לב חיים פלג'י חלק ב כט

ואפוטרופוס שלו שאם יתרפא יכתוב ס"ת ונתרפא ולשאול הגיע אם נותנו מיד או ימתין עד שיהיה בר מנין יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה נראה שצריך להמתין עד שיהיה בר מנין ויגיע לכלל מצות כדי שיקיים מצות עשה של כתיבת ס"ת כתיקנה במחוייב ולא קודם לכן שאינו בר חיובא ועמ"ש הרב מוהר"מ ב"ח בשיטתו בס' שמות בארץ בקונטריס יום תרועה בר"ה דפ"ח בענין מצות צריכות כונה וז"ל דמכאן יש ללמוד דמי שנולד בר"ה אחר חצות כשיבוא בשנת י"ג ויום אחד ושמע תקיעת ר"ה קודם חצות צריך שישמע אחר חצות יע"ש ועיין בספר עושה שלום מערכת מ'ם דכ"ט ע"ד יע"ש: ועיין בב"י אה"ע סימן קס"א וז"ל ודבר פשוט הוא ומ"ש וכן אם היה הגדול במדינה אחרת אין הקטן ממנו בשנים וכו' היינו לומר דקטן זה אינו קטן ממש דא"כ לאו בר חליצה ויבום הוא וע"כ לומר דגדול הוא מבן י"ג ומעלה והביא ב' שערות אלא שהוא קטן בשנים מאחיו הגדול וכו' יע"ש ועיין עוד ביבמות דקי"א ופירש"י יגדלו זה עם זה ואם בא לגרשה אינו יכול עד שיגדיל דגט קטן. ועיין בכנה"ג באה"ע סימן ל"ד הגה"ט אות וי"ו במי שהוא פחות מבן י"ג שקידש אשה או נשא וכו' יע"ש. ועיין בגיטין דנ"ב ע"א ולוקחים ס"ת וכו'. ועיין בספר כתר כהונה בשו"ת חא"ח סימן א' בסופר שכותב ס"ת בפחות מבן י"ג מה דינו יע"ש. ועיין להרב שאלת יעבץ ח"א סוף סימן א' שכתב וז"ל וצדקה כיון שאפשר להיתומים לקיימה לכי גדלי ולהשלים מה שהיה ראוי לינתן מנכסים בקטנותן מידי יום ביומו או שנה בשנה עדיף טפי שלא יתנו האפוטרופוסים לא הם בעצמם לכי גדלי מיהב יהבי ושקלי שכר גדול עכ"ל: סימן יב שאלה מעשה היה בראובן שהיה סופר מתא והציבור נתנו לו נאמנות להיות ציוה לחתום בעד אחרים ואירע מקרה בלתי טהור שחתם בשטר אחד שעשאוהו בזיוף להקדים זמן השטר להיות מוקדם ולחתום בעד אשתו הראשונה כדי שלא יטרוף. אשה השניה ונתודע הדבר שהיה בדבר זיוף ופסלו אותו הב"ד מלהיות עוד סופר והנה זה הסופר הוא ש"ץ ולשאול הגיעו אי פסול גם כן לש"ץ או לא. עוד ילמדנו רבינו במי שציוה לסופר זה שיחתום ויעיד שקר ופיתה אותו אם הוא פסול להיות ש"ץ או לא. עוד ילמדנו רבינו בענין חזרתו ותשובתו וגם אם יש להקל עליו היותו חכם עני וסופר ותלו ביה טפלי וצרות הבנות על הכל יודיענו ושכמ"ה: תשובה נראה ודאי לע"ד דפסול להיות ש"ץ שהרי זה הסופר שחתם והעיד לשקר היי הוא פסול לעדות כמ"ש הרב המגיד בריש פכ"ג מהלכות מו"ל ופסקו מור"ם בח"מ סימן ל"ד סעיף ט' וז"ל עדים שחתמו עצמן על שטר מוקדם במזיד פסולין יע"ש הרי דהמעיד עדות שקר בשטר מוקדם לבד הוא פסול לעדות וה"ט שהוא פסול משום שהוא רשע בעבירה זאת וא"כ איך יתכן להיות ש"ץ שהוא רשע והרי קי"ל בא"ת סימן ג"ן סעיף ד' ש"ץ צריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיסא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו וכו' יע"ש וזה שעבר עבירה כזאת במזיד להעיד ולחתום על שק בודאי שהוא רשע ואינו הגון מקרי וכן כתב בהדייא מרן החבי"ב בתשו' בעי חיי חח"מ ח"א סימן כ"ד בעד שהעיד וחתם על השקר שנקרא רשע ופסול לעדות דכיון דבשעה שהעיד רשע הוא שהתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע ופסול לעדות יע"ש וכיון שכן איני מוצא מקום להתירו להיות. ש"ץ שהרי מקרי רשע ופסול לעדות והרי מצינו להרב בית שלמה בתשובה סימן מ"ג ולהרב מהר"י חאנדאלי ז"ל בתשו' הובאו דבריו בתשו' הרב מהרח"ש ח"ג סימן א' על ש"ץ שמיקל בענין משא ומתן בסתם יינם דראוי להעבירו ואחר שהביא תשובת הרי"ף מ"ש דשליח צבור המרנן בשירי העורב וכו' פסול לש"ץ כתב וז"ל הא קמן דבשביל דבר קל בעיני הבריות לרנן בשירי העורב אמרינן דראוי לסלקו כ"ש במיקל באיסור חמור מדבריהם ז"ל והסכים עמו הרב מהרח"ש יע"ש הרי דבדבר שאיסורו קל הסכימו הרבנים הנ"ל לפוסלו להיות ש"ץ כ"ש באיסור חמור כזה גם הרב ד"מ בתשו' ח"א חא"ח סימן ג' למד מתשו' הרבנים הנ"ל לנדון דידיה שנשאל בש"ץ שהוא משחק בקוביא דפסול להיות ש"ץ וכתב וז"ל אף אנן נמי נאמר בנ"ד דהשתא בשביל דבר קל בעיני הבריות ראוי להעבירו כ"ש עובר על דברי חכמים ואיכא מאן דאמר שהוא גזלן מדבריהם וכמ"ש הרמב"ם וכו' וכיון שכן אין ראוי ש"ץ זה לירד לפני התיבה דלאו הגון מקרי כיון שיש לו מעשה הרע הזה וכמ"ש הרב הטורים זל בא"ח סימן ג"ן וצריך שיהא הש"ץ הגון וכו' יע"ש. ואם הם זל כתבו כן לפסול לש"ץ על העובר על מידי דרבנן כ"ש בחותם ולהעיד על שקר שהתורה פסלו דפשיטא ודאי דפסול ש"ץ: ולענין השאלה השניה אם המפתה לזה הסופר שיחתום ויעיד לשקר נפסל להיות ש"ץ הנה דבר זה במחלוקת הוא שנוי בין הרבנים הגדולים שלדעת הרב מוהר"ר יאושע בנבנשת זל הביאו מרן החבי"ב שם בתשו' ב"ח הנז' שהסכים דפסול לעדות דאם ראה אחרים שעשאו וחשבינן ליה כמי שעשאו כל שכן וק"ו במפתה לאדם אחר שיעשהו דודאי הרי הוא כלו עשאו ולא להאי מילתא וסיים וכתב גם שניי הרב כמוה"ר משה בנבנשת נר"ו הסכים לזה דמפסיל יע"ש וכן הוא כתוב בתשו' הרב פני משה ח"ב סימן צ"א דקע"ה ע"ב יע"ש ואם כן לדעתם ז"ל כמו שפסול לעדות מפני היותו רשע וקרא כתיב אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס כ"ש שאסור להיות ש"ץ גם כן וזה ברור: אלא דמצינו לתנא דידן מרן החבי"ב שם בתשו' הנ"ל שהשיב ע"ד ב' המאורות הגדולים שנים קרובים ודעתו זל הוא שלא לפוסלו והביא ראיה לזה מתשו' הריב"ש ומוהר"מ מלובלין סימן פ"א וסיים וכתב וז"ל אמור מעתה שאף האומר לגנב שיגנוב ויתן לו אינו פסול לעדות ה"ה האומר שיחתום שקד וחתם שאינו פסול והך טעמא שכתב אחי הרב נר"ו דכיון שפיתה לחתום גם הוא יחתום בשקר ליתא דאם כן האומר גנוב ותן לי יפסל מה"ט וכו' א"ו דל"ד דאדם