לב חיים פלג'י חלק ב כח

ואולם על שבעתה באתי כי גם מה שרוצים לנהוג מחדש להביא מנגנים גוים לבית הכנסת ולנגן מוזיק'א בתוך התפלה בשבת אין מקום לעשותו כי על פי הדין יד המוחים תהיו ידם על העליונה וכאמור. כה דברי החותם פה עירינו אזמיר יע"א קצ"א לחדש רחמים שנת כת"ר תורה לחיים טובים ולשלום הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט סימן יוד שאלתי מי שהניח תפילין בהיותו בן י"ב שנים ובו בפרק נתנם לסופר שיעשה הגהה והניחם זמן רב יותר מעשר שנים ושוב נתנם לסופר אחר שיתקן הרצועות ובעבור עוד שנה נתנם לסופר אחר לעשות הגהה ומצא הבתים משל יד ומשל ראש בלתי פרשיות כלל כ"א מלאים מגרעינים ובא לפני הב"ד לקבל תשובתו על אשר עבר כמה שנים על לא תשא מברכות לבטלה ועל ביטול מ"ע של תפילין וכבר מוכן לקבל כל מה שישיתו עליו כי הוא ירא שמים ורוצה לקבל תשובה יורנו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה ראיתי להרב הגדול חיד"א ז"ל בס' דבש לפי מערכת ך' אות ד' שהביא משם ספר שבלי הלקט ח"א כ"י שבלת ח' שכתב בשם גדול וז"ל וכל איש מקבל שכר כל מה שרואה בדעתו אם דעתו מכוון לשמים שהרי אתה רואה שתפילין שתפרן בפשתן פסולים כדאמר פרק אלו הן הלוקין ואמר רב חזינא לתפילי דבי חביבי דתפירי בכתנא ולית הלכתא כוותיה ובודאי דרבי חייא הגדול הו"ל שכר תפילין כשאר החסידים ואעפ"י שתפורות בפשתן עכ"ל הרי נראה דאפילו דכפי ההלכה היו תפילין פסולין עכ"ז כל שלדעתו מכוון לשמים לקייום המצוה יש לו שכר תפילין ובודאי דאין לחלק ולומר דהתם הא מיהא נקראו תפילין שיש בתוכן פרשיות לא שהן פסולים מצד התפירה שתפרן בפשתן ברם הכא ליכא מעיקרא תפילין דסוף סוף פסולין מקרו ואינו יוצא י"ח לפום ההלכה: אלא דיש מקום לומר כי הגם דתפירה בפשתן פסולים ר"ח לא סל"ה ולפום דעתו שפיר מקרי מקיים המצוה מה שאין כן הכא דלכ"ע לא יש סברא בעולם כי תפילין בלתי פרשיות יהיו כשרים לא יש כאן כי אם שוגג גמור וטעות שסמך על הסופרים שהגיהו ופשעו ולא הגיהו ונתנו מכשול עון לפני זה האיש שביטל מ"ע של תפילין וברך כמה שנים ברכות לבטלה יקבל תשובתו והסופרים אשר פשעו בדבר יקבלו עונשם כי נמצאו חוטאים ומחטיאים וכיוצא בזה ראיתי למורינו הרב המו' כמהר"ר רפאל אשכנזי ז"ל בס' מראה הגדול ח"א בדרוש לס"ת דרוש ה' דק"ס ע"ג שחקר חקירת חכם באיש ירא ה' וחזרן במצות שציוה לסופר שיכתוב לו ס"ת נאה ולשם קדושה והסופר פשע ולא כתבו לשם קדושת ס"ת כלל שהוא דבר שאינו נראה לעין והוא דבר המסור ללב מי נימא כי מלבד שלא קיים מצוה עוד בה דענוש יענש על אשר חטא הסופר משום דכל ישראל ערבים זל"ז