לב חיים פלג'י חלק ב רפא

ועיני ראו להרב הפרישה שם בסימן ט"ז סק"ה דדחה דברי הר"ן שמדמה לאיסור שבת דלא דמי אהדדי דהא במבשל בשבת אסור אף לאחרים והכא אינו מן הסברא לקנוס אחרים בשביל ששחט זה וע"כ צריך לחלק ביניהם דהא במבשל בשבת במזיד אסרו למבשל עולמית וכאן לא אסרו אלא בו ביום אפי' אם שחט במזיד דהא אם עבר ושחט קאי וכו' עכ"ד ולא זכיתי שתאמ' מה הל' אומר' דהא הא אם עבר ושחט קאי דאדרבא לשון זה משתמשין בו בכל דוכתא להיכא דעשה בשוגג ולא במזיד ואך מוכיח מהאי לישנא להיכא דעשה במזיד ומרן החבי"ב שם באות זה צדיק עתק לשון זה של הפרישה ולא עשה שום פירכוס בהאי לישנא והיותר תימא להרב הפרישה דבמקום שבא להוכיח מלשון הטור ומרן ובסתום חכמה היה לו להביא דברי הרב בעל ה"ג עצמן בסי' ס"ו דכתב וז"ל דאם עבר ושחט אמה וברתא בחד יומא אימה שרי למיכלה בשעתא ברתא משהי לה עד לאורתא ותכיל לה דבמזיד שחטא לברתא מלקינן נן ליה ולאורתא שרי באכילה והרב בר"י באות ד' השיג מל' זה של בה"ג על מה שנסתפק הרב כרתי ופלטי אם בשוגג מותר או אסור ובכלל דבריו כתב לבאר דברי הרב בה"ג דמאי דקאמר אם עבר ושחט כונתו בשוגג ואח"כ דין המזיד וסיים דשוב ראה להרב לחם תמורות דהביא דברי בה"ג דאיכא מחלק בין שוגג למזיד ובלא זכר הרב כרתי ופלטי מדבריו וגם מרבי יו וגם הפר"ח כתב כן מסברתו יע"ש וקצת תימא על הבר"י דמר נחית לה לפרש דאם עבר ושחט היינו בשוגג ולא הרגיש על לשון הפרישה שזכינו וגם לא עלה על דל שפתיו מ"ש בזה בכנה"ג שם שם לו בהגהב"י אות ה' ובכלל העתיק דברי הרב ל"ח והוא מזכירו לאות הזה סמוך לו מלפניו וצריך ישוב גם הרב בית הלל שם בסימן ט"ז מתוך דבריו מתבאר דבהכרח לומר דהאי לישנא דאם עבר ושחט הוא בשוגג דלו במזיד לכ"ע פליגי יע"ש ומתוך דבר הלכה אשימה עיני למ"ש הרב שם חדש ח"ב ד"ב ע"ג וז"ל ועוד מטעם אחר אינן שוין דאילו הכא במסרס לישר' אחר מותר ולו התם בהשוחט אפי' לישראל אחר אסור בו ביום לסברת בה"ג שכן נראה מדברי הרא"ש שהביא ראייתו לדברי הגאון בה"ג מוהתנייא זריז דלא עבר אסורא ונשכר דקא אכיל בישרא הא אם לא קדים עביד איסורא ולא אכיל בישרא כו' ואם שחט ועבד איסור הא אכיל בשרא היאך תמצא שתיהם יחד אלא ודאי וכו' ואם איתא הא משכחת לה דמחלפי בשרייהו בשרא אהדדי אמנם ראיתי להרש"ך ולהפר"ח שכתבו בפשיטות דלהשוחט קנסינן אבל לא לאחרים מותר ע"ש ובודאי שדעתי אינה קרויה דעת אצל דעתם הרחבה עכ"ל הן אמת דכן כתב בפשיטות הרב לחם חמודות והפרישה שם וכמו שהביא מרן החבי"ב בכנה"ג וגם הרב כרתי ופלטי שם ברם שכח תלמודו מה שכתב בסי' לק"ח והרב תבואות שור דן את הדין דנראה עיקר דאף לאחרים אסור ב"ב והביא דבריו הרב פרי מגדים בח' שפתי דעת יע"ש ונמצא דאין זה