לב חיים פלג'י חלק ב שט

אחר ברכת אק"ב יוכל הש"ץ לענות אמן כיון דלא הוי הפסק כמ"ש התוס' וכאן אין חשש טירוף דהא ודאי לא יתבלבל כיון שלא התחי' עדין דעיקר החששא בין הברכות עצמן באיזה מקום הוא עומד והיינו אתר ההתחלה כמ"ש רש"י ורמב"ם ולא ידע איזו ברכה מקרא אותם אפ"ב או ג' משא"כ בהתחלה וכ"ש לדעת ש"ע שהש"ץ אצ"ל יברכך אלא הכהנים עצמן יתחי' פשיטא שיוכל לענות אמן אז כנ"ל ברור והן לו' הובא בס' ש"ץ דקמ"ה ע"ב וג' ע"ש ומאי דפשיטא ליה להרב ט"ז דכ"ש לדעת הש"ע שהש"ץ אצ"ל יברכך אלא הכהנים עצמן יתחי' דפשיטא שיוכל לענות אמן מספיקא ליה למר"ן ז"ל בכ"מ בפי"ד מה"ת דין ה' במ"ש הרמב"ם ואין ש"ץ רשאי לענות אחר הכהנים כשאר העם שמא תטרף דעתו ולא ידע איזו ברכה מקרא אותם אפ"ב או ג' שאחר שכ' דבפ"א ליכא לספוקי שהרי אינו מקרא יברכך אלא הכהנים או' אותו מעצמם כ"ע ויש לספק אם לפי' זה רשאי לענות אמן אחר ברכת אק"ב של אהרן או נימא דל"פ רבנן ע"כ ומשמע מדבריו דלא נסתפק אלא בדעת הרמב"ם שהש"ץ אינו מקרא להם תי' יברכך הא להסוברים שהש"ץ מקרא להם תי' יברכך פשיטא ליה דלא יוכל לענות אמן אחר ברכת אק"ב ואלו הרב ט"ז אף לדעת האומר דהש"ץ מקרא להם תי' יברכך סובר הוא דיוכל לענות אמן ומכ"ש לדעת הש"ע שהש"ץ אינו או' יברכך וכנראה דאישתמיט מיניה מהרב ט"ז דברי מרן שבכ"מ מדלא זכר ש'ר למרן בכ"מ: וראיתי להרב מעשה רוקח בחיבורו על הרמב"ם שהביא דברי מרן בכ"מ דנסתפק בדעת הרמב"ם אם מצי לענות אמן הש"ץ אחר ברכת אק"ב שכ' הוא ז"ל וממ"ש בפי' להמשנה שם משמע דש"ך דכל הקפידא אינה לא בפסוקים ע"כ הן אמת דק' למרן ז"ל אמאי לא פשיט לן מר דיוכל לענות אמן אחר ברכת אק"ב ממה שכ' בפיה"מ דכל הקפידא אינה אלא בפסוקים. וכן ראיתי להרב אורחות חיים דק"ט ע"ב שכ' וזל ומגביה קולו ואו' יברכך וגם הם אחריו או' יברכך בקול ערב ובניגון גדול וכן כל מלה ומלה עד תום כל הפסוקים וגו' ואין החזן עונה אמן אחר הפסוקים כדי שלא יטעה ע"כ הרי דכל הקפידא אינה אלא בפסוקים וגם מדבריו מוכח דגם דהש"ץ מקרא להם יברכך עכ"ז רשאי לענות אמן אחר ברכת אק"ב מדכתב ואין החזן עונה אמן אחר הפסוקים כדי שלא יטעה ומשמע דוקא בתוך הפסוקים והיינו כהרב ט"ז דאין החששא אלא אחר ההתחלה: ודרך אגב אומר אני מה שראיתי להרב באה"ט סי' קכ"ח בד"ו שפסק מרן ז"ל דאין ש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים כתב שם ז"ל בסק"ל אפי' מובטח לו שלא תתבלבל אין לענות אמן ב"ח טז וגם התוס' יו"ט כ"כ וחזר ממ"ש בספרו לחם חמודות ע' פ'ה ע"ד ודברי תוס' יו"ט אלו אישתמיטיתיה