א"ד דכל כה"ג שלא לקחו האיש הלזה הס"ת מן השוק היה משום ספק זה שלא ראה וידע מי כתבו דאפשר שכתבו אדם שאינו כשר וירא שמים ואזכרות שבו כתבם שלא לשם קדושת ה' ומשום ספק זה הוא שלא רצה לקנות אותו מהשוק מוכן ומזומן לא אדרבה ביקש ללברר אומן ובקי בכל דיני כתיבת ס"ת לכתוב לו ס"ת חדש ממש וגם ציוה לו בפה מלא שיכתוב לו הס"ת נאה ויאה בכל מכל כל ושיכתוב הס"ת גם כן לשמו דמלבד דאין לאיש הזה המצוה לכתוב ס"ת שום עונש מכח הערבות עוד דבודאי הגמור קיים זה מ"ע דכתיבת ס"ת כהוגן וכתחז"ל והסופר הוא דעוית שלא כתבו לשמו דמתי הו"ל למיעבד ולא עבד והנראה לע"ד דדינא הכי הוי כהצד הב' הזה דכל כה"ג שמעשיו מוכיחים של האיש המצווה שהוא רוצה בקיומו שצ מצוה זו וכו' ואדרבה ציוה לסופר לכתוב לו ס"ת נאה בכל מכל כל וגם לכותבו לשמו כבר קיים זה מצוה זו בכתיבת ס"ת כתיקנו והסופר שלא כתבו לשמו חטאו ישא האיש ההוא וזה המצוה לכתוב לו ס"ת אין בו שום עון אשר חטא כלל וכו' יע"ש הרי מצינו דוכוותא גבי מ"ע של כתיבת ס"ת דאפי' חטא הסופר וכתב שלא לשמו והס"ת פסול עכ"ז בעל המצוה קיים מצותו ושכרו יש לו מן השמים על קיום המ"ע של כתיבת ס"ת וכדברי הרב שבולי הלקט במצות תפילין ויש להרגיש על מורינו הרב ז"ל דהי"ל להביא סיעתא לדבריו מדברי הרב שיבולי הלקט ואדרבה מצינו כי בתפילין יש בכל יום ברכות לבטלה וביטול מצות עשה בעבור חטא הסופר מה שאין כן בס"ת כי הגם כי איכא חיוב מצות עשה של כתיבת ס"ת מ"מ אין איסור בביטולו בכל יום כמו בתפילין וגם בברכות העולים לס"ת פסול אינן תדיר בכל יום כ"א לזמנים הנועדים שקורין בהם ס"ת וגם מסתמא כשמניחו בבית הכנסת עם ספר תורות רבים אשר שם אפשר שיגיע זמנו לקרות בו פעם אחת או שנתים משא"כ בתפילין כאמור: והגם כי נמצא לפי זה כי האיש הלזה אין בו עון אשר חטא לא משום ביטול מצות עשה ולא משום ברכות לבטלה שעובר בל"ת מלא תשא את שם ה"א לשוא עכ"ז יש לו לתקן על עון ביטול מצות עשה ס"א תעניות כאשר כתבו המקובלים וכמ"ש בספרי הקטן לב חיים ח"א סוף סימן ל"ג יע"ש בס"ד: ועל מה שברך ברכות לבטלה ועבד על לא תשא יתענה ל"ז תעניות כאשר כתבו המקובלים ואסמיכוהו אקרא לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה כי הוא גימט' הב"ל היוצא מפיו וכמ"ש הרב צמח דוד ס' מטות יע"ש וילקה כמה ימים כמ"ש בס' עיר מקלט ס' יתרו סימן ל' יע"ש ומ"ש כמה ימים יש סוברים ג' ימים ויש סוברים ל' יום ויען עבר על שניהם עשה ולא תעשה ימים ושנים הטוב טוב כי יעשה תיקון זה ג' פעמים ושב ורפא לו: סימן יא בנער שלא הגיע לי"ג שנים ויום אחד שהיה חולה והוא יתום ונדרו עליו אמו