לב חיים פלג'י חלק ב שח

האמנם אנכי תמיהא למרן ז"ל אמאי לא הביא ראיה דדברי הרמב"ם ז"ל הם כפשטן ממ"ש באותו פרק דין ה' וז"ל ואין ש"ץ רשאי לענות אמן אחד הכהנים כשאר העם שמא תטרף דעתו ולא ידע איזו ברכה מקרא אותם אם פ"ב או פ"ג ע"כ וכתב מדן בכ"מ כלומר דבפסוק א' ליכא לספוקי שהרי אינו מקרא יברכך אלא הכהנים אומרים אותו מעצמם ע"כ וכונתו מבוארת דאם היה ש"ץ מקרא להם תיבת יברכך היה הספק גם בפ"א אך כיון שאין מקרא להם יברכך משו"ה ליכא לספוקי כי אם בפ"ב או בפ"ג ומדכתב הרמב"ם אם פ"ב או פ"ג מו"ל דמ"ש בדין ג' ובד"ח הדברים כפשטן דהכהנים אומרים יברכך בלא הקראה ומתיבה שניה ואילך ש"ץ מקרא להן דאל"כ שגם תיבת יברכך מקרא להן לא הי"ל להרמב"ם לכתוב אם פ"ב או ג' והול"ל ולא ידע איזו ברכה מקרא אותם אם פ"א או פ"ב או ג' ואולי כיון שכבר העידו דבנסחת פיה"מ הערב שהיא אמיתית כתוב שאין הש"ץ מקרא להם תיבת יברכך לא הוצרך לכך ותמהני לריב"ה שכתב בסי' קכ"ח אין הש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים שמא התבלבל דעתו ולא ידע איזו ברכה יש לו להקרות פ"ב או ג' ע"כ דכיון דהוא כתב דש"ץ מקרח להם גם תיבת יברכך א"כ איכא לספוקי גם בפ"א ולמה כתב פ"ב או ג' כאלו בפ"א ליכא לספוקי וי"ל: עוד ראיתי למרן ז"ל בב"י שהקשה לריב"ה ז"ל במ"ש ואין הכהנים מתחילין בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הצבור ע"כ שכ' ז"ל והא דאמרי' דאין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת וגו' קשה בעיני שמאחר שאין הכהנים אומרים התיבה עד שש"ץ מקרא אותם תחילה א"כ מאי עד שיכלה אמן מפי הציבור דקאמר הא אף לאחר שיכלה אמן מפי הצבור אינם מתחילים אלא המקרא הוא מתחי' ולדעת הרמב"ם שאין ש"ץ מקרא להם תיבת יברכך א"ש וה"ק אחר שברכו הכהנים אק"ב של אהרן אינם רשאין להתחיל בברכה אחרת דהיינו יברכך עד שיכלה אמן שעונים אחר ברכת אק"ב של אהרן מפי רוב הצבור אבל לדעת ר' שסובר שגם יברכך אין אומרין אותו הכהנים עד שש"ץ מקרא אותם צריך לפרש דברכה אחרת דקאמר היינו מה שאומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו אבל הל' דברכה אחרת דחוק קצת וקאמר שאין הכהנים רשאין להתחיל אותה עד שיכלה אמן מפי הציבור ותמהני על הר"ן זל שפירש ואין הכהנים מתחילים בברכה אחרת כגון יאר ישא עד שיכלה אמן מפי הציבור ועל אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה הדיבור מפי הקורא כתב שיש מפרשים שמקרין היו הכהנים רשאין להתחיל אפי' בתיבה אחת דליכא למיחש בטעות וכ"ש באידך עד שיכלה דיבור מפי הקורא ולפי אותן מפרשים א"א לומר דאין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת וגו' היינו ברכת יאר ישא דהא אף לאחר שיכלה אמן מפי הציבור אין הכהנים מתחילין שא המקרא ויש לדחוק ולומד דאין הכהנים רשאין ל"ד והוי כאלו אמר אין המקרא את הכהנים רשאי להתחיל בברכה אחרת דהיינו יאר ישא עד שיכלה אמן מפי הצבור