קי"ל בשנים לגבי מאה וכמו שכן העלה הרב ז"ל שם דקכ"ח ע"ג ע"ש ועמ"ש בכלל דקי"ל בח"מ סי' כ"ה בסה"ק רג"ח חיים ובתשו' לח"מ בס"ד: סוף סימן פ"א דק"ז ע"ג שיטה כ"ב וכ"כ בח"מ סי' קנ"ד סל"ה ועמ"ש הרב כנה"ג בח'מ ח"א הגה"ט אות פ"ב יע"ש וכ"כ בס' לחם שלמה בקונ' ח"ה סימן ג' ס"ו יע"ש ועיין בתשו' מהר"מ בפס' הארוכות סימן רל"ט: סימן צ"ח דקל"ו ע"א וכ"כ רבינו בחיי משם המב"ץ ס' וישב ע"פ ופתילך סודר קטן שיעטוף בו קצת הראש ועוד היום מנהג הנכבדים בארצות המזרח שיפרשו אותו על ראשם ויקרא פתיל על שם שהיא קצר כפתיל והוא מתורגם שושיפא ופרשו השמלה שושיפא יע"ש: השמטות לס' סמיכה לחיים חא"ח סי' א' ד"ז שיטה ל"ה עתה ראיתי להמוהריק"ו שורש קפ"ג שכתב וז"ל וגם מן האחרונים כגון רבינו המאירי וס' האגודה יע"ש הרי דעל מוהר"ם שהוא רבו של הרא"ש קורא אותו בשם רבני האחרונים ונראה לחלוק לומר דלגבי מוהריק"ו שהוא מגדולי הרבנים הקודמים קרוב לראשונים קורא למהר"מ מרבני האחרונים אבל הרב הלביש שהוא בתרא טפי אין נראה לומר בשם האחרונים וכמ"ש בפנים. שם ד"ט ע"ג שיטה טו"ב גם בס' הלק"ט ח"א סימן ד' די"ט ע"ד הביא משם המפרשים ז"ל חילוק זה וקלסו לחילוק זה וכתב דצדקו דבריהם וכו' יע"ש. ועיין עוד במ"ש שם בפנים בס"ד. שם די"ב ע"ב דמנהג שאינו מתבטל לגמרי ויכולים לקיים את שתיהם המנהג וההלכה לא אמרינן בזה מנהג מבטל הלכה וכ"כ בסה"ק חקקי לב חא"ח סי' ו' ד"ב ע"ג והן עתה ראיתי להרב מוהריק"ו שורש ט' שכתב וז"ל כאשר היה יכול ללכת לבה"כ אחרת והיה יכול לקיים שניהם כבוד הכהן ומנהג המקום אשר שניהם כאחד הם טובים ואיהו דאפסיד אנפשיה במה שלא רוצא ללכת שם וכו' יע"ש הרי תנא דמסייע לן דכל שיכול לקיים את שתיהם ההלכה והמנהג אין לומר מנהג בטל הלכה ואף כאן בנ"ד יכול לקיים את שתיהם ללכת לביה"כ אחת להתפלל יותר באשמורת ולשמוע קס"ת ואחר כך ללכת לבקר לקיים המנהג ואולם ממ"ש הרב מוהריק"ו שם להכריח דכבוד בעלי המצות עדיף מכבוד ת"ח יש ראיה למ"ש מז"ה הגדול אור היר'ח שם בפנים בסי' כ' ועמ"ש שם בהג"ה וק"ל: חאה"ע סי' ט' דמ"ט ע"ב שיטה כ"ו וכ"כ הרדב"ז בתשו' הנ"ל החרשות סי' תתכ"ה כמו שיע"ש ויש להשיב ע"ד וכו' כצ"ל. שם דח"ן ע"א שיטה ל"ו ועמ"ש המרדכי בסיף הל' גיטין אות ך' שהחרים ר"ת על המוציא לעז בגט וכו' ופסקו מרן באה"ע סימן קנ"ד סעיף כ"ב וכתב הריטב"א הביא דבריו הרב"א בתשו' סימן י"ו דזה לא נאמר לא כשבא לקנטר אבל במי שאומר טעם לדבריו ומראה פנים נראין להחמיר או שאינו גט אינו בגדר מוציא לעז וכ"כ הרב מוהריק"ו שורש ל"ז וכמ"ש הרב כנה"ג שם בהגה"ט אות פ"ו ואילך יע"ש ובס' יד אהרן שם ועמ"ש בס' נחלת שבעה סי' מ"ה דקל"א ע"ג ועמ"ש מרן בתשו' בס' אבקת רוכל סי' ך' דמי שהוא מלגלג ומתלונן ע"מ שפסקו הב"ד משמתינן ליה יע"ש ועמ"ש עוד בעניותי בזה בסה"ק רו"ח על טור