לב חיים פלג'י חלק ב רצב

לעיל סי' קל"ט בקריאת התורה שהיא בצבור שאני וכמו שיש חילוק בכהן שבבה"ב אסור למחול ועל השלחן בסעודה יכול למחול ואין להקשות הא פירש"י בפ' ראה על מ"ש השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך דדוקא שכשהוא על אדמתו אסור לעזוב אבל אם אינו על אדמת א"י אין מחוייב ליתן ללוי י"ל דשאני נתינה דאין הישראל מחוייב ליתן לו מתנת חינם מממונו אבל מ"מ שאר דברים אפשר שמן הראוי להקדימו עכ"ל והרב אליה רבה שם אות ג' אחר שהביא חילוק זה של הרב הפרישה כתב ז"ל והשתא ניחא תמיהת מגן אברהם ע"ש. ואומר אני דהרב ז"ל ביקש להולמו ולא הלמתו שהרי בנתינת הצדקה שהיא נקראת גם כן מתנת חינם הוא מה שפסקו הפוסקים דלוי קודם לישראל אפילו בזמן הזה וצ"ע: והרב מלאכת הקודש שם בחלקות תשית למו דבצדקה העיקר הוא דאפילו בזמן הזה לוי קודם לישראל וכפסק הרמב"ם ומרן ומה שפי' רש"י אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל איירי במעשר עני כפי' רש"י בדיבור הקודם והלוי אשר בשעריך אם אין לך לתת לו מחלקו כגון מעשר ראשון תן לו מעשר עני ועלה קאי על אדמתך דבגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל ושאת פני לוי לא טוב וכל הבא לפשוט ידו תחילה ליתן לו מ"ע צא ותן לו דכיון דהאי מעשר הוא ממתנות עניים יד כולם שוה בו ואפי' כהן וישראל עומדים בגורן ליטול מ"ע תן לכל מי שתחפוץ אבל בענין הצדקה שהוא ממונו של אדם ונותן ממנו אזי ידו גברה להקדים כהן ללוי ולוי לישראל דכיון דאין לשום אחד מהם שייכות בממון זה אלא זה האיש נדבה לבו לתת אזהר רחמנא שיקדים החשוב קודם ואח"כ כל איש ישראל ותדע שכן הוא האמת שהרי מצינו להרמב"ם בפ"ח מה' מ"ע שכ' לעיל איהו אמר דיקדים לוי לישראל ואשה לאיש ואלו לעיל בפ"ו כתב וז"ל באו איש ואשה לבית נותנים לאשה תחילה ופוטרין אותה ואח"כ נותנים לאיש ע"כ ולו הא דכהן יקדום ללוי ולוי לישראל הכחידה תחת לשונו ולא פירש לנו מה דינו ולפי הנראה איפכא מסתברא דברישא הי"ל לפרש כל חילוקי דינים ואח"כ יסתום אם ירצה ואיהו עשה בהפך דברישא סתם ובסיפא פירש ואין נכון לעשות כן אמנם במ"ש ניחא דרצה לחלק בין מעשר לצדקה דבצדקה שהיא ממונו של אדם דינא הוא ריקדים כהן ללוי ולוי לישראל אף בגולה ולכן בפ"ח דאיירי בענין הצדקה חילק בין לוי לישראל שהוא יקדום אבל בפ"ו דאיירי בדין מעשר עני כתב סתם ולא חילק אלא בין איש לאשה דכיון דזכי רחמנא לכולהו עניים דיינו אם נעדיף את הלוי בזמן שביהמ"ק קיים אבל בגולה יד כולם שוה בו וכשותפים נינהו ומאי חזית דעדפת להאי ובצרת להאי הילכך אין להקדים לאחד על חברו אפילו כהן לישראל וכ"מ אח"כ בס' לקח טוב שפסק כן יע"ש. ואם כנים הדברים כמ"ש יש לתמוה על מוה"ר אישי כהן גדול בס' מעיל צדקה באות אלף תשי"א דקמ"ט ע"א שהביא הא דאמרי' בגיטין וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון וכתב