מבעל המחבר פרי חדש ומ"א ופר"ח ס"ל דאם מובטח לו לשא תתבלבל שרי לענות אמן ע"ש עכ"ל. ומ"ש דאשתמיט מהרב פר"ח דברי הרב תוי"ט מה ענין שמיטה אצל הר סיני ואין ספק דאישתמיט מהרב באה"ט דברי הרב פר"ח בקונ' מים חיים ד"א ע"ב וגם דברי הרב מוהר"י חאגי"ז זל בפיה"מ עץ החיים דחלקו בזה להרב תוי"ט כמבואר שם וע' להרב בית הוד ז"ל בפיה"מ שגם הוא השיג לה' תוי"ט. וגם ראיתי להר' עוגת אליהו דנ"ב ע"א שגם הוא השיג להרב תוי"ט ומן התימה על הרב עוגת אליהו ז"ל איך אישתמיט מניה כ"ז מדלא זכר ש'ר לדבריהם. וגם אנכי תמיהא להרב הלכה ברורה חיבור על ש"ע א"ח בסק"ד שכ' וכתב ב"ח דמ"מ אמן שהוא אחר שיברכו הכהנים אשר קדשנו וכו' יוכל לענות דבזה אין בלבול ע"ש והא ליתא בהרב ב"ח וכנר' שהוא ט"ס וצ"ל וכ' ט"ז ומעתה כיון דלהרב ט"ז מפשט פשיטא ליה בכמ"ש לדעת הש"ע שאין ש"ץ מקרא יברכך דיוכל לענות אמן וגם מדברי רש"י נראה דיוכל לענות כיון שאין צריך הש"ץ להתחי' ברכה שניה ואפשר לומר דגם לדעת הרמב"ם כל החששא היא שלא ידע להתחי' א"כ ההד"ן בת"ש כיון דאין הש"ץ אומר היום הרת עולם כי אם המפטירים: העולה מן המקוב"ץ דהגם דלדעת מרן ז"ל בש"ע והרב מג"א והרב פ"ח והרב כס"א דס"ל דאף בדאיכא תו' אחר עכ"ז מצי הש"ץ לתקוע מ"מ כיון דמרן החבי"ב ז"ל חשש לס' מוהרש"ל דאיכא אחר לא סמכי' עליה כמ"ש מוהר"מ גבי ברכת כהנים והב"ח מינה דגם אנא בדידן צריכין אנו לחוש. האמנם בדליכא אחר אף אם אינו מוחזק לחזור לתפי' מ"מ מצי לתקוע וכמ"ש הרב טורי זהב והר' חיד"א ז"ל וכ"ש דבזמנינו זה שאנו מתפללים מתוך הספר אין לחוש וכמ"ש הרב ל"ח והרמג"א מובטח הוא שחוזר לתפי' ועוד דלמנהגינו שהש"ץ אינו אומר היום הרת עולם כי אם המפטירים. אין לחוש כ"ז כתבתי לא להלכה ולא למעשה עד בוא יבוא דבר המלך מני"ר נר"ו וכאשר יגזור כן נעשה. ובכן הנה אנכי באתי בנשיאות כפים אל ל בשמים יחי אדני המלך חיים ער העולם ובריא אולם. וזרעו לברכה פרי צדיק עץ חיים. סביב לשלחנו לאור באור החיים כ"ד עבדו. המתפלל בעדו. והוא נאמן אהבתו עבד נרצע לעבודתו הצעיר חיים ביז'ה ס"ט וזאת תשובתי אליו חזה הוית כתבא די רשים שתולדתו קרויה ממתא קרייא. המורה לצדקה רב טובי' ה עמו חכמה ותושיה. ככותב"ת דרבנן שקלא וטריא הנה ארש'ו אר'ש זבת חלב ודבש היא וזה פריה דין הוא הדר הרב הכולל כמוהר"ר חיים ביז'ה נר"ו אלפא לסולת נקיה חיים שאל לחוות דעי לחזק דבריו אמוץ ואמצי"ה. לי נאה לברך יגדיל תורתו ויאדיר ויפוצו מעיינותיו חוצה כבן עזאי בשוקי טבריה בעושר וכבוד ועוד בה עשירי"ה. יקרא ורבותא וחוסנא סגיא. אכי"ר