לב חיים פלג'י חלק ב רפט

שפי' הרב מהרמ"א זל שם בפי' הכתוב עיין בו וכן נמי ס"ל להפוסקים ז"ל. באתר דנה משתכל הוית להרב משכיל לדוד שם בפר' ראה ד"ה על אדמתך שהק' להרמב"ם ומרן שפסקו הפך הירוש' וברייתא דספרי הנז' ולו זכר להרב מג"א והוא ז"ל בא לכלל ישוב והיה משנה שנ"ה ופיר"ש דמדלא מפרש בת"ד התם דבשעת הדוכן שנינו ש"מ דפליג ומתני' אפילו בזה"ז יע"ש ונעלם גם מהרב זל שמרן עצמו בב"י שם סי' רנ"א והרב"ש במתני' עמדו בזה והיתה תשובתם כדבריו ממש. הגם הלום ראיתי להרב משכי"ל שם שכתב דלא פליג הש"ס דידן עם הברייתא דספרי דאה"ן שאף בזה"ז מצוה להקדים כהן ללוי ולוי לישראל אבל אם לא הקדים אין בו אזהרה אבל בזמן הבית היה שם אזהרה נוספת מהך קרא דהשמר וכו' דכל השמר הוא ל"ת (וכמ"ש רש"י זל שם בפ' זה דהשמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך כיע"ש) ומכח זה הוא משכיל כונת רש"י דפי' על אדמתך אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל דפי' היינו דליכא לאו כדכתיב השמר וכו' דהא לא קאמר אבל בגולה כולם שוים אלא אינך מוזהר וכו' דאזהרה הוא דליכא אבל אה"ן דמצות קדימה ודאי איכא אפי' בגולה דהיינו בזה"ז וכ"כ בספרו ספרי דבי רב דר"ה ע"ד יע"ש ועיי"ן בס' אהלי יאודה להרב מהרי"ן ז"ל שם בפ' ראה דס"ט ע"ג שכ"כ מדנפשיה ולא ראה שכבר קדמו הרב מוהרד"ף ז"ל כאמור: גם אשו'ר להרב מלאכת הקודש שם בפר' ראה דר"א ע"ב שכתב וז"ל ובס' מים חיים הקשה על פי' רש"י דהכא שאמר דבגולה ישראל ולוי שוים ואלו במס' הוריות משמע דאין חילוק בין זמן לזמן וכן נראה דעת כל הפוסקים דלוי קודם לישראל לענין נתינת צדקה אפי' בזה"ז עכ"ל והנה אמת הוא דבענין צדקה הכי פסק הרמב"ם פ"ח מה' מ"ע וז"ל היו לפנינו עניים הרבה או שבויים ואין בכיס כדי לפרנס או כדי לכסות או כדי לפדות לכולן מקדימין את הכהן ללוי ולוי לישראל ע"כ ומרן ז"ל אזיל בשיטה זו בי"ד סימן רנ"א ס"ח ובא"ח סי' ר"א ובסי' קס"ז בהגה' סי"ד ע"ש ומ"מ אין זה מן התימה כ"כ דאפ' דרשי ז"ל נמשך אחר דרשת הספרי דדרשי לה הכי אעפ"י שאין הלכה כן מ"מ פשטיה דקרא הכי הוי דאל"כ על אדמתך למה לי וכן דרכו של רש"י בכ"מ וכו' ותימה הוא דא"כ הנהו רבוותא דסברי דאפי' בגולה יקדים הלוי לישראל מה יענו לקרא דעל אדמתך דע"כ אתא לומר דבגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל יע"ש וכנראה שנעלם מהרב מים חיים והרב המחבר מלה"ק ז"ל שכבר הרב מג"א ז"ל נרגש מלשון רש"י הנז' כמש"ל ומ"ש שמרן ז"ל אזיל בשיטת הרמב"ם בי"ד סי' רנ"א ס"ט ובח"ח סי' ר"א ס"ב ובסי' קס"ז בהגה' סי"ד כנז' הן אמת דבי"ד סי' רנ"א ס"ט הרי הוא כמבואר דאזיל בשיטת הרמב"ם דלוי קודם לישראל אפי' בזה"ז בענין נתינת צדקה ברם מ"ש ובא"ח סי' ר"א ס"ב ובסי' קסז בהגה' סי"ד. אחרי המחי"ר דבד זה תימה בעיני דאחד הרואה שם בא"ח סי' ר"א ובסי' קס"ז בהגה' יראה דלא איתמר הכי ותלי תניא בדלא תניא ואדרבה משם יש לדקדק להפך ממ"ש הרב ז"ל שהרי זה לשון מרן שכתב שם בסי' ר"א לא יקדים חכם ישראל לכהן ע"ה לברך לפניו דרך חק ומשפט כהונה אבל לתת לו