הרא"ש ז"ל כגון מעשר עני או בצדקה המחלקת לעניים או חברים המסובים בסעודה יטול ראשון ע"כ וכ"כ התוס' שס בגמ' דנ"ט וכתב איהו ז"ל א"ה נראה לי שהדין עצמו יהיה ללוי שיקדים לישראל כיון שלוי קודם לישראל בעבור שהם ג"כ קודש כנודע דמזה הטעם נותנים הלויים מים לכהנים ליטול ידיהם. בעלותם לדוכן יען שקודש יתן לקודש כמ"ש הרב ב"י ז ל בה' ב"כ משם הזוהר א"כ בצדקה המתחלקת לעניים יטול הלוי קודם ישראל ואם ישראל ת"ח וכהן ולוי ע"ה ת"ח קודם אפי' לכ"ג ע"ה עכ"ל דש"מ דגם במעשר עני ובצדקה המתחלקת לעניים דהיינו מקופה של צדקה כי יד כולם שוה עכ"ז לוי קודם לישראל ותמיהא לי טובא איך תלה כ"ז בדעת עצמו וכתב נראה לי ולא כתב שכן מבואר בדברי הרמב"ם בפ"ח מה' מ"ע הי"ז והי"ח שכ"כ היו לפנינו עניים הרבה או שבויים הרבה ואין בכיס כדי לפרנס וכו' מקדימין את הכהן ללוי ולוי לישראל וכו' בד"א כשהיו שניהם שוים בחכמה אבל אם היה כ"ג ע"ה וכו' ת"ח קודם יע"ש וכ"פ רבינו הטור ומרן בש"ע בי"ד סי' רנ"א וכמש"ל. ועיין להרב בית מנוחה שם בסו"ד שכתב ז"ל נראה עיקר לדינא שאין ללוי דין קדימה לפני ישראל וכן עמא דבר דלא חיישין להקדים ללוי לפני ישראל ע"ש ועיין מ"ש מוה"ר בס' מעשה אברהם בחיו"ד סי' ק' יע"ש ולפ"ז מעשה רב וכמה גאונים דאייתי מלכא אבי התעודה בס' חיים סי' ט' אות ח' צריך לומר דהם כבוד עשו לו ללוי ולא עלי חק דרך חק וכמ"ש המרדכי בריב"ל ומרן בא"ת סי' ר"א כנ"ל ודוק והיה שארית שאר חילוקי דיני קדימה דשנו חכמים בלשון המשנה הנראה לענייות דעתי ללב'י גליתי הני מילי קטנ'י זעיר שם אדם מוע"ט מן המעטן מיעוטן יפ"ה ס"ט: סימן ריד מבן ידיד יוסף תהלות הי"ו שאלה בת"ח זד"ק שלשלת יוחסין שמקטנותו יש לו מקום קבוע בבית הכנסת שלו שהוא מתפלל מקום מושבו לפני היכל הקודש אשר שם ס"ת מזה זמן קרוב לארבעים שנה והן עתה מפני סיבה שיש חולי שהוא משתין בכל שעה ומ"ג בבוקר שהזמן קר ומפני זה מוכרח לבא לבה"כ ביוש"ק מן האחרונים אחר ברוך שאמר שאז הבהכ"נ כבר הוא מלא על גדותיו וגם מוכרח לצאת ולבא לבה"כ בתוך התפלה ובזה יש טורח להיחידים הי"ו לקום מפניו כשהוא יוצא ונכנס וזה הת"ח אינו רוצה להכביד עליהם ויש לו צער בזה הכבוד שעושין לו שיודע בנפשו ומכיר מיעוט ערכו ואומר אם בזמן הרב מוהרי"ק זל כתב דאין ת"ח בזמן הזה כ"ש וק"ו ובן בנו וכו' אם ראשונים וכו' וגם שאמרו בס' החסידים ז"ל סי' פ"ד אל תשמח לבך אם יכבדוך דלפי כבוד והנאה שיש לו לאדם בעה"ז מנכין לו מזכיותיו וכו' ולהציל עצמו מזה רוצה לשנות מקום מושבו שהוא לפני ההיכל הק' ולישב סמוך לפתח בה"כ כדי לצאת ולבא אם מותר לו לשנות המקום קבוע לישב סמוך לפתח מטעם זה או דילמא לא משום חשדא שאומרים עליו הרואים כמשא כבד עליו ישיבת בה"כ והוא יושב שם להיות מוכן ומזומן לצאת מבה"כ כתינוק הבורח מבה"ס וגם משום כל הקובע מקום לתפלתו ותורה היא וללמוד אני צריך ויורה המורה ושכמ"ה: