לב חיים פלג'י חלק ב רצה

עם בע"כ צריך לישב שם קרוב וסמיך לפתח אלא הכי פי' שלא ימהר להתפלל מיד כשבא בבה"כ אלא יושב מעט כדי שיתישם דעתו שגם אין זה הגון להתחיל מיד שנראה עליו כמשוי עכ"ל: ואנא בריה קלה אחרי המח"ר לכאורה לא זכיתי להבין דברי התוס' בדחיה הזאת שכתבו על פי' רש"י ז"ל במ"ש דמאחר שהוא יושב בבה"כ מה לי סמוך הפתח מה לי אינו סמוך והלא כרוזא קרי בחיל וטעמא טעים רש"י ז"ל דאיכא הפרש גדול במי שיושב סמוך לפתח בה"כ למי שיושב בפנים דהיושב סמוך לפתח ב"ה נראה עליו כמשוי עכוב ב"ה ויהא מזומן לצאת דהו"ל כמשא כבד מושבו שם א"כ איך משוה המקומות מה לי סמוך לפתח וכו' וכ"כ קשה עליהם במ"ש וכן אם היה בה"כ צר והיה שם רוב עם בע"כ צריך לישב קרוב וסמוך לפתח מה דחיה היא זאת והלא איתא בהוריות ד"נ ע"ב אין דנין אפשר משא"א כיע"ש ורש"י ז"ל כאן איירי בדאפשר דהיינו שיקדים לבא לבה"כ מן הראשונים ולא' מן המאחרים לבא לבה"כ ובהא הוא דאמר רב חסדא שיכנס שיעור ב' פתחים: וזה צ"ל דכיוין ר"ח במאמרו אמ"ר חסדא לעולם יכנס אדם ב' פתחים בבה"כ דתי' לעולם למאי אתא ונראה שבא תי' לעולם והוא דרב חסדא איירי אחר מימרא דר' יאושע בן לוי שאמר לבניו קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא וכו' כי היכי דתורכו חיי וכו' וז"ש ר"ח לעולם תי' לעולם אתא דתמיד יהא אדם שיכנס שיעור ב' פתחים ולא ישב סמוך לפתח ב"ה וא"ת איך אפשר זאת אפשר שבה"כ צר או מלא ברוב עם ולא יש מקום להכנס שיעור ב' פתחים לזה אמרה ר"ח אחר מימרת ריב"ל דאמר קדימו וחשיכו לבי כנשתא ובזה יבא על הנכון שלעולם יכנס אדם לבה כ שיעור שני פתחים דמצא ימצא מקום פנוי להכנס בתוך הבה"כ: ועוד תמיה אני על פי' שפי' שלא ימהר להתפלל מיד כשבא לבה"כ אלא יושב מעט כדי שיתישב דעתו ולפי פי' זה היה צריך רב חסדא למנקט בלישניה לעולם ישב אדם ב' פתחים ולא לשון דיכנס דזאת מורה דמאי דקפיד ר"ח היינו על הכניסה שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי ודכוותה יש להרגיש ג"כ על הרשב"א זל שכ' כדי שישהא ויכוין דעתו כמ"ש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפילה וכו' והרי שיעור ב' פתחים שהוא ח' אמות ליכא בהו שיעור כלל כ"א אחת מששים לשעה שיעור כזה מה יכול לכוין דעתו ולישב דעתו הגם דמ"ש חסידים היו שוהין שעה אחת לאו דוקא שעה אחת על כל פנים לפי' שפי' אדברי ר"ח שישהא ויכוין דעתו מה יתן בשיעור זה וגם שהבה"ט סי' צ"ג כתב דלחסידים הוי שעה בדוקא ולשאר עם די בשעה מועטת עכ"פ שיעור ח' אמות הוי מועט המועט ומ"ג דלשון יכנס לא משמע הכי כדכתיבנא: אלא דלענין הלכה הגם שדעתי מסכמת לפי' רש"י ז"ל מ"מ רש"י ז"ל כעת הוא סברא יחידאה לגבי התוס' והרשב"א ז"ל דפליגי על רש"י ז"ל וכן המרדכי ז"ל פ"א דברכות הביא דברי התוס' ז"ל להלכה יע"ש וכן דעת הרא"ש ז"ל שלא ימהר ויתפלל מיד כשנכנס לא ישהא שיעור ב' פתחים אבל אם יושב סמוך לפתחי שפיר דמי וכו' יע"ש והביא דבריו מרן ב"י ז"ל