לב חיים פלג'י חלק ב רצג

תשובה אתה שואל אם יכול לישב בפתח בה"כ אנכי העיקרא לא נכנסתי אפי' לפתח בית המדרש שכל ימי טרוד הייתי בגדולה שמושה מבוקר עד מעלי שמשא ולימודי היתה זעיר שם זעיר שם חד כרעא ואברא וחד כרעא בתור' ציוה לנו משה מורשה. בש"ס ובתוס' ובחי' מוהרש"א בשעות דעבוד פריש'א מעול הבית דטובא נפישא ובכן מה אדבר לחוות דעי בדבר קדושה ואנא בריה קלה קול ענות חלושה באתרא דאית גבר הא ברישא. ברב גובריה. ורב חיליה מלא צנא דדובשא ברם משום דתורה היא וללמוד אני צריך ומ"ג שהיא במילי דדרשא וגם יש לי כל תורה שיש לה בית אב אבינו מלכינו ספריו וחיבוריו היא לעזרתי חושה לשנות פרק זה מידי עוברי בספרי רבינו קורא ושונא בהם והוא יגיד לי איזה דרך ישכון ולדידי מפרשא. באתריה דמרנא ורבנא הגאון א"א הרא"ש מר קשישא. רם ונישא רעיא מהימנא דהאי קהלה קדישא : והנה האי דינא דכל הקובע מקום לתפלתו איתא בברכות ד"ו ע"ב אמ"ר חלבו אמ"ר הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכו' ופי' רש"י ז"ל אלהי אברהם שקבע מקום לתפלתו וכו' יע"ש וראיתי להרב מתת אלהים דקל"ג ע"א שכ' וז"ל מקשים העולם אמאי נקט טפי אברהם משאר אבות והשיב עמ"ש הרב ברכ"י ז"ל סי' קנ"ט שכתב משם רז"ל דכל האבות נקראו בשם אברהם וכו' א"כ הכא הוי כאילו אמר אלהי אבות בעזרו יע"ש. ולע"ד נראה דלא קשיא מידי משים דבאברהם דוקא הוא מה שנמצא שקבע מקום לתפלתו כמ"ש אח"ך ואברהם מנא לן דקבע מקום דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום יע"ש ברם לא מצינו ביצחק ויעקב ע"ה שהם קבעו מקום לתפלתם כמו אאע"ה וזהו נ"ל שכיוין רש"י ז"ל אלהי אברהם שקבע מקום לתפלתו דלא תקשי אמאי נקט אברהם דוקא ולא שאר אבות כאמור ואיתא נמי בירושלמי פ' תפלת השחד א"ר תנחום ב"ח צריך אדם ליחד לו מקים בבה"כ להתפלל ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים. אין כתיב כאן לא אשר ישתחוה שם לאלהים יע"ש ורבי' הרא"ש ז"ל פסק דין זה והביא לשון הגמ' א"ר חלבו וכו' וסיים וז"ל לא בעי למימר שיהא רגיל להתפלל בבה"כ אחת אבל אם הוא מתפלל באחת בשני מקומות שפיר דמי דאמרינן בירוש' א"ר תנחום צריך אדם ליחד מקום בב"ה וכו' יע"ש וכן פסק הרמב"ם זל בה' ב"ה פ"ה ה"ו הקובע מקום לתפלתו תמיד וכו' יע"ש וכתב מרן כ"מ ז"ל משם הרא"ש ז"ל דהכונה דצריך ליחד לו מקום בבה"כ ושכן משמע בירוש' וכו' יע"ש: והנה מלשון הירוש' מוכח שאינו יכול לשנות המקום אשר יש לו לאדם מיוחד בב"ה מקרא רדוד הע"ה דקאמר אשר ישתחוה שם לאלהים משמע שלעולם ישתחוה אל מקום הרגיל כאמור במפרשים ז"ל בפ"ז בשמואל ב' סי' ט"ו שלא אמר אשר השתחוה דמשמע אשר השתחוה לשעבר ביום אתמול השתחוה שם מחר משתחוה במקום אחר אלא אמר אשר ישתחוה שהוא לעולם רגיל והווה ישתחוה שם וכן הביא הרב מעשה רוקח ז"ל בפ"ה מה' תפלה ה"ו בדברי הרא"ש ז"ל דצריך בה"כ מיוחד וגם מקום מיוחד להתפלל כיע"ש וכן פסק בנו הטור ז"ל בפסקי הרא"ש וז"ל באות ז' וצריך לקבוע מקום לתפלתו וגם בבה"כ עצמו צריך שיהא לו מקום קבוע שלא ישב פעמים כאן ופעמים כאן וכ"ש שצריך שיהא רגיל לעולם בב"ה אחת עכ"ל ופסקו בטור סי' צ' וז"ל ויקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך גדול דא"ר הונא וכו' ואין די לו במה שיקבע לו ב"ה להתפלל בה תדיר אלא גם בב"ה שקובע בו צריך שתהיה מקומו קבוע וידוע שלא ישב היום כאן ולמחר במקום אחר דהכי אתמר בירוש' יע"ש ויש להרגיש על הטור ז"ל איך לא זכר שר לדין אבא למלכא רבינו הרא"ש ז"ל לכתוב וכן כתב א"א הרא"ש ז"ל כמנהגו הטוב בד' טורים וכאשר ציין רבי' ב"י שם בדינו של הטור וז"ל ומ"ש ואין די לו במה שיקבע וכו' וכ"כ הרא"ש וז"ל ולא בעי וכו' כיע"ש עוד כתב מרן ב"י ז"ל שם וכ"כ הגהות מיימו' פ"ה ודלא כהרב רבינו יונה ז"ל שכ' הקובע מקום לתפלתו לא אמרו זה במקומות של ב"ה דכיון. שכולה מקום תפלה היא אין להקפיד אם יושב פעמים בזוית זאת ופעמים בזוית זאת וכו' וכיון דהרא"ש והגהות מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן עכ"ל וכן פסק בשלחנו הטהור בא"ח סי' ץ' סי"ט וז"ל יקבע מקים לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך ואין די לו במה שיקבע לו ב"ה אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע יע"ש: וראיתי להרב מוהר"ש יפה ז"ל בפ"ד דברכות סי' ח"י שהביא מימרא אמ"ר תנחום בר חנינא צריך אדם ליחד לו מקום בבה"כ להתפלל מ"ט ויהי דוד וכו' ופי' וז"ל ור' תנחום הוסיף דאפי' בב"ה לא סגי אלא צריך שיהיה לו מקום מיוחד בו ולא יתפלל פעם במקום זה ופעם במקום אחר והיינו דאמ"ר הונא בפ"ק דברכות כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם כדכתב הרא"ש בפסקיו ולהכי מייתי ר' תנחום מדוד דאי מהתם דבתוך בה"כ אין קפידה בשנוי המקום אבל רב הונא מייתי מאברהם לומר שאלהי אברהם יהיה בעזרו עכ"ל . ולכאורה נראה שדבריו תמוהים מרשיה לסיפיה והוא שבתחילה כתב ור' תנחום מוסיף דאפי' בב"ה צריך מקום מיוחד וכו' והיינו דא"ר הונא כל הקובע וכו' כדכ' הרא"ש ורצונו לומר ששוים הם רב הונא ור' תנחום ושוב כתב להפך וז"ל ולהכי מייתי ר' תנחום מדוד דאי מהתם דבתוך ב"ה אין קפידה בשנוי מקום אבל רב הונא מייתי מאברהם לומר שאלהי אברהם יהיה בעזרו מלשון זה משמע דפליגי רב הונא עם ר' תנחום כאשר יראה דבריו: ברם אחר ההתבוננות זכיתי להבין דבריו הנעמים וכך הוא כונת הרב מהרש"י ז"ל דפי' הוא דר' תנחום הוסיף על דברי ר' אבא דקדם ואמר שצריך להתפלל בב"ה וכו' הוסיף ר' תנחום שלא די להתפלל בב"ה אחד אלא צריך בב"ה עצמו מקום מיוחד ולא יתפלל פעם בכאן ופעם וכו' והיינו דא"ר הונא כל הקובע כדכתב הרא"ש והם שוים ר' תנחום ורב הונא הירוש' עם בבלי בסברא אחת ואי קשיא לך דר' תנחום מייתי מקרא דדוד משום דאי מהתם דבתוך ב"ה אין קפידה בשנוי המקום כונתו אינו כונתו על מימרא דכל הקובע מקים לתפלתו אלא כונתו על קרא שמביא דוישכם אברהם בבקר אל המקום דמשם יוצא מפורש דאין קפידה בשנוי מקום שהרי כתיב אל המקום