לב חיים פלג'י חלק ב שיא

הסוד מוכרח הדבר והסכימו עמו וכן נמשכו אחריו הרבנים שבכל דור ודור הן עוד היום דתוקעים גם בלחש ככל שאר בתי כנסיות שבעירנו אזמיר יע"א) ובכן הכח שהיה לקדושים אשר בארץ מרבני הק"ק פורטוגל אחרי מורינו הרב כנה"ג אין לנו עתה כדי להורות למח"ק שישנו המנהג אחר דכל החרדה שעשה בס' כנה"ג לומר שלא לתקוע בלחש סיים בדבריו וכן המנהג פה תירייא יע"א כיע"ש וא"כ מסתפינא אנא לומר שישנו המנהג בקום עשה לתקוע בלחש וכמ"ש הרב שלחן גבוה בסי' תקצ"א דאין לבטל המנהג והמבטל המנהג אינו אלא מן המתמיהין יע"ש ועמ"ש הרב ברכ"י בא"ח סימן קל"א בשיו"ב אות ב' מתשו' הרב מ"ץ ח"ג יעש"ב. ומאי דקשייא ליה לכת"ר בדברי הרמב"ם דנקט אבל היחיד בין ששמע על סדר הברכות בין שלא שמע וכו' כנראה דלא ראה כת"ר מה שעמד הרב מופה"ד בס' ברכ"י שם בסי' תקצ"ב ע"ד הרמב"ם אלו כיע"ש וגם במ"ש הרב יד נאמן בחידושיו לר"ה שם. אחורי תניינא במה שעמד כת"ר אם הש"צ מצי להיות תוקע והביא מ"ש הרב פרי חדש והרב ברכ"י והרב כסא אליהו דאף דאיכא תוקעים אחרים מצי הש"צ להיות תוקע וכפי הנראה לא ראה כת"ר מ"ש הרב חמד משה בסי' תקפ"ה והרב מט"י והרב משד"ר והרב נהר שלום מה שדברו בזה ועיין נמי להרב עולת תמיד בסי' קכ"ח ולהרב פ"מ ולהרב אליהו זוטא סימן קכ"ח ובמה שהאריך בזה הרב זכרון יוסף סי' י"ג וגם לא עלה על דל שפתיו תשובת הרדב"ז דסי' שמ"ז ולפי המתבאר מדבריהם נקטינן להלכה ולמעשה דאע"ג דאיכא כמה טעמי תריצי דיכול להיות הש"ץ תוקע אי מצד דאנו מתפללים מתוך הספר ואי מצד דהפייטן אומר היום הרת עולם דמובטח לו שלא יבא לידי טעות עכ"ז בדאיכא אחר היותר נכון הוא דיתקע אחר דהרי לא יבצר דבשעה שעומד ומתפלל ומסיים הברכה לבו חלל בקרבו וטרוד במחשבתו על התקיעה אם תצא כהוגן ואף גם זאת דנח פורתא ואינו עייף ויגע תרבה ויתן עז ותעצומות לגמור תפלתו בשפה ברורה ובנעימה ונשמע קולו וכל זה הוא אם התוקע אשר מנאו הוא מיראי ה' וחושבי שמו ונבון דבר דמבין מה שתוקע והוא נשוי הלא"ה העדר טוב ממציאותו ויתקע הש"צ בעצמו כיון דיוצא שכרו בהפסדו וכזאת וכזאת הוא בכפרים וקאסאבות אשר סביבותינו וסביבות שאלוניקי ואינדירני יע"א דרובם מתוך כלם הש"צ הוא תוקע ואין פוצה פה ומצפצף והאמנתי כי אדבר כר חפץ חיים להשתעשע באמרות טהורות אשר פלפל בחכמה על רש"י ותוספות והרא"ש ושאר כנותהון בהאי מילתא דהעובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף דהאריך למעניתו בכתוב בדברי קדשו אך מה אעשה דאין הפנאי מסכים עמי מחמת עול הציבור דיום ולילה לא ישבותו ויש לפני כמה שאלות דמצפים ועומדים היכי לידיינו דייני בעבור זאת הלכתי אחרי הקוצרים ובכל זאת לא אחשוך פי להגיד כי ישר דפשט דברי רש"י בברכות דל"ד ע"א במ"ש להתחיל ברכה שניה כונתו רצויה על קודם יאר וקודם ישא דהרי כבר כתב רש"י קודם דבור זה בסוף כל ברכה וברכה ושוב דקדק במאמרו לומר ולהתחיל בברכה שלאחריו והיינו כדאמרן דהוא קודם יאר וקודם ישא ואה"נ דבברכת לברך את עמו ישראל כיון דהכהנים מתחילים לומר יברכך יש לו שהות עד שמקרי הש"ץ תיבת ה' דהוא אחר יברכך וברכה זו חמורה דהוא ברכת המצות אלא דנפקא מינה דאם אין שם כהנים אפי' מעוט רבים שנים אלא והוא בא' אזי כיון שהש"ץ מקרי גם תיבת יברכך איתיה באזהרה שלא יענה אמן אפי' לברכת המצוה מפני הטירוף וצריך לעמוד על הדבר וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט השמטות מספר לב חיים ח"א סוף סימן ג' ד"ז ע"ג ועיין בזוה"ק ס' פנחס בר"מ דרמ"ח ע"א שאמרו וז"ל בקר דאברהם דאיהו ד' שעות וישכם אברהם בבקר בריש שעתא קדמאה בסוף השחר וכו' יע"ש : סימן ה' ד"י ע"א שיטה ל"ד ועמ"ש מור"ם ז"ל בת' סימן י"א ובמ"ש בעניותי בספרי הקטן חפץ חיים סימן ך' בקונ' דבר אמת יעש"ב וק"ל: סימן ו' די"ב ע"ג בסיף העמוד דבמחלוקת הפוס' נקטינן בס' האמצעיות וכו' נ"ב זהו דוקא במחלוקת הפוסקים בדיני איסור והיתר אבל במחלוקת הפוסקים בדיני ממונות הגם כי מהרש"ך בח"ב סי' רל"ו ודעימיה סל'ה אם בד"מ נראה דלא נקטינן הכי דעכ"ז בד"מ אומר המוחזק קי"ל וכמ"ש בספר סל"ח חאה"ע סימן ט' ובקונ' רוח חיים ח"מ סימן כ"ה בכלל דקי"ל יע"ש: סוף סימן ח' די"ד ע"ד שיטה ג' ועיין בספרי ס' ואתחנן סימן ל"ה ע"פ וקשרתם וכו' עשרת הדברות שאינו בשינון אינו דין שלא יהיו בקשירה: סימן ל"ח ד"נ ע"ד בסיף הסימן שיטה נ"ה ועיין עוד מ"ש בזוה"ק ס' בלק דקצ"ה ע"א וז"ל ולא תימא דלא מקבלא ליה קב"ה עד דיפרט חטאוי מיומא דהוה בעלמא או אינון דאתכסון מיניה דלא יכיל לאדבקא אלא לא איצטריך לפרשא בר אינון דידכר מינייהו הוי שוי רעותיה בהו כל אחרנין אתמשכן אבתרייהו דהא תנינן אין בודקין חורי ביתא עלאין לעילא ולא אינון תתאין לתתא בביעור חמץ אלא כיון דבדיק כפום חיזו דעינוי מה דיכיל לאדבקה כלא אתמשך בתר דא ונתבטליה בהדיה יע"ש. סימן ד"ן דס"ח ע"ג במ"ש הרמב"ם בס' המורה בטעם הקרבנות שהוא להרחקת ע"ז וכו' יע"ש