לב חיים פלג'י חלק ב רצט

למרן כ"מ שם ולהרב ש"ץ דכ"ד ע"ד ואף די"ח וס"ל דהא דרבי אמי ור' אסי איירי ביחיד וכמ"ש בטור א"ח סי' ץ'. מ"מ בר"ה מפני קדושת היום וחומר שבו אין ספק שהיה מתפלל במנין עשרה וכמ"ד בפ"ק דע"ז ד"ד ע"ב א"ר יוסף לא ליכלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דילמא כיון דמפקיד דינא דילמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי וכו' א"ה דיחיד דצפרא נמי לא כיון דאיכא ציבורא דקא מצלו לא מידחי ע"כ. והשתא אי מוקמינן לה דעובדא דר"פ ב"ש היו היה ביחיד בלא מנין עשרה א"כ מו"ל דהוה מצלי תפילת המוספין בתר תלת שעי קמייתא או דהוה שולח שילוחו לבי כנישתא להודיע לו בשעה שהצבור מתפללין מוסף והיה מתפלל בשעה שהציבור מתפללין וכיחיד בצפרא דכיון דאיכא ציבורא דקמצל לא קא מידחי מ"מ ראיתי לרבותינו בעלי התוספות שם ד"ה כיון דאיכא ציבורא דמצלו לא קא מידחי שכתבו וז"ל פירש ר"ת הא דמשמע הכא דמהני אפי' כשהצבור מתפללין במקום אחד ה"ד דלא מידחי אבל אינה נשמעת אלא במקום שהצבור מתפללין כדאמרי' בפ"ק דברכות ד"ז אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הצבור ע"כ ודרך אגב קל"ט בדבריהם דהתם בברכות ד"ז מוכח הפך דבריהם דהתם מייתי עובדא דא"ל ר' יצחק לר"ן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא. א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלו צובורא ליתו ולידעו למר אמ"ל מאי כוליה האי אמ"ל דאמר ר"י משום רשב"י מ"ד ואני תפילתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצין בשעה שהצבור מתפללין רבי יוסי אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ע"כ הרי מבואר להדייא דעת רצון היא בשעה שהצבור מתפללין ותפלתו נשמעת והוי הפך דבריהם דכתבו דלא אהני ליה דלא מידחי וצ"ע ועיין למהרש"א והרי"ף בח"א ובס' מע"מ ד"ד ולהרב בינה לעתים ז"ל דקס"ה ע"ג. ואחר החיפוש בספרן ש"ץ כן בקדש חזיתיו להרב ב"ד חא"ח סי' מ"ד די"א ע"ד יע"ש ומ"מ למדנו מדבריהם בהא דאהני ליה בשעה שהצבור מתפללין ליחיד ה"ד דלא קא מידחי אבל לעולם אינה נשמעת אלא עם הצבור וא"כ אף אם רפב"ש היה מתפלל ביחיד בשעה שהצבור מתפללין מאי אהני ליה דלא אהני ליה אלא דלא קא מידחי אבל הא מיהא אינה נשמעת וא"כ איך אפשר לו דהיה מתפלל ביחיד בלא מנין עשרה אלא ודאי דהיה מתפלל עם הצבור ואי אפשר לומר דהיה בחזרה ש"ץ התפלה חדא דא"כ מאי קא"ל לשמעיה כד נהירנא לך תקע לי דלמאי בעי לסימנא הרי שומע הברכה ותוקע והשני דאם היה בחזרה ש"ץ מאי קא"ל רבא לא אמרן אלא בח"ע אלא ודאי דעובדא הוה בתפילת הצבור דבלחש ואפשר דהוא היה הש"ץ ומשום הכי אצטריך לסימנא וא"ל לשמעיה כי נהירנא לך תקע לי וחדית ליה רבא ל"א אלא בח"ע והיינו חזרת ש"ץ אבל שלא בח"ע היינו תפלת הצבור דבלחש שומען על הסדר ושלא על סדר ברכות הרי דמהך עובדא מ"ל דחבר עיר היינו ש"ץ דוקא כנלע"ד ראיה לריב"ה ז"ל