בסי' ץ' יע"ש וכ"כ הרב אורחות חיים בה' תפילה. סי' ס"ח וז"ל וכשיכנס יכנס שיעור ב"פ וכו' ולאו דוקא שיעור ב"פ אלא שיעור כניסת שני פתחים ואח"כ יתפלל יע"ש וכ"כ שם סי' מ' צריך לישב מעט קודם תפילה כדי לכוין לבו יע"ש. וכן מרן בש"ע הביא בסי' ץ' סעיף ך' יכנס שיעור ב"פ י"מ וכו' וי"מ שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס אלא ישהא שיעור ב"פ ונכון לחוש לכל הפי' יע"ש וכיון שהביא סברא זאת מרן ז"ל באחרונה כך דעתו מסכמת כמ"ש מורינו ורבינו הרב מרן החבי"ב ז"ל בס' כנה"ג א"ח סי' שי"ח וז"ל כשכותב בשע' י"א וי"א נקטינן כסברא שניה כמ"ש הרב יד מלאכי ז"ל בכללי הש"ע אות י"ג יע"ש. וכן כתב גדול אדונינו ועט"ר מורינו הרב א"א הרא"ש ז"ל בס' לב חיים ח"א סי' ס"ב דף פ' ע"ב וז"ל דהכי קי"ל בס' הפוסקים כשמביא ב' סברות בשם י"א וי"א דעתם לפסוק כלישנא בתרא כידוע וכו' יע"ש וא"כ הה"נ כשכותב י"מ וי"מ וגם הלבוש ז"ל בא"ח סי' ץ' אפי' מי שאין לו מקום מיוחד לשבת שם דלחשד שלא יהיה נראה כמשוי לא חיישינן ומותר לכל אדם לשבת בב"ה בכל מקום שירצה שהרי כולו מיוחד לתפלה יע"ש: וכיון שכל הפוסקים ז"ל קיימי כס' התוס' ז"ל בפי' מימרת ר"ח שפירש דלעולם יכנס אדם שני פתחים הוא שישהא מעט שלא ימהר להתפלל מיד כשבא לבה"כ וסברי מרנן דיכול לישב סמוך לפתח בה"כ ושפיר דמי ובכן בודאי דהכי נקטינן יען בס' רש"י ז"ל לא מצינו כ"א פוסק אחד הלא הוא רבינו הטור ז"ל שכתב בברכות פ"א בקיצור פסקי הרא"ש סי' ז' וז"ל לא יקבע אדם מקומו אצל פתח בה"כ אלא ירחיק שיעור ב' פתחים ואח"ך יחפלל עכ"ל יע"ש ופסקו בטור א"ח סי' ץ' שכתב וז"ל ולא ישב מיד אצל הפתח אלא יכנס שיעור ב"פ ויתפלל שנ' לשמור מזוזות פתחי וי"א וכו' והר"מ מרוטנבורג היה אומר דוקא כשהבה"כ פתוחה לרה"ר מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין אבל אם אינה פתוחה לר"ה ש"ד י ונראה דאין לחלק דהא יליף טעמא מקרא וגם גירסת הירושלמי לעולם יכנס לפנים משתי דלתות מ"ט אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי וכו' ומשמע נמי כפשטיה שיכנס לפנים משני דלתות וכו' יע"ש וכן הביא רבינו ב"י ז"ל דמשמע מהירוש' שהמימרא היא כפשוטה דשיעור רוחב שני פתחים קאמר ולא שישהא שיעור שני פתחים כדברי הי"מ ולענין הלכה נכון לחוש לכל הפירושים עכ"ל. ולכאורה קשה על מרן ב"י ז"ל למה לא הכריע להלכה כאחד מהיש מפרשים שהיא סברת רש"י ז"ל מאחר דמשמע מהירושלמי דשיעור רוחב שני פתחים קאמר כאשר הביא הב"י סברא זו באחרונה ולמה כתב נכון לחוש לכל הפירושים ונראה ליישב יען דקי"ל בכללי הפוסקים ז"ל כל דבר הנזכר בתלמוד בבלי שסובל ב' פירושים ויתברר הא' עפ"י הירושלמי מיניה לא תזוע ומצוה מן המובחר היא כמ"ש בתשו' רמ"ע ססי' נ"ט והביא דבריו הרב כנה"ג כמ"ש בס' י"מ בח"ב אות ח' כיע"ש ואיתא נמי דרוב הפוסקים פסקו כי"מ שישהא שיעור שני פתחים שלא יתפלל מיד ואפשר לקיים שניהם כאחד לעשות כדין וכדין שיזהר כסברת רש"י והטור שלא ישב מיד