לב חיים פלג'י חלק ב רצד

שיהיה מקום תפלה דהיינו ב"ה מיוחד. ולהכי מייתי מדוד אשר ישתחוה שמפורש שצריך בב"ה עצמו מקום מיוחד וא"ת רב הונא למה מביא ראיה מקרא דאברהם מאחר שרב הונא דאמר כל הקובע מקום וכו' סובר דאפי' בבה"כ צריך מקום מיוחד לזה משיב אבל רב הונא מייתי מאברהם לומר שאלהי אברהם יהיה בעזרו ללמד אותנו שהקובע מקום לתפלתו יש לו זכות שאלהי אברהם יהיה בעזרו משו"ה נקט האי קרא הגם דלא מפורש ביה כמו קרא דדוד והוכרחתי להאריך בזה משום שראיתי להרב ידיד ה' ד"י ע"ד שהרבה להק' על הרב מהרש"י ז"ל וכתב בקו' הלזו הכתובה לעיל קו' זו צ"ע יע"ש : ואחהמ"ר ולפי האמור ל"ק מידי דעיקר ילפותא דרב הונא מה שבא הוא ללמדנו זכיה זו שזוכה הקובע מקום לתפלתו שלהי אברהם בעזרו והוכרח להביא האי קרא כאמור ולעולם יש לנו לומר ככונת רב הונא כפי' הרא"ש ז"ל עוד ראיתי להרב ידיד ה' שם ע"א דכתב דאחר מימרא דרב הונא איתא נמי בד"ז אמ"ד יוחנן משום רשב"י כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו שנ' ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וכו' דיש להבין כיון דשניהם כתבו כסוגנון אחד אמאי לא השוו מדותיהם והוצרכו כ"א פסוק בפני עצמו שהרי מה שדרש ר' יוחנן אויביו נופלים תחתיו היא גופא דרשת ר"ה אלהי אברהם יהיה בעזרו דכיון דעושה מעשה אברהם אע"ה שקבע מקום לתפלתו ועוזרו בכל מלחמותיו כמ"ש הרב הלבוש סי' ץ' ותי' בזה יע"ש: והנראה לע"ד לישב הוא לאידך גיסא שכתב הרב ז"ל והוא דרב הונא איירי בקביעות מקום מיוחד בב"ה עצמו כמ"ש רבי' הרא"ש ז"ל דס"ל דאפי' בב"ה עצמו צריך מקום מיוחד כדאיתא בירוש' א"ר תנחום וזהו דמייתי קרא דוישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ודייק לומר אשר עמד דהיינו אשר עמד מקודם בכל יום ויום מלבד קביעות הב"ה גם מקום מושבו קבוע לו ור' יוחנן איירי בקביעות ב"ה דוקא שלא יתפלל היום בב"ה זה ולמחר בב"ה אחר שיהיה להם בה"כ ידוע וקבוע וזהו דמייתי מקרא ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו שמדבר בכללות לעמי ישראל שהוא מדבר לכל העם הקהל הצבור כולו שהחיוב להיות בה"כ מקום מיוחד להתפלל כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תפלה פי"א ה' וכופין בני העיר זה את זה לבנות להם בה"כ יע"ש והוא לסברתו של ר' יוחנן עצמו דאיתא בירוש' ר' אבא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה ומ"ט בכל המקום אשר אזכיר את שמי וכו' יע"ש וכסברת ר' יוחנן פסק הכלבו ז"ל בה' תפלה סי' י"א שכל יום הולך לבה"כ אחד וכו' יע"ש וכס' הרב ארחות חיים בה' תפלה סי' ן' יע"ש ולעולם רב הונא ס"ל דמלבד דצריך בה"כ קבוע צריך ג"כ מקום קבוע באותו בה"כ עצמו כהרא"ש ז"ל וכל הפוסקים הרמב"ם ז"ל והטור ומרן ב"י ובש"ע והלבוש ז"ל בסי' ץ' פסק וכתב לעולם יקבע אדם מקום לתפלתו וכו' ואין די במה שיקבע לו בה"כ וכו' אלא גם בבה"כ שקובע בה צריך שיהיה מקומו קבוע וידוע ולא ישב היום כאן וכו' דכתיב ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם ואמרו רז"ל אשר ישתחוה ביו"ד עתיד וכו' כן הוא פי' של ישתחוה ג"כ כלומר שעכשיו היה משתחוה וגם כבר השתחוה וגם לעתיד ישתחוה שם כי כך הוא רגיל להשתחוות שם תמיד עכ"ל: ובכן כיון שכל הפוסקים ס"ל דצריך מלבד הב"ה קבוע צריך ג"כ מקים מיוחד באותו בה"כ ואינו יכול לשנות א"כ בנ"ד נמי זה הת"ח שכבר הוקבע לו מקום מיוחד מזה שנים אינו יכול לשנותו אפי' באותו בה"כ עצמו ומ"ג שקביעות מקומו הוא לפני ההיכל הקדש שיש בו ס"ת דיש בו קדושה יתירה משאר המקומות של בה"כ כאשר כתב הרב הגדול הגאון חיד"א ז"ל בתשו' בס' יוסף אומץ סי' ל"ז כיע"ש וא"כ מעלין בקדש ואין מורידין שכבר זכה לישב במקום קדוש לפני היכל הקרש לישב עתה בשאר מקומות מבה"כ אין קדושתו כקדושת ההיכל: אלא דיש לצדד בזה מלבד דמצינו פוסקים דיכול לשנות מקומו מבה"כ עצמו כמ"ש רבינו יונה ז"ל כיון שכולו מקום תפילה אין להקפיד אם יישב פעמים בזוית זאת וכו' וכן ס"ל להכלבו והאורחות חיים אף לסברת הרא"ש ז"ל ודעמייהו דכתבו דאף בבה"כ עצמו צריך מקים מיוחד עכ"פ הם אמרו ונקטו בלשונם ולא ישנהו אם לא לצורך גדול ואין לך צורך גדול שיש לו צער בזה שעושים לו קימה והדור לעמוד לפניו במקום צער וגם איכא טירדה בתפילה בזה לצאת ולבא לעשות צרכיו ואין לך צורך גדול מזה ויש לו על מה לסמוך לשנות המקום שהרי מצטער פטור מן הסוכה וכאן נמי שהוא מצטער. והוא ירא שמים וחרד שעושה טורח צבור שחושב שאינו ראוי לזה הכבוד ומכביד עליהם ואין לו תקנה מ"ש רז"ל והובא ברבינו הגדול מרן החבי"ב ז"ל בשיירי כנה"ג יו"ד סי' רמ"ד בהגהת הטור אות ג' נכון לת"ח שיטול ס"ת בידו כשעובר לפני הקהל משום ענוה להראות שאין קמים מפניו אלא מפני התורה שבידו כמ"ש בדרשות מהרי"ל בסו' ס' תפלות הפסח שמוה"ר סג"ל וכו' יע"ש. ובכן מוטב שישנה את מקומו שליקח ס"ת בידו או חומש ס"ת א"א חומש לא נהגי ליקם מקמיה חומש כמ"ש מורינו הרב הגדול ז"ל שלא היה עושה כשהיה נכנס לקהל לישב למקומו או כשהיה קם ללכת כיע"ש: ואולם אם כנים אנו בזס דיכול לשנות המקום אי משום הפוסקים דסברי מרנן רבינו יונה והכלבו והאורחות חיים דיכול לשנות בבה"כ עצמו ואף לדעת החולקים הרא"ש ז"ל ודעמיהו מודים אם יש צורך וכו' על כל פנים צריכה רבה אם יכול לשנות ולישב בפתח בה"כ שהרי איתא בברכות ד"ח ע"א אמ"ר חסדא לעולם יכנס אדם ב' פתחים בבה"כ ב' פתחים ס"ד אלא אימא שיעור ב' פתחים וכתב רש"י ז"ל וזל שיעור של ב' פתחים רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עכוב בה"כ ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת עכ"ל: ברם התוס' ז"ל והובא בע"י חלקו ע"ד רש"י ז"ל וכתבו וז"ל שיעור ב' פתחים פי' בקונ' שיעור ב' פתחים ממש צריך להכנס לבה"כ שיעור רוחב ב' פתחים שהם ח' אמות אבל זה אינו דמאחר שהוא יושב בב"ה מה לי סמיך לפתח מה לי אינו סמוך וכן אם היה בה"כ צר והיה שם רוב