לב חיים פלג'י חלק ב רפה

ולענין אם מותר לחתוך אמות הבגד לכל אחד ולחלקן בח"ה הנה על ידי חייט ישראל דהוי זה מעשה הדיוט ולא מעשה אומן הרי יש אוסרים דבעינן שיהיה הא מיהא לצורך המועד כמ"ש הרב מג"א רס"י תקמ"א יע"ש. ועיין לעיל סימן ק"ו וסימן זק"ן שתי כתבות חוברות דון מינה ומינה סימן רט שאלה מעשה באחד שבנה סוכתו בעיו"ט כדינו ב' דפנות כהילכתן שהיו כותלים מגיעים לסכך וג' אפי' טפח וביום ב' מיו"ט של גליות נפל הדופן הג' שהיה טפח בעץ אחד תקוע שנעתק ממקומו ביום הג' שהוא יום א' של חה"מ הוא שבת קדש ולא יש לו שכן אחר בחצרו לישב שם בסיכה בליל שבת וביום השבת כ"א במבוי אחר ולא יש עירוב באותו מקום והרי הוא מתבטל ממ"ע מישיבת סוכה אם מותר לומר לגוי שיתקן אותו דופן ג' בהניח מסמר אחד בכל קצי העץ לקובעו במקומו אם יש איסור משום אמירה לגוי ועוד אי יש איסור בלא"ה אפי' בחול לעשות הסוכה ע"י גוי או לא: תשובה אשיב על ראשון ראשון נראה לי דמותר לומר לגוי שיתקן את הדופן הג' לבד כי הגם כי לא מצינו שהתירו הפוסקים אמירה לגוי בשבת בדבר מצוה כ"א דוקא בדבר שגזרו משום שבות ואפי' בזה יש אוסרים כמ"ש מרן בש"ע א"ח סי' ש"ז ס"ה מ"מ כבר הגיה' מור"ם שם בהגה' כי לקמן סי' תקפ"ז גבי שופר פסק להתיר ועיין לעיל סימן רע"ו דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא יע"ש וסברת זאת היא ס' חד מן קמיא הרב בעל העיטור שהביא הר"ן בסוף פר"א דשרי אמירה לגוי במקום מלאכה דאורייתא והביאו שם מרן בב"י ומור"ם שם והרב הלבוש שם בא"ח סי' רע"ו יע"ש וכמ"ש הרב ד"מ חא"ח ח"א סי' ל"ו וכתב שם דאע"ג דכתבו דיש מחמירין אם לא לצורך גדול וכו' יע"ש בנ"ד הוי צורך גדול ועמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב חא"ח סימן ח"י דכ"א ע"ב יע"ש בס"ד ומ"ג כי אינו אוושא מילתא כ"א קובע עץ אחד ואם יבא בנקל יותר יניחנו ע"י תיבה או כסא או יניח כסא או תיבה שם סמיך לדופן הג' הזה או התיבה והכסא עצמה יהיה קבוע שם שהרי אפי' שהם מקבלין טומאה קי"ל דכולם כשרות. לדפנות וכמ"ש בא"ח רס"י תר"ל יע"ש : ולענין אם מותר לעשות הסוכה ע"י הגוי הנה כשעושה אותה הגוי בלתי ישראל עומד ע"ג ובלתי שום כונה בודאי שהיא פסולה וכמ"ש אלא כי צריכים אנחנו לידע הוא אם לקח אדם גוי אחד פועל לעשות סיכה לתקן הדפנות וליתן הסכך ע"ג אם מותר והנה לגבי מצת מצוה ע"י גוי כתב הטור בא"ח רס"י ת"ס בשם השאלתות ורב כהן צדק זל דאין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה ע"י עכו"ם וכו' יע"ש ומבואר ברבני האחרונים שאם אי אפשר בענין אחר כדי שלא יתבטל ממ"ע מותר שילוש בפניו עיין בס' חק יעקב שם: ולענין מעקה ע"י גוי עיין למ"ז הרב הגדול אור היר"ח זל בס' חק"ל ח"ב חיו"ד ובח"ג סי' קכ"ח דקמ"ו ע"ד ע"ד הרב מחנ"א