לב חיים פלג'י חלק ב שה

מובטח ועור י"ל דע"כ לא כתב בנשיאות כפים דאין לסמוך ע"מ שמתפללים מתוך הסידור היינו בדאיכא כהנים אחרים. אבל בדליכא כהנים אחרים סמכינן ומו"ל כן דל"כ דבריו סתראי נינהו אם לא כדאמרינן ואף באינו מוחזק ראה ראיתי להרב ט"ז סי' תקפ"ה סק"ח שכתב וז"ל כתב רש"ל דלמוהר"מ גבי כהנים אפי' הוא מובטח לא סמכי' עליה היכא דאיכא אחר ה"נ לענין תקיעה עכ"ל. ואם כן לא מועיל מעלה שהוא מובטח אלא היכא דליכא אחר ואם כן אם אינו מובטח לא יתקע כלל אפי' ליכא אחר ול"נ לע"ד דהיאך יתבטלו התקיעות לגמרי בשביל חשש טירוף ובלבול בתפי' דהוא חשש בעלמא דדוקא בנ"כ שאינה חובה אם לא קראוהו כמ"ש סי' קכ"ח אמרינן כן משא"כ בשופר דאם אין אחר יש לתקוע אפי' במקום שאינו מובטח לא אמרינן דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה עכ"ל וכן ראיתי להרב ברכי יוסף סי' תקפ"ה סק"ט שכ' וז"ל אם אין שם תוקע אחר כתב בס' תניא דיתקע ש"ץ ואין לנו לחוש שיתבלבל והוא דעת הרט"ז וכן הסכים הרב אליה רבה ודלא כהרמג"א ע"כ ועיין להרב ערך השלחן סי' קכ"ח ובסי' תקפ"ה הרי דאף באינו מוחזק אם ליכא תוקע אחר לתקוע שרי ליה להש"ץ לתקוע ולא חיישינן לטירוף ובלבול בתפילה: ועוד נראה לפקע"ד דלדידן דאחר ח"ש דעל ס' הברכות אינו מתחיל הש"ץ ואומר היום הרת עולם אלא המפטירים הם אומרים אותו בקול ניגון עד גמירא ואח"כ מתחיל הש"ץ ואומר סדר הברכה שלאחריו כל כה"ג ליכא למיחש לבלבול וטירוף הדעת אם תוקע הש"ץ והוא ממאי דתנן בפא"ע דל"ד ע"א העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף ופירש"י לא יענה אמן אחר הש"ץ בסוף כל ברכה וברבה מפני הטירוף שלא תטרף דעתו לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה כדאמרי' במס' סוטה דל"ט ובענותו אמן לא יוכל לכוין מהר ולהתחיל בברכה שלאחריו ע"כ וכן פירש רע"ב ז"ל בפיה"מ יע"ש : והנה דברי רש"י ז"ל סתומים וחתומים הם וחל עלינו חובת ביאור במ"ש לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה דברכה שניה דקאמר באיזה ברכה קמשתעי ויש בה שני צדדים ויצא הראשון דברכה שניה היי יברכך וגו' ואמאי קרי לה שניה משום שהיא שניה לברכת אק"ב של אהרן וגו' וסבר רש"י ז"ל דצריך הש"ץ להקרות לכהנים כל תיבה ותיבה יברכך בכלל וצד שני דברכה שניה הוי יאר וקרי לה שניה לגבי דראשונה שהיא יברכך וסבר רש"י ז"ל דא"ץ להתחיל הש"ץ להקרות לכהנים כי אם מברכת ישא ול"ל דא"כ א"צ הש"צ להקרות לכהנים פסוק ראשון של ברכה כהנים מדכ' לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה ב' ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה משמע דמהתחלה ואילך הוא שמקרא לכהנים רי"ל כמ"ש לפי שש"ץ צריך להתחיל ברכה ב' היינו לאפוקי קמייתא דא"ץ להתחי' להם אלא כהנים מתחי' ואו' יברכך ואח"כ הש"צ מקרא להם כל תיבה ותיבה משא"כ ב' דהש"ץ מתחיל להם וכמנהגינו שהכהנים או' יברכך ואח"כ הש"ץ מקרא להם מלה במלה והכי מסתברא דכיון