ואשא"ת: ואחר החיפוש בספרים בקשתיהו ול"ו מצאתיהו להרב ב"כ סי' תקצ"ב בקי' בית מועד דק"א ע"ג שהוכיח דעובדא דרפב"ש היה בלחש דציבור דאי אפשר לומר דהיה בחזרת הש"ץ דא"כ הוי בק"ר וכבר שומע הברכה ול"ב סימן ובודאי דלא היה ביחיד דהיחיד אינו תוקע על סדר הברכות: כדאיתא שם בסמוך ופסקו הטור סי' תקצ"ב ע"ש וששתי שכיונתי לדעתו דעת עליון ז"ל אך אמנם מה שהכריח דלא היה ביחיד דהיחיד אינו תוקע על סדר הברכות כדאיתא שם בסמוך לא זכיתי להבין דבריו הקדושים דנמצא לפי"ז רפב"ש הוה יודע ברייתא זו ולא נעלם ממנו אלא דהוא היה סבור דחבר עיר היינו אף תפילת ציבור דבלחש ומ"ד שלא בח"ע היינו יחיד ממש וא"כ כד קם לצלויי וא"ל לשמעיה תקע לי ה"מ דהוה ס"ל דתפלת צבור דבלחש ח"ע מקרי ושלא בח"ע היינו יחיד ממש וא"כ מאי קא"ל רבא ל"א לא בח"ע דהא רפב"ש גם הוא יודע דל"א אלא בח"ע אלא דתפילת ח"ע הוי ואם נאמר דהיו חלוקים במשמעות ח"ע דלרפב"ש תפלת הצבור דבלחש ח"ע הוי ולרבא לא הוי ח"ע העיקר חסר דהי"ל להשיב אנא בח"ע מצלינא ואי רבא הוה ס"ל דאף תפלת הצבור דבלחש לא מקרי ח"ע הי"ל להשיב ע"ז וא"כ אין זו הכרח לומר דהיה בתפלת הצבור דבלחש דאם היה ביחיד היחיד אינו תוקע על סדר הברכות דאימא דהיה ביחיד ורבא חדית ליה דהיחיד אינו תוקע על סדר הברכות: ועפ"י יסוד זה דעובדא דרפב"ש לא היה בהיותו מתפלל עם הצבור בלחש ומסתמא לא היה ביחיד ממש יתורץ גם כן מה שראיתי למרן החבי"ב ז"ל בשיירי כנה"ג א"ח סי' תקצ"ב בהגה"ט אות א' שכתב וז"ל וכן מצאתי במחזור רומאנייא למוהר"א ירושלמי והביא ראיה ממתניתין דמי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע. ודייקינן טעמא דלא היה לו שופר הא הוה לו שופר תוקע על סדר הברכות ומסיק בצבור שאנו דוקא אבל ביחיד אפי' אם יש לו שופר אינו מפסיק בברכות לתקוע בלחש ובתפילת בלחש אפילו ש"ץ כיחיד הוא ע"כ. וכתב מרן החבי"ב ז"ל וז"ל ואינה ראיה דאנא אמינא דלא מיקרי יחיד אלא המתפלל בביתו לבדו אבל ציבור שמתפללין ביחד כציבור דמו ע"כ ולפום מאי דכתיבנא דעובדא דר"פ ב"ש היו היה בתפילת הצבור דבלחש אם כן מוכרח לומר דמאי דקאמר ליה רבא לא אמרן אלא בחבר עיר היינו בשליח צבור דאם לא כן דחבר עיר היינו נמי תפי' הציבור דבלחש דכציבור נמי אם כן מאי האי דקאמר ליה לא אמרן אלא בחבר עיר הלא גם עובדא דרפב"ש הוא בחבר עיר אלא ודאי דרפב"ש הכי הוה סבור דתפילת הצבור דבלחש תוקע בו ואמר לו רבא לא אמרן אלא בחבר עיר פירוש ש"צ אבל שלא בחבר עיר שומען על הסדר ושלא על סדר ברכות וקצת קשה דאמאי לא הקשה ג"כ על ריב"ה ז"ל דהא מש"כ הרב מהר"א ירושלמי וריב"ה ז"ל שוים הם ועוד דהרב מ"מ ז"ל כתב דחבר עיר פירושו ש"ץ כמש"ל וריא"ז בשלטי הגיבורים כתב ול ולא אמרו לשומען ע"ס ברכות אלא בח"ע אבל ביחיד שומען כל הסדר כדרך שתו' בישיבה וא"ץ לשומען ע"ס דברכות ונראה בעיני שח"ע כשש"ץ אומר תפי' בק"ר אבל כשהציבור מתפללין כל אחד תפלה בלחש