לב חיים פלג'י חלק ב רפו

יע"ש והרי אם בסכך פסול לגמרי עכ"ז כשהרבה' ע"ג סכך כשר הרי היא כשירה כ"ש נ"ד דעדיף טובא כי מעיקרא אינו לסכך כ"א להעמיד הסכך כי בודאי דכשר והיתר גמור ואין בו פקפוק כלל ועוד נראה ראיה ממ"ש מרן בש"ע שם סעיף ג' העושה סוכה למטה בבית תחת הגג שהסירו הרעפים אעפ"י שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם כשירה יע"ש ועל זה כתב הרט"ז שאין להקל אלא ביש ביניהם ד' טפחים ויהיה בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלאטיס יהיה עדיין צילתה מרובה מחמתה וכו' ועיין להרב פ"מ ח"א סימן מ"ד חולק על זה ומתיר יע"ש ועיין לרבני האחרונים שהתירו ועוד ראיה ממ"ש הרב גו"ר בחא"ח כלל ד' סי"ח והביאו הרב באה"ט בסי' תרכ"ו סק"ז וזל סוכה העשוייה תחת הדוו'אר דהיינו שפותחים להם מקום באמצע הגג והוא הנקרא בלשון ערבי דוואר ובלעז באג'ה ופעמים עושים על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת ופעמים עושים שבכה זו מחוטי נחשת או מחוטי פשתן כשירה ואפי' אם יניח הסכך הכשר ע"ג השבכה ממש כשירה יע"ש וכ"ש שמותר לתת הסכך ע"ג קנים של ברזל וכן ראיתי להרב בית יאודה ח"א סימן י"ז שלמד מתשו' הרב גו"ר הלזו למה שנשאל כנ"ד ממש במסכך סוכתו תחת סריגי ברזל שיש בהרבה חצרות פרושים ועושים סוכה כהלכתה באמצע החצר אין בכך כלום ואעפ"י שאין ברזל לברזל ג' טפחים לא אמרינן לבוד להחמיר ודלא כהרט"ז סי' תרכ"ו סק"ג דאסור ולבסוף הביא דברי הרב גו"ר אלו יע"ש גם הרב עיקרי הדט בחא"ח סימן ל"ב אות ו' כ' וז"ל וכן המנהג קדום ופשוט פה פרינצי לסכך תחת מעשה רשת ושבכה של ברזל הקבועה ומעולם לא מיחו בהם חכמים וכאשר עיני ראו וידי שמתי למו פי עכ"ל: ועוד נראה להביא ראיה מדברי הרב מג"א בא"ח סימן תרכ"ט גבי מ"ש מרן שם ס"ז וז"ל יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך עליו והגיה' שם מור"ם בהגהה ולכן אין לסכך עליו ואפי' להניחו על הסכך להחזיקו אסור וה"ה בכל כלי המקבל טומאה כגון ספסל וכסא שמקבלים טומאת מדרס כתב הרב מג"א דמותר להעמיד בדבר המקבל טומאה ומה שאסור בסולם היינו משום שהיא עצמה סכך פסול יע"ש: סימן ריא שאלה מעשה שהיה כך היה בכפר בורו"ן אבא'ד. יע"א הסמוך לאזמיר מת בי"ט ראשון בשמיני חג עצרת כחצות הלילה אדם אחד חשוב כשר וירא שמים וחצי רבנן ומיוחס ולשאול הגיעו מה לעשות יען הכפר הזה הוא סמוך לאזמיר אשר שם הוא הבית הקברות כי בכפר הזה לא יש בית הקברות וצריך להוליכו לאזמיר וכיון שהוא יום א' של י"ט הרי אין יכולים ישראל להוליכו כי הוא חוץ לתחום ומוכרחים להוליכו ע"י גוים לבד בלתי שומר ישראל כי הוא רחוק מהעיר הכפר הזה כשתי שעות ואם יניחיהו עד הלילה שהוא ליל י"ט ב' כדי שיתעסקו בו ישראל הם חוששים לאיסור בל תלין אם יודיענו אם יוליכהו ע"י גוים אם יכולים ישראלים להוציאו מביתו עד מקום שיש תחום הכפר הגם שאינו מעורב בשיתוף מבואות אם מותר הוצאה זאת גם אם יכולים להספיד עליו בהוצאתו מביתו גם אם יכולים לטהרו ולרחצו ע"י ישראלים על הכל יורינו המורה ושכמ"ה תשובה הנה בזה צריך לחקור תחילה אם בהלינו עד תחילת ליל ב' של י"ט שאז יוליכו אותו ע"י ישראלים ויקברוהו בעיר קודם חצות הלילה אם עובר משום בל תלין דהנה אמת שמרן בא"ח סימן תקכ"ו ס"ב כתב וז"ל מת בי"ט א' אסור להלינו עד י"ט ב' כדי שיתעסקו בו ישראל נראה דדוקא לינה הוא דאסור הלא"ה שלא יש איסור לינה נראה דמותר וא"כ לנו לדעת אם יש איסור לינה בזה שישוהים מלקוברו עד חצות הלילה ליל י"ט ב' והנר' שדבר זה במחלוקת הוא שנוי אם איסור ב"ת עובר מתחילת הלילה או עד הבוקר שלדעת הרדב"ז בתשו' החדשות ח"א סי' ש"א והביא דבריו מרן החבי"ב בי"ד סימן שנ"ז ושהביאה הרב גו"ר בחי"ד כלל ה' סימן ב' נראה דקא סבר דאינו עובר משום בל תלין עד אור הבקר ובכן היה מותר להניחו עד ליל י"ט ב' ויתעסקו בו ישראל וכ"נ דעת הרב ס' יראים עמוד הדיינים סימן רנ"ב שכתב דלאו זה דלא תלין אינו אלא עד הבקר והרב מהרד"ף בס' ספרי דב'ר ס' כי תצא דף יע"ש. אמנם כל קבל דנא מצינו חולקים עליו כמ"ש הרב גו"ר שם סי' ב' וסי' ג' דמסיק דמיד בשקיעת החמה אין להשהותו והמשהה אותו עובר משום ב"ת ומש"ה פסק דמת בי"ט א' אין להשהותו עד ליל י"ט ב' כדי שיקבר ע"י ישראל יע"ש ובס' זאת קיימי שלימים וכן רבים הלא המה הרב החינוך מס' כי תצא וכ"נ מדברי הרב מהרי"א שם וביאושע סי' ח' ורד"ק ורלב"ג שם וכ"נ מד' הרמב"ן בס' בי תצא והרמ"ה בחי' לסנהדרין לדמ"ו יע"ש ועיין בס' דבר שמואל סימן נ"ו וז"ן ונ"ח. וכמ"ש הרב המופלא מ"ד תנא דב"א ז"ל בס' מערכי לב ח"ב דרוש קל"ד דרצ"א ע"ג בדרוש שדרש על אשכבתיה ממורינו הרב הגדול ר' אבהו מ"ז אור היר"ח ז"ל יע"ש ומדברי רש"י ס' חיי שרה ע"פ וילינו שכתב כל לינה שבמקרא לינת לילה אחת אין לדקדק מדבריו לו דסובר דלינת מקרי לילה אחת שכונת דברי רש"י לא בא לומר דבעי' לילה אחת להקרא לינה כי אם למעט דל"ב ב' לילות או יותר וכדדייק קרא גופיה בתר הכי ויקומו בבקר וכ"נ מדברי הגאון הרא"ם שם יע"ש. וכיון דרבים ס"ל דאיכא איסור משום בל תלין אפי' אם משהו אותו בתחילת הלילה קי"ל אחרי רבים והלכתא כרבים ומ"ג שהוא איסור מד"ת הכי נקטינן ומאחר שנתבאר דאם משהין אותו להוליכו לעיר בליל י"ט ב' ע"י ישראל איכא איסור ב"ת כאמור נראה ריש להוליכו לעיר בי"ט ראשון ע"י גוים ועיין בס' פני מבין ח"ב דל"ה ע"ב: איברא דפש גבן לבאר דאיכא בכאן חששת זלזול כבוד למוסרו ביד גוים בכדי שתי שעות והותר ואין ישראל רואהו והגם שראיתי להרב באה"ט שם בא"ח סי' תקכ"ו סק"ג דלא הותר להלינו עד יום ב' אפי' כדי ללוותו בניו ואשתו כמ"ש בתשו' עבודת הגרשוני סי' ע"ז יע"ש וכעת אין ספרים