החכם רשות שיברך אין בכך כלום אבל כהן ת"ח מצוה להקדימו שנאמר וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון ע"כ ומדלא כתב רק דין קדימת הכהן משמע דהלוי אין לו קדימה לישראל בזה"ז וכן מור"ם שכתב בסי' קס"ז סי"ד ואם הם שוים ואחד מהם כהן מצוה להקדימו וכו' ע"ש ולא כתב שהוא הדין דאם ליכא כהן כ"א לוי מצוה להקדימו ש"מ דס"ל דאין ללוי דין קדימה בזה"ז ומצאתי און לי לרבינו שבגולה בשיירי כנסת הגדולה שם בסי' קס"ז בהגה"ט אות י"ב שכתב וז"ל גרסינן בירושלמי בפר' אין עומדין אמר ריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא ברך ישראל לפני ע"כ ושמעינן מינה דכשם דהכהן קודם ללוי לוי קודם לישראל אבל רבינו בעה"ט ז"ל בסוף סימן ר"א הביא הירוש' הזה וכתב עליו לכאורה נרא' שיש ללוי דין קדימה על ישראל כשאין שם כהן והר"ם מרוטנבורק כתב שאין לו דין קדימה והא דקאמר שלא ברך ישראל לפני מצד גדולתו ולא מצד לויה ע"כ ומוכח מדבריו שחזר מסברתו אחרי שרא' דברי מהרמ"מ ז"ל וזהו שרבינו ב"י והרב בעל המפה זל לא כתבו דין קדימה ללוי לפני ישראל לא בסי' זה ולא בסימן ר"א עכת"ד. הראת לדעת אמרי קדוש מרן החביב כי ממנו תוצאות חיים דפירש דעת קדושים מרן ומור"ם בא"ח סי' ר"א וסי' קס"ז דס"ל דאין קדימה ללוי לפני ישראל בזמן הזה ומשו"ה השמיטו אותו משם וכדכתיבנא באופן שדברי מרן שכתב בי"ד סי' רנ"א ס"ט עם מ"ש בא"ח סי' ר"א ומור"ם שם בסי' קס"ז סי"ד לכאורה אין להם ישיבה אחת בעולם ואם כן איך הרב מלה"ק השוה לשונם דכיילינהו כולהו ובחדא מחתא מחתינהו כאילו הם שוים בלשונם ובפירושם. והא דכתב דאפשר דרש"י ז"ל נמשך אחר דרשת הספרי דדרשי הכי אע"פ שאין הלכה כן וכו' היינו כדכתיבנא בעניותי והנהני דאשכחנא בזה תנא כוותי. אך מה שתמה להנהו רבוותא דסברי דאפילו בגולה יקרים הלוי לישראל מה יענו בקרא דעל אדמתך וכו' לדבר הזה יסלח אדוני דאין זו מן התימה כלל דכבר אמרנו וענינו דהנהו רבוותא הם יענו בקרא דעל אדמתך פירוש אחר כדפי' הרב מוהרמ"א ושאר מפרשים ומכללם חד מן קאמייא רשב"ם עיין בם ודוק ותשכח : האמנם יש לשית לב בדברי רבינו הטור ומרן ז"ל דנראה דדבריהם סתראי נינהו דממ"ש בא"ח סי' ר"א נראה דס"ל דאין ללוי דין קדימה לפני ישראל בזה"ז וכדתרגמא מרן החבי"ב ז"ל כנ"ל ואילו בי"ד סי' רנ"א פסקו בפי' דיש ללוי דין קדימה לפני ישראל אפילו בזה"ז וכאשר עמד בזה הרב הדרישה ע"ד ריב"ה שם בי"ד סי' רנ"א ס"ט ומה שתי' דבי"ד דאיירי לענין להחיותו ודאי יש ללוי דין קדימה לכ"ע דהיום ומחר יבנה ביהמ"ק ויחזור הלוי לעבודתו ולדוכנו משא"כ בא"ח דאיירי לענין לכבדו לפי שעה ואין החיות תלוי בזה ס"ל לרמ"מ דאין צו קדושה ונראה דגם שביהמ"ק קיים ס"ל דאין מצוה לכבד הלוי יותר מישראל כ"א לענין חיותו חייבת התורה להקדימו בזמן הבית וה"ה לזמן הזה לדעת רבינו והירוש' שמביא הב"י בסי' זה וז"ל א"ר אבין בשעת הדוכן שנינו ע"כ מוקי לה אפי' להאי קדימה דלהחיותו דוקא בזמן הדוכן ולפ"ז צ"ל מ"ש רבינו בא"ח יראה דיש לו קדימה ע"ד הירוש' דלא כ"כ לפי סברת הירוש' לא לפי סברת ת"ד ודוק עכ"ל