לב חיים פלג'י חלק ב רסג

ספרים נפתחים דהורו התר בשופי משום כבוד מלכות שש אנכי על אמרתם: איך שיהיה למאי דאתן עלה נראה לע"ד דהירא את דבר ה' ישמט עצמו שלא להכנס בב'אפור ביומא דשבתא היכא שאפשר לו למצוא ב'אפור באמצע השבוע ואם אינו מוצא או דנחפז ללכת לדרכו והשהיה מטי ליה פסידא יבקש לעשות שביתה בספינה קטנה מע"ש ואם אינו מוצא אופן לעשות שביתה אזי יזהר שבמקום שנכנס לישב בב'אפור לא יזוז ממקומו עד מוצאי שבת וכל היכא דמצי למעוטי בהילוך בספינה שפיר דמי וזה ברור: סימן קצח מעשה שהיה ביומא דשבתא דבא תור אחד פורח לחצר ישראל וכראות אותו הנשים אמרו לגוי אחד שנמצא שם שיתפוס אותו כדי שלא יברח וכן עשה ואמרו לגוי שישמור אותו בתוך חלל החלון שיש שם דלתות זכוכית וסגר הדלתים וכשנשמע הדבר לאנשי הבית דהם יראים את ה' לשאול הגיעו אם עבדו איסורא הנשים משום אמירה לגוי בזה ואם יש תקון לפתוח הדלתים שיברח או איסורא דצדה לא פקע בזה ומאי דעבד עבד יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה פשיטא ודאי דישראל התופס תור או בן יונה הפורח עושה אב מלאכה דצידה כדתנן בשבת דק"ו ע"ב צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב ואמרו שם הצד ארי בשבת אינו חייב עד שיכניסנו לגורזקי שלו ופירש רש"י דכשכועס משחית והולך ע"כ מכלל דאם הוא במקום המשתמר יפה כגון גורזקי אפי' שיפתח אחר כך שיברח מאי דעבד עבד דדוקא במקום שיש חשש שיברח הוא דלא חשיב צדה אבל במקום דאינו בורח הנה למפרע לא אזל ליה איסורא דעבד דאלת"ה ליאשמועינן האי חידושא בכל החיות ועופות נמי וממ"ש שם דף ק"ז ע"א נכנסה לו צפור תחת כנפיו יושב ומשמרו תחת כנפיו ופי' רש"י ואינו צריך לפתוח לו חלון דאינו אלא שומר כיע"ש לא שמעינן מינה דאם צד ואח"כ פתח החלון דפקע אסור צדה דהכא לא עשה שום צדה אלא מאליו בא ובשב וא"ת יושב ומשמרו ואין כאן שום מעשה כלל ועיין עוד שם בדק"ז ע"ב לענין השולה דג מן הים יעיין שם: ועיניך תראנה בחלוקות דמביא הש"ס בפ"ק דתמורה ד"ד ע"ב ואילך לס' רבא דאמר לא מהני מידי והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא יע"ש ומור"ם בהגה סי' שט"ז כתב ויש מקילים במקום שאם יפתח הכלי ליטלם משם יברחו וכתב המ"א דהב"ח פסק להחמיר וכן עיקר והט"ז כתב דהא דיש להקל דוקא בספק אם יש שם ועיין בבאה"ט שם וכל זה ההתר היינו דכשסוגר מתנה ברעתו לסגור ולפתוח לא כן כשמכוין לצור לגמרי לתפוס את העוף אם אחרי כן מתחרט מה יועיל לו לאיסורא דעבד והוא ברור וא"כ לפי מה שפסקו בסי' ש"ז דדוקא דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשות בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לגוי לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או צורך הרבה או מפני מצוה וכו' כיע"ש ועיין להרב ב"ח שם הרי בכגון דא דהוא אחד מאב מלאכות האמורות בתורה פשיטא דאיסורא עבדו לומר לגוי שיתפוס אותו בידים ואיסור מוסיף לומר לו שישמרנו בתוך חלל החלון ב' אמירות בזה אחר זה דשתיהן אסורות : וכבר ראיתי להאגודה והובא בבאה"ט סי' שט"ז ס"ק ח"י דאם תנוקות או גוים צרין אותן להחזירן אין מוחין להם יע"ש וזהו בעופות שבבית שלא הורגלו דאפי"ה אמירה בפירוש אסור אלא דאין מוחין כ"ש בעופות דאתו מעלמא דלומר לגוי שיתפסנו או ישמרנו דודאי איסורא קא עביד ועיין להרב טל אורות דס"א ע"ג וד' ואף אם יאמרו בני ביתו דבלא"ה דלתות הזכוכית כבר הם סגורים אותם ואינו ניכר דהוא משום התור שבתוכה הרי לפי דברי הרשב"א והר"ן שהביא מרן ב"י שם בסי' שי"ו מבואר דמכ"ש בכה"ג דאסור ועיין להרב זרע אמת חא"ח סי' ל"ח מה שהאריך לענין לול של תרנגולים לפתוח ולסגור בשבת ע"י גוי יע"