ועיין למור"ם בהגה' א"ח סי' תרמ"ט שכתב וז"ל לולב שאגדו עכו"ם ועשאו כשר כמו סוכת עכו"ם והוא מדברי המרדכי בהלקט יע"ש והרב חמדת ימים בה' סוכה פ"א דקצ"ז שכתב וז"ל ועכ"פ יהא זהיר לבל יעשנה ע"י גוי אלא ע"י בר ישראל יען כי קדושתה רבה מאד דכשם שהזהירו שלא לסכך בדברים המקבלים טומאה מטעם כי כל ענין הסוכה היא להעביר גלולים והטומאה כאשר ביארנו לעיל ע"כ לא יבא ערל וטמא וכו' ע"כ דוקא בדפנות יע"ש: פש גבן דכיון דנתקלקלו הדפנות והגוי הוא מתקן צריך גם הסכך להסירו ולהניחו מחדש משום תעשה ולא מן העשוי איברא דיש מחלוקת בין רבני האחרונים ויש מתירין בדיעבד אפי' אם לא הסיר הסכך וכמ"ש הרב ברכ"י שם בא"ח סימן ועוד נראה לי להקל כי כיון דבנ"ד הב' כותלים היו מגיעים לסכך הרי כתב מור"ם בהגהה בסי' תרל"ה וז"ל ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות ואם עשה טפח סמוך לסכך מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות יע"ש ומכ"ש כאן בנ"ד שכבר עשה ב' מחיצות שלימות ועמ"ש הרב ט"ז שם יע"ש: ועוד יש תיקון אחר מ"ש מרן בש"ע א"ח סימן תר"ל סעיף י"ב וז"ל יכול לעשות מחבירו דופן לסוכה להכשירה ואפי' בי"ט ובלבד שלא ידע אותו שהועמד שם שבשביל מחיצה הועמד שם וכו' יע"ש ועיין להרב פרי מגדים בחלק א"א בא"ח סי' שט"ו ד"ה שאלה וכו' ועיין עוד להרב פרי מגדים בחלק א"ח בסימן תרכ"ו אם מותר אמירה לגוי משום קיים מ"ע דסוכה יע"ש בסק"ח יע"ש. ועיין עוד להרב פרי מגדים שם סימן תרל"ח סק"א במי שסיכך הסוכה ביותר שנעשית עבה מאד אם מותר בשבת לומר לגוי כשיטול את היתר להכשירה דנר' מדבריו דבשבת אסור ובי"ט אם אין לו סוכה אחרת שרי משום מכשירי אוכל נפש יע"ש ועיין בס' נ"מ זה שמו פסקי בירקאנטי האחרונים סימן ט"ז ועיין בתשו' הרשב"א ח"א סימן כ"ו ועיין בס' בית השואבה ז"ן ע"א אות ח' סימן רי יש לחקור במי שעשה סוכתו בקנים של ברזל דהיינו במקום שמעמיד עליו הסכך למעלה הוא בקנים של ברזל באופן שלא יש בין קנה ברזל בין זה לזה ריוח ג' טפחים אם יש לאסור דהוי כלבוד והרי הוא כאילו סיכך בברזל שבלא"ה אסור משום דאינו צומח ואין גידולו מן הארץ או דילמא כיון שהוא להעמיד הסכך ובלא"ה הרי הוא חמתה מרובה הרבה מאד מצילתה א"כ ע"י הסכך כשר הוא מה שנעשית סוכה כשירה כי בלא"ה בלא הסכך אין כאן סוכה כלל א"כ אין לחוש יורינו המורה הדין ושכמ"ה: תשובה נראה לע"ד דכשירה סוכה זאת כי אעפ"י שנעשה העמדת הסכך מדבר שאין גידולו מן הארץ כל שהשליך ע"ג הסכך סכך הכשר אין בכך כלום כי בלא"ה חמתת מרובה מצילתה כשר וכ"נ להכריח מדברי רש"י בסוכה דף שכתב בד"ה וכן נראה להביא ראיה מדברי המרדכי פ"ק דסוכה ופסקה מור"ם בהגהה רס"י תרכ"ו וכן אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול מקרי עירוב כשר