לב חיים פלג'י חלק ב רפד

סימן רז שאלה בעירינו אזמיר יע"א לא נהגו לאכול תרנגולים בפסח ואירע שנה אחת דוחק בבשר שלא היו מוצאים ולשאול הגיעו אם מותר לאכול תרנגולת או לא: תשובה אין ספק כי מה שנהגו שלא לאכול תרנגולים בפסח הוא מחמת גדר וסייג לתורה שמא ימצא איזה חיטה ושעורה ואי לזאת אין ספק דהוי בכלל מאי דאמרינן בגמ' ובפוסקים ביו"ד סי' רי"ד דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור א"א רשאי להתירם בפניהם והסכמת רבני האחרונים דכל שאינו איסור מדינא כי אם לגדר וסייג לחומרא בעלמא מהני התרה: אלא שראיתי בשיירי כנה"ג והביאו הרב באה"ט בא"ח סי' תס"ז ס"ק ל"ו וז"ל וראיתי מדקדקים נזהרים בפסח קודם ההבהוב ומליחה לפתוח התרנגולת הטב או לחתכו לשנים ולבדוק הטב שלא ימצא בתוכו חטה ומי שעושה כן הר"ז זריז ונשכר יע"ש. ואולם האוכלים תרנגולים צריכים ליזהר דאם ישחטו אותם קודם פסח ומנקים אותם שלא יהיה בהם שום חשש חימוץ מחטה ושעורה ברם כששוחטים בתוך הפסח צריכים זריזות גדול לבל יאכלו בתוך ימות הפסח דבר חמץ אלא יקחו אותם חיים ויגדלו בביתם בפסח ויתנו לאכול דוחן וכדומה דבר שאינו מחמשת המינים וזה ראיתי בס' בית הרואה בה' פסח דכ"ג ע"א שכתב וז"ל כל ימי הייתי מצטער לידע הטעם של בני אדם שאינן אוכלים עופות בפסח ואי משום שימצאו חטה בתוכה ישליכו אותה או ימכרנה לגוי וכו' ועתה מצאתי במוהר"י וייל ז"ל סי' קכ"ג וז"ל ואותם בני אדם שאינם אוכלים תרנגולים בימים הראשונים ובאחרונים אוכלים לא מצאו ידיהם ורגליהם לא א"כ נזהרים איך הפסח שאין מאכילים אותם לא מצה ולא שום תבואה עכ"ל דמשמע דאיסורו הוא דמתקן באסורו עכ"ל ואפי' האוכלים בראשונים תרנגולת מה בכך הרי מה שאכל תרנגולת חמץ אפי' בער"פ קודם שש שעות הוי היתר גמור ומה שנתאווה אח"כ ממין זה ונהנה התרנגולת הרי הוא היתר גמור דקי"ל ובעופות עד כדי שיטיל לאור ותשרף ומה שכתב ואי משום שימצא חטה בתוכה ישליכו אותה או ימכרנה לגוי וכו' לא ידעתי. ועיין בס' שיורי ברכה סי' תס"ז והוא בס' טוב עיון סי' ח"י ד"ן ע"ב יע"ש: סימן רח שאלה בראובן שהוא סרסור מהגוי כל השנה ובא לו סחורה בתוך המועד ומבקש ממנו שיראה אותה ויש חששא שאם אינו רואה אותה ואומר לו אם טובה היא או רעה יבוא לו נזק וגם שזאת הסחורה היא נוצות של עזים הנקרב טיפ'טיק ואם יראה אותה סרסור יאודי יכול לתת לפועלים יאודים אחר המועד שיתעסקו בסחורה זאת ואם לאו יש חששא שיקח פועלים גויים ואז יהיה הפסד מרובה ליאודים שיש לחוש לאיבוד פרנסתם אי בכה"ג מותר או לא: תשובה נראה לי דמותר גמור הוא דהוי דבר האבד הן ממנו מצד המצע לו הן מצד דבר האבד שמאבד טובה הרבה ונראה להביא ראיה לזה ממ"ש בתשו' רש"ל