לב חיים פלג'י חלק ב שד

ושוב כתב דין אחר תנן העובר וגו' כן נלע"ד: וראיתי להרב מוה"ד חיד"א זל בספרו הבהיר ברכי יוסף סי' תקפ"ה שכ' וז"ל ומוכח מדברי הרא"ש בפסקיו ודברי הטור דרב האי לא כתב אלא דמדתנן מתקיע משמע דאחר תו' ולא ביאר הטעם ואתא הרא"ש ויהיב טעמא אבל ראיתי בס' א"ח דצ"ח ע"א שכ' וז"ל ורבינו האי כתב שאם הבטחתו שיתקע ויחזור לתפי' רשאי לתקוע אפי' מעומד כדאמרי' גבי נ"כ עכ"ל הרי דר' האי גופיה פי' דהטעם שלא יתבלבל ע"כ ולא זכר שר להר"ן ז"ל ולחי הרשב"ץ דהם ג"כ כתבו דרב האי גופיה פי' דהטעם שלא יתבלבל וזו שק' איך אישמיט מניה דמר ז"ל: הנה מבואר יוצא דהא דאמרי' השני מתקיע ולא אמרי' תו' ה"מ דאיכא למיחש שמא יתבלבל בתפי' וכיון שכן ליכא למיחש אלא בתקיעות דעל ס' ברכות ברם בתקיעות דמיושב ליכא למיחש להא וכ"כ הכלבו דע"א ע"ד וזל ויש דקדקו מדאמרי' השני מתקיע שאין ש"ץ עצמו ראוי לתקוע והטעם כדי שלא יטעה בברכות שלא ידע לחזור במקום שפסק וגו' אחר שהטעם כדי שלא יטעה בברכות נראה לו' שש"ץ רשאי לתקוע תקיעות שמיושב משום דלא שייך בהו הך טעמא ע"ש וכ"כ הרב א"ח דף צ"ט ע"א וז"ל אמנם אחר שהטעם כדי שלא יטעה בברכות נ"ל שש"ץ רשאי לתק"ע תקיעות שמיושב דל'ש בהו האי טעמא ע"כ ומרן ז"ל בב"י סימן תקפ"ה הביאו משם הכלבו ולא זכר שר להא"ח וגם מור"ם ז"ל בסימן תקפ"ה הביאו משם הכלבו ולא זכר שר להא"ח: ומיהו מדברי כלם רב האי גופיה והרא"ש וריב"ה והא"ח וחי' הרשב"ץ למדנו דאם הוא מובטח שלא יתבלבל ויחזור לתפלה רשאי לתקוע וכדקי"ל לענין נ"כ דתנן ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו ויחזור לתפלה רשאי ומרן ז"ל בשלחנו הטהור סי' תקפ"ה ס"ד כתב וז"ל אחר תו' ולא ש"ץ כדי שלא יתבלבל ואם הוא מובטח שחוזר לתפלה רשאי ע"כ ומסתמיות דבריו נראה דאף דאיכא תוקעים אחרים אם הוא מובטח שחוזר לתפילתו רשאי וראיתי להרב פר"ח ז"ל שהקשה למרן זל מהכא למה שפסק בסי' קכ"ח בדין נ"כ דאלו הכא מוכח דאפי' דיש תוקעים אחרים רשאי לתקוע ולו התם בסי' קכ"ח פסק דלא שרינן ליה במובטח שחוזר לתפלה אלא כדי שלא תתבטל הא לא"ה לא ישא את כפיו ומינה דהכא לא מצי לתקוע אלא בדליכא תו' אחרים ופסק הוא דהעיקר כמ"ש הכא ע"כ והרב מג"א בסי' קכ"ז סקכ"ט חילק דשאני נ"כ כיון דצריך לעקו' ממקומו לא שרינן ליה אם יש כהן אחר אבל תקיעה שעומד במקומו שרי ע"ש ובסי' תקפ"ה סק"י חילק עוד חילוק אחר ע"ש וכן ראיתי להרב כסא אליהו א"ח סי' תקפ"ה שחילק כן משם הרב מר אביו ז"ל וכנראה דאישתמיט מינייהו מלכי אב ובן ז"ל דברי המג"א שחילק כן ועיין להרב מוה"ד חיד"א ז"ל בספר ברכי יוסף סי' תקפ"ה שהביא קו' הרב פר"ח שהקשה למרן ז"ל וכתב שיש לחלק בין תקיעת שופר לנ"כ והכא כ"ע מודו דאף אם יש תו' אחרים אם הוא בטוח דש"ץ מצי תקע וכ"ע וכבר הרב מג"א בסימן קכ"ח ובדין זה חי' ביניהם ע"ש ועיין להרב דבר שמואל ז"ל בד"ל ע"א סימן ס"ז : נמצא דלמרן והרב מג"א והרב פר"ח. והרב ברכי יוסף והרב כסא אליהו והרב מר אביו ז"ל כלם שוים בדין תקיעת שופר דאף דאיכא תו' אחרים מצי הש"צ לתקוע אם הוא מובטח שחוזר לתפלה. אך אמנם ראה ראיתי להרב ב"ח ז"ל שכתב וזל וכתב מהרש"ל דלמוהר"מ גבי כהנים דאפי' הוא מובטח לא סמכי עליה היכא דאיכא אחר ה"נ לענין תקיעה ע"כ וכן ראיתי למרן החבי"ב ז"ל בשיירי כנה"ג סי' תקפ"ה הגה"ט אות י"ג שהביא דברי הב"ח בשם רש"ל וכ"ע וזל א"ה ומפני סברת מהר"מ נהגתי בעיר תירייא יע"א בהיותי עובר לפני החיבה לא הייתי תו' כי אם התקיעות דמיושב והייתי ממנה לאחר שיתקע תקיעות דמעומד ע"כ הרי דחש לה מרן החבי"ב ז"ל לס' רש"ל וא"כ כיון דאתריה דמני"ר מרן החבי"ב ז"ל יש לנו לחוש גם כן שלא יתקע ש"ץ תקיעות דמעומד ומיהו כ"ז דוקא בדאיכא תו' אחרי' אבל בדליכא תו' אחרים בודאי דשרי ליה לש"ץ שיתקע התקיעות דמעומד דמ"ש מהרש"ל דלא סמכי עליה היינו בדאיכא אחר אבל אי ליכא אחר בודאי דמודה הוא גם כן דשרי ליה לתקוע וגם מרן החבי"ב ז"ל מאי דחש לס' מהר"מ ה"מ דהיו תו' אחרים הא אם לא היו תוקעים אחרים לא היה חש לה ואנכי איש צעיר מיום שנכנסתי לשרת בקדש לש"ץ מזה כ"ה שנים אף שאני הייתי תוקע מקודם תמנ'ע היתה מלתקוע התקיעות בין דמיושב בין דמעומד משום דהוי טירחא יתירה להיות ש"ץ ולהתפלל שחרית ומוסף ומניתי לאחר לתקוע ואשתקד אחר שברך התוקע ברכת השופר ושהחיינו ולקח השופר לתקוע לא היה יכול לתקוע כלל אפי' תקיעה אחת והוכרחתי אני לתקוע. ושוב בתקיעות דע"ס הברכות לא רצה התו' לתקוע באומרו שאינו יכול לתקוע והוכרחתי אני גם כן לתקוע ע"ס הברכות דבדליכא אחר כ"ע מודו דשרי ליה דהא אף בדאיכא אחר מרן זל והרב מג"א והרב פר"ח וגם הרב ברכי יוסף והרב כסא ליהו ומר אביו הרב ז"ל שרו לכתחילה ואף דלא שרו לכתחילה אלא אם הוא מוחזק שחוזר לתפלה נראה שכל ש"ץ דידן מוחזקים הם כיון שהם מתפללים מתוך הסידור וכמ"ש הרב לחם חמודות דמ"א ע"ב ואף דמצי' חולקים בזה הרב מג"א בסימן קכ"ח סקל"א בדין נ"כ שהביא משם מהרי"ל שכתב בסי' קע"ט וז"ל אף כי היה נראה לחלק קצת דהאידנא מקרין מתוך הכתב ולא טעי כולי האי אפ"ה מי יבא אחרי המלך מהר"מ ע"כ וגם הרב ד"ש בסי' ס"ז וגם הרב מג"א תמה ע"מ שנהגו לישא כפיו אפי יש שם כהן אחר דאף שהם סומכים על שמתפללין מתוך הסידור כיון דהגאונים לא רצו לסמוך על זה מ"מ לא כ"כ אלא בנ"כ וה"מ דצריך עקירת רגלים כמ"ש בסקנ"ט ברם בת"ש דהוא עומד במקומו מוחזק מיקרי כיון שמתפלל מתוך הספר וכ"כ הרב מג"א עצמו בסי' תקפ"ה סק"ט בדין התו' וז"ל ול"ן דאם אינו מובטח אעפ"י שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה וגו' וכ"ש שכבר יצא בתקיעות דמיושב. דהא אפי' ג"כ מבטלין כשאינו מובטח כ"ש זה כנ"ל ומ"מ כשמתפלל מתוך הסידור בודאי מובטח עכ"ל הרי דבתש' כתב דכשמתפלל מתוך הסידור בודאי