שצריך הש"ץ להקרות להם כל מלה ומלה מהי תיתי לו' דפ"א לא יקרא אותם אלא דגם פ"א מקרא להם אלא דתיבת יברכך אינו מקרא להם: ולפי קע"ד יותר נראה לי כצד שני דברכה שניה הוי יאר וגו' ולא כהצד הראשון והוא ממה שראיתי לרש"י עצמו בסוטה פא"נ דל"ט ע"ב בד"ה לעקור רגליהם שכ' וז"ל ויש ללמוד מכאן ס' נ"כ כך הוא עוקר רגליו בעבודה וגו' עד שתכלה אמן של הודאה מפי הציבור וש"צ קורא כהנים אם שנים הם וגו' וכשכלה דבור מפי קורא מברך אשר קדשנו וגו' ואח"כ מתחילין בברכה וגו' ע"כ והשתא אי ברכה ב' דכתב רש"י הוי יברכך ח"כ דבריו סתרא'י נינהו מהכא להתם דאלו הכא כתב שצריך להתחיל ברכה ב' אלמא דגם תי' יברכך ש"צ מקרה להם ואלו התם בפא"נ כתב וכשכלה דבור מפי קורא מב' אשר ק"ב ואח"כ מתחילין בברכה שמא כהנים מתחילין אלא ודאי דברכה ב' דקאמר היינו יתר והשתא דבריו ז"ל הכא והתם שוין הן: האמנם קל"ט על רש"י ז"ל כיון שצריך הש"ץ להקרות לכהנים כל תיבה ותיבה אימא דגם תיבת יברכך ש"צ מקרא להם ומהי תיתי לומר דתיבת יברכך אינו מקרא להם. ועוד ק"ל במ"ש לפי שצריך הוא להתחי' וגו' ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה כדאמרינן במס' סוטה דל"ט דהא במס' סוטה ליתא להאי וז"ל הגמ' שם א"ר זירא א"ר חסדא אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הציבור ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דבור מפי הקורא. ואין הציבור רשאין לענות אמן עד שתכלה הברכה מפי הכהנים ואין הכהנים רשאין להתחי' בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הציבור וה"ר זירא א"ר חסדא אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם מן הציבור עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואינם רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור ש"צ שים שלום ע"כ הרי מבואר להדייא דבגמ' ליתא להאי שצריך הש"צ להקרות לכהנים כל תיבה ותיבה ואיך פרש"י כדאמרינן במס' סוטה דל"ט: וסבור הייתי למימר דהא דכתב רש"י שצריך להקרות לכהנים כל תיבה ותיבה היינו מהא דאמרינן אין הכהנים רשאין להתחי' בברכה עד שיכלה דבור דהיינו דבור של ברכת כהנים מפי הקורא שמקרא להם כל תיבה ותיבה אך אמנם זה לא ניתן ליאמר בדעת רש"י דלפי זה אין הכהנים מתחילים תיבת יברכך בלתי הקראת ש"ץ דהא ה"ק אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה וזה אינו דהא רש"י כתב בד"ה לעקור רגליהם וכשכלה דבור מפי קורא מברך אק"ב ואח"כ מתחילין בברכה אלמא הכהנים מתחילין ועוד דרש"י כבר פירש עד שיכלה דבור כהנים הרי דקאי לקרות לכהנים ולא להקרותם תיבה בתיבה. ואפשר לומר דמה שכתב רש"י דהתחלה צריכין הכהנים להתחיל הוא מהא דאמרינן ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הציבור דברכה אחרת היינו יברכך והכונה דאינם רשאין להתחי' יברכך עד שיכלה אמן מפי הציבור של ברכת אק"ב הרי להדייא דהתחלה הוא מהכהנים דאין ש"צ מקרא להם תי' יברכך שלא כהנים