ועיין להרב פרי מגדים בחלק א"א סס"י ת"ן שכתב וז"ל אחד מכר תבואה בפסח לגוי שהיה קצת חמוצים בתוכם ובפסח רוצים הגוים לקנות הגוי זה שרי לישראל להיות סרסור כי לא בעד החמוצים נותן דמים ויבש חוץ מדמי איסור שרי יע"ש. ועיין עוד להרב פ"מ בחלק א"א בסי' תקל"ט ס"ק ט"ו דנראה דלא הותר כ"א בסרסור שאין לו מה יאכל ואפשר לחלק דה"ד כשהמוכר והקונה הוא ג"כ ישראל שמוכרים וקונים מידי דמיכל לצורך המועד ה"ז הוא דהותר משום הסרסור שאין לו מה יאכל אבל כשיהיה המוכר והקונה גוי הותר להיות סרסור הישראל ועדין צ"י דאם יהיה המשא ומתן לצורך המועד אמרי' הסרסרות יהיה אסור ואין להתיר אם אין לו מה יאכל. ועיין בס' גן המלך סי' ס"ב שכתב דמותר לספר ע"י ישראל כיון שיש צד היתר בדבר דומיא שמותר למכור הסחורה ע"י סרסור שאין לו מה יאכל יע"ש והביאו הרב פחד יצחק מער' ג' ד"ה גלוח דנ"ט ע"ב יע"ש. הרי דהותר לסרסור להיות בח"ה לקנות ולמכור סחורות על ידו כשאין לו מה יאכל ובס' דבר משה ח"א חא"ח סי' מ"ב. ס' נחפה בכסף ח"ב בס' פרי מפרי ד"ז ע"ב ולפי דעת הפוסקים ראשונים שמתירים לעשיר שיתן מלאכה לעשות למי שאין לו מה יאכל כ"ש שמותר לעשיר למכור סחורתו ע"י סרסור שאין לו מה יאכל וכ"כ בחי' לא"ח על ש"ע סי' תקמ"ב יע"ש והשתא הכא שאלו ממני על אודות מנהג עירינו אזמיר וע"א שההלבשה לתינוקות של בית רבן ולת"ח ולצנועים הוא בימי חנוכה ויען היה דוחק לצבור נתנו לתינוקות שב"ר בימי חנוכה ולשאר ת"ח ולצנועים נשתהה לגבות המעות עד שהגיעו ימי ח"ה של פסח ולשאול הגיעו אם מותר לקנות הבגדים מהגוים ולתת המעות בח"ה או יניחו עד אחר החג ואת"ל דאסור לקנות אם כבר קנו הבגדים והנם בלתי חיתוך אם מותר בח"ה לחתוך ע"י חייט יאודי לחלק לכל אחד כדי שיעורו הגדול לפי גודלו והקטון לפי קוטנו הנה בש"ע א"ח סי' תקל"ט סעי' י"א דפסק דמוכרי פירות כסות וכלים מוכרים בצינעה לצורך המועד וכו' ובסעי' י"ב כתב אין לוקחים בתים ואבנים וכו' אלא לצורך המועד וכו' כנראה דדוקא לצורך המועד הוא דמותר והני בגדים שהם מחלקים לעניים אינן לצורך כי לא יתכן לתפור אותם במועד. והגם שכתב מור"ם בהגה שם ודוקא הני דאיכא פירסום בהנייתם ואוושא מילתא אבל שאר כלים נהגו לקנותם בצינעה מלבד כי גם זה לא יתכן לקנותם בצינעה זאת ועוד דכבר חלק הרב מג"א שם ס"ק ט"ז דעתו לאסור יע"ש ועיין להרב פרי מגדים שם בחלק א"א דשלא לצורך המועד אף בצינעה כלים אסורים לקנותם יע"ש ואם באנו להתיר משום מצוה וצורכי רבים הרי כיון דהמצוה והצורך לרבים אינו מתבטל שהרי המעות כבר נתקבצו א"כ אין בזה שום סרך מצוה וצורך רבים כיון שאינו מתבטל בשביל זה ועיין ברה"י תקמ"ד ומ"ש מור"ם בהגה בשם תשו' הריב"ש סי' רכ"ו: