לב חיים פלג'י חלק ב רצ

אחרי המאיר אין תירוצו מחוור. שהרי שם בירוש' בסופ"ג דהוריות וכן בשבת פ' הבונה אית' על מתני' דקתני אימתי שכולם שוים אבל אם היה ממזר ת"ח וכ"ג ע"א ממזר ת"ח קודם סברין מימר לפדות ולהחיות ולכסות הא לישיבה לא א"ר אבון אף לישיבה ע"כ ומינה נשמע דהא דתנן כהן קודם ללוי ולוי לישראל וכו' היינו לכל מילי ומפני כך תנא סתם כהן קודם ללוי ולוי לישראל וכו' וכמ"ש כן בהדיא הרב באר שבע ז"ל בחי' בד"ה ממזר ת"ת קודם לכ"ג ע"ה יע"ש וכן הבין בפשיטות רבינו הגדול הוא אדוני זקני ז"ל בס"ה חקרי לב חח"מ ח"א סי' ח' בכונת הירוש' הנז' יע"ש הרי דאפילו לענין לכבדו לפי שעה דהיינו ישיבה דתני בירוש' שהוא ענין כבוד יש ללוי דין קדימה על ישראל הפך מה שתירץ והדרא קושייא לדוכתה וצ"ע. ואתה תחזה דמילתא דפשיטא ליה להרב הדרישה לעשותו תירוץ היא גופא מבע"ל להרב באר שבע ז"ל שהקשה קו' הנז' בזה"ל ובירושלמי דברכות בסו"פ אין עומדין משמע שיש ללוי דין קדימה לברך לפני ישראל במקום שאין שם. כהן אפי' השתא דליכא דוכן דקאמר שם ריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני וריב"ל לוי היה אכן הטור א"ח בסוף סי' ר"א כתב משם מהרמ"מ ז"ל שאין לו דין קדימה והא דקאמר ריב"ל שלא ברך ישראל לפניו מצד גדולתו ולא מצד לויה וק"ל ע"ד כיון שאין לו דין קדימה לענין ברכה למה יהיה לו דין קדימה לענין צדקה להחיותו טפי מענין ברכה ושאר דברים שבקדושה דאדרבא עיקר קרא בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' דיליף מינה דלוי קידם לישראל איירי לענין דברים שבקדושה והניחו בצ"ע כיעש"ב עיניך הרואות דבלא זה שכתבתי על תי' הרב הדרישה ז"ל לא ניח"ל להרב ב"ש התי' הנז' והיא גופא ק"ל להרב ב"ש ובמכ"ש ורואה אני את דבריו מד"ן ואנכי חזו'ן הרבתי להרב אהלי יאודה נאג'אר ז"ל שם פ' ראה דס"ט ע"ג שתי' לקושיית הרב ב"ש שהקשה על מהר"ם וז"ל ז"ל דמהר"ם נקיט כספרי והירוש' שהביא הוא ז"ל אבל הפוסקים ס"ל כסתם מתני' דלא כהירושלמי וספרי יע"ש ולא אדע מה יענה הרב ז"ל על רבינו הטור ומרן ומור"ם ז"ל שהם הפוסקים המפורסמים אשר בית ישראל נכון עליהם דסברי מרנן כשיטת מהר"ם כאשר כתב הרב המפורסם אבי התעודה מרן החבי"ב ז"ל והנם הפוס' שפסקו בי"ד סי' רנ"א דיש ללוי קדימה על ישראל והגם דמור"ם ז"ל בי"ד לא גילה דעתו בהדיא מ"מ מדשתיק מר ולא הגי'ה על מרן בזה לכתוב להפך שתיקה כהודאה דמיא וזה כלל גדול בתורה זאת ועוד דתלמידו הרב הלבוש ז"ל שם בי"ד סי' רנ"א ס"ט פסק' בפי' כדברי הרמב"ם והטור ומרן ומסתמא הוא דהבין ג"כ שכן דעת רבו מור"ם ז"ל בפשוט וכדפרשית. איברא שמדברי הרב ב"ח ז"ל שכתב שם בא"ח סי' ר"א ס"ג נראה שהטור לא חוד מסברתו שכתב איהו בתחילה כמו שיראה המעיין בד"ק. וכן יש ללמוד קצת ממ"ש הרב יד מלאכי בכללי ריב"ה אות ו' משם הרב קרבן נתנאל בכלליו כלל ה' וז"ל הא דאמרינן דכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך ה"מ כשהמחבר יתחיל בפסק שלו לומר כתב הרב פלוני כך וכך וכתב הרב פלוני כו"כ וכן יזכור רבנים אחרים החולקים באותו ענין שדעתי הוא ז"ל כדעת האחרון ואולם אם הוא מתחיל הפסק בסתמא ואח"ך יאמר וי"א או ויש פוסקים או הרב פלוני כתב שדעתו היא כפי מה שכתב בתחילה בסתמא וכן הוא דרך כל הפוסקים בספריהם ודוק בהר"יף ורמב"ם וכו' יע"ש א"כ הכא שהוא מתחיל בדבר שכתב בסתם גרסינן בירושלמי וכו' ויראה וכו' ושוב הביא מ"ש מהר"ם זל יש לנו לומר שדעתו הוא כפי מה שכתב איהו ברישא ודלא כמ"ש מרן החבי"ב ז"ל. אלא דחזיתיה לריב"ה שכתב בתחילה ויראה לכאורה וכגון דא דכשכתוב בפוסקים בלשון לכאורה לא נאמר כלל זה שכתב הרב ק"ן דלשון לכאורה לא רגל על לשונו של אדם בדבר שאין דעתו מסכמת בו כנודע ותו מדחזינא למרן ומור"ם שם בא"ח סי' ר"א וסימן קס"ז שהשמיטו דין קדימת הלוי לפני ישראל ש"מ שהבינו בדעת הטור שמסכים הולך בדעת מוהר"ם שהביא באחרונה וע"ע בס' יד מלאכי בכללי הש"ע אות ב' ע"ש ועיין ג"כ בס' בית מנוחה דמ"ב ע"א באות ט' ויעש"ב. שמורם מכל האמור ורשום בכתב. שהטור ומרן ומור"ם ז"ל אזלי בתר שיטת מוהר"ם זל והוא פלי על הרב מהרי"ן ז"ל איך בחלקו'ת תשית למו בין מהר"ם להפוסקים ולא שת לבו לכל האמור ומדובר וצ"י: והרב חק נתן זל תירץ לקושיית הרב ב"ש ז"ל דמוהר"ם לא כתב זה אלא להשוות את הירושלמי דסבר דאין לו קדימה אלא בשעת הדוכן ולכך מיישב הא דמייתי הירושלמי הא דריב"ל לא משום דסבר דאף בזמן הזה לוי קודם לישראל אלא מצד גדולתו ולא מצד לויה כי היכי דליהוי הירושלמי שוה בכל דליכא קדימה ללוי כלל אף בברכה אלא דינו כישראל אבל לפוסקים שפסקו שאף בזמן הזה איכא קדימה ללוי מידה מוהר"ם ז"ל דאף לענין ברכה נמי אית ליה קדימה עכ"ד. ואחרי בקשת אלף מחילות. מכבוד תורתו תמיהא לי דאשתמטיתיה מניה דמר מ"ש הכלבו בסי' ך' בשם מהר"ם עצמו וז"ל ושאלו לפני הר"ם נ"ע אם חובה לתת ללוי לברך במקום שאין כהן והשיב במקום שאין כהן יש לכל דבר לישראל כמו ללוי ואמרו לפניו זה הירושלמי דקאמר ריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא ברך ישראל לפני) וענה איני מאמין שהוא בירושלמי ואם הוא שם זהו לא היה אלא בשביל כי הוא גדול מכלם יע"ש והזכירו מרן ז"ל בב"י שם בא"ח סי' ר"א ע"ד מוהר"ם ז"ל שהביא רבינו הטור הנזכר לפנינו. וכן מצאתי בס' א"ח דכ"ד ע"ד שכ"כ בשם מהר"ם כמ"ש בס' הכלבו ע"ש הא קמן דמהר"ם כשאמר למילתיה בכונת הירושלמי דריב"ל הנז' היינו לענין הלכה דס"ל כן להדיא שאין ללוי דין קדימה כלל במקום שאין שם כהן א"כ אין כאן מקום למה שפסיק ותני וח'קה חק'ק הרב חק נתן ז"ל דמהר"ם ז"ל אזיל ומודה להפוסקים שפסקו שגם בזמן הזה אית ליה קדימה ללוי אף לענין ברכה נמי דליתא ודבריו צ"ע: וצופה הייתי למרן החבי"ב ז"ל בשכנה"ג א"ח בסי' ר"א הגה"ט אות ה' אל המקום אשר עמד שם להקשות על דברי מוהר"ם כי תמ"א. תמ'א יקרא עליו וז"ל איכא לאתמוהי דודאי כשאמר ולא בירך ישראל לפניו בקטן ממנו קאמר דלא יתכן דריב"ל היה נוטל הגדולה לעצמו ומברך לפני מי