דעתו וסברתו כדי שיבטל דעתו גם מה שהק' על הרב ש"ך במה שהוכיח מהראיה שהביא הרא"ש דהראיה היא להפך עיין להרב. פרי מגדים בחלק שפתי דעת אות ג' דביאר הוא ראייתו של הש"ך ולהרב בר"י אות ד' מה שהשיב על ראיית הרב כרתי ופלטי ועיין בכלבו סי' ק"י יע"ש גם ראיתי להרב הלכות יו"ט דקמ"א ע"ד לענין צורם אזן הבכור דטעמא טעים דאע"ג דלדידיה קנסו לבריה לא קנסו מ"מ לאחרים אסור למוכרו או ליתנו במתנה אם לא שמוכרו בזול והביא ראיה מהירוש' ותמה על הש"ך דבס' שי"ג כתב דהבשר מותר לאחרים ולא ביאר דהיינו דוקא במוכרו בזול יע"ש ולפ"ז קשים דברי הרב פרי הארץ ח"ב סימן י"ג דג"ל ע"ג דכתב בדין זה דצורם אזן הבכור דלבריה לא קנסו ומכ"ש להחרים ושמזה למדו למבטל איסור דלאחרים שרי יע"ש והרי אינו כ"ש כי דוקא לבני לא קנסו דהוא חלף הלך אבל מדידיה להחרים אסור והביטה וראה להרב הל' יו"ט שה מה שהאריך למעניתו. נפלאות מתורתו. ובמ"ש הרב נח"ל נר"ו בח"א בפ"ב דשביעית דיק"ח ע"ב וג' יע"ש ובספרו מע"א י"ד סימן מ"ד ודוק והביטה וראה במ"ש הרב פנים מאירות בספרו הנורא כתנות אור ס' ראה ובס' עמק יאושע פ' כי תשא ע"פ מחלליה מות יומת יע"ש מה שיש לעמוד ע"ד ועיין בס' חק לישראל ד"ט ע"ג עד כה השיגה ידי לכתוב בזה ואל שדי משגיאות יצלינו. ומתורתו נפלאות יראנו אכי"ר הצעיר אברהם פאלאג'י ס"ט סימן רב שאלה מי שעשה המצות במי פירטוקאל שעל הרוב בעירינו אזמיר יע"א בימים ההם עדיין הם חמוצים אם יש לאוסרם בפסח או לא: תשובה לכאורה נראה דכיון דקי"ל דמי פירות אין מחמצים כשלא יש בהם מים א"כ אפי' חמוצים במשמע וכ"כ בהדייא הרב באה"ט בא"ח ריש סימן תס"ב וז"ל מי פירות בלא מים אין מחמצים אפי' מפירות חמוצים הסכמת הפוסקים ודלא כש"ג יע"ש וכ"כ הרב חוק יוסף בסימן זה סק"ד וז"ל ואפי' תפוחים ורמונים שהם חמוצים משקין היוצא מהם הוי מ"פ אחרונים יע"ש וכ"כ הרב באה"ט ישן יע"ש ויש לתמוה עליהם כאשר יראה המעיין ועיי'ן להרב מג"א ברס"י זה: איברא דס' ריא"ז שהביא הש"ג בפ' כל שעה עלה דאמרינן בגמ' ותיקא דאף ע"ג דמ"פ אין מחמצין מ"מ התפוחים והרמונים החמוצים המים שלהם מחמיץ שכל משקה חמוץ מחמין ולוקין על חימוצו וכו' יע"ש וגם הרב י"א שם בהגה"ט סל"ה ויישב קו' הרב מג"א כמו שיע"ש והרב"ד חא"ח סי' רכ"ו וגם הרב מג"א שכתב דלא מחמצי בחמוצים מעיקרא אפשר דיודה כמ"ש הרב אפי זוטרי סימן תס"ב דקי"ב ע"א וכ"כ הרב עולת התמיד בסי' זה סק"ח ועיין להרב ערך השלחן סימן תס"ב אות ב' ועיין בס' משה ידבר בתשו' בהל' פסח סימן ב' דו ע"ג ורע"ד ועיין בס' חיים מדבר בא"ח סימן תס"ב די"ב ע"א וראיתי למו"ה ז"ל בס' חק"ל חי"ד ח"א סימן קפ"ג דרנ"ו ע"ב דהכריח כדעת ריא"ז שפירות חמוצים מחמצים אף בלי מים ושכ"נ דעת הרמב"ם