ועי"ל וכן תירץ מהר"א מפרא' וכדבריו מצאתי ברש"י ותוס' פא"ן שמ"ש אין הכהנים מתחילין בברכה אחרת כגון יאר ישא היינו לפי מאי דמשמע מפשטא דגמרא שלא היו מקרין את הכהנים מדלא הזכירו כן בשום מקום והא דאמרו בספרי שהחזן אומר אמרו א"ל דהיינו לקרות. להם כהנים אבל לא להקרותם מלה במלה וכ"מ שהוא דעתו ז"ל שהרי בלי"מ כתב שמקרין היו הכהנים נראה דפשטא דמלתא משמע ליה שלא היו מקרים אותם ואעפי"כ פירש כגון יאר ישא ולדברי אותם מפרשים הא דאין הכהנים מתחילין בברכה אחרת יפרשו אותה כמו שפירש לדעת הרמב"ם או כמו שפירש לדעת ר' עכ"ל: ולפי קע"ד לא זכיתי להבין דברי מרן הקדוש ז"ל דמפשטא דגמר' משמע שלא היו מקרין לכהנים ושכן משמע ברש"י ותוס' פא"ן דהגם דברש"י פא"ן בד"ה לעקור רגליהם בס' נ"כ לא כתב שמקרין לכהנים מ"מ בפא"ע כתב שהש"ץ מקרא להם כל תיבה ותיבה כדאמרינן בסוטה הרי דמהגמ' מ"ל לרש"י דמקרין לכהנים ולא זכר שר לרש"י בפא"ע גם מ"ש דכ"מ מהתוס' פא"ן הא בתוס' פא"ע והרא"ש שם ובפ' קורא את המגילה עומד כתבו הא דהקראה מבי מדרשא אמור להם מלמד שש"ץ אומר להם על כל דיבור ודיבור ורש"י בסביבות הרי"ף מייתי לה גם מ"ש והא דאמרו בספרי דהחזן או' אמרו א"ל דהיינו לקרות להם כהנים אבל לא להקרותם מלה במלה לאו מההיא דהספרי מייתו שצריך להקרותם אלא מלשון המדרש דהביא דהספרי גם הם מייתו לה שהוא לקרות להם כהנים כמ"ש בתוס' בפא"ע והרא"ש שם ובפ' קורא את המגילה עומד. ועוד קל"ט במה שסיים ולדברי אותם מפרשים הא דאין הכהנים מתחילין בברכה אחרת יפרשו אותה כמו שפירשו לדעת הרמב"ם או כמו שפי' לדעת ר' דאיך אפשר לומר דהם יפרשו אותה כמו שפי' לדעת הרמב"ם דהא הי"מ הם פי' בהא דאין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה הדיבור מפי הקורא שמקרין היו את הכהנים כדי שלא יטעו ואין הכהנים רשאין להתחיל אפי' בתיבה א' דליכא למיחש בטעות וכ"ש באידך הרי דגם תיבת יברכך בעי הקראה לדידהו ואלו מה שפי' מרן ז"ל בדעת הרמב"ם בהא דאין הכהני' מתחילים בברכה אחרת היינו יברכך והני בי תרי סתרא"י נינהו. ובשלמא כמו שפי' לדעת ריב"ה ז"ל דהא דאין הכהנים מתחילין בברכה אחת היינו רה"ע עשינו וגו' ניחא ברם מה שפי' בדעת הרמב"ם ז"ל אי אפשר לומר כן דהוו תרתי דסתרן אהדדי וצ"ע: הנה אם כנים אנחנו בדעת רש"י דמ"ש לפי שש"ץ צריך להתחי' ברכה ב' היינו יאר וגו' היינו לאפוקי ראשונה שהיא יברכך דאין שליח צבור מתחיל להם אלא כהנים מתחילים ואומרים יברכך ומתיבה שניה ואילך הש"ץ מקרא להם וא"כ מצי הש"ץ לענות אמן של ברכת אק"ב דהא כל עי' טעמא שאינו עונה אמן היינו מפני הטירוף שלא יתבלבל דעתו ובענותו אמן לא יוכל לכוין מהר ולהתחיל בברכה שלאחריו כמ"ש רש"י עצמו וכיון שבברכת יברכך אין הש"ץ מתחיל להם מצי לענות אמן וראיתי להרב ט"ז סי' קכ"ח במה שפסק מרן ז"ל סי"ט אין ש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים ע"כ שכ' הוא ז"ל בסקי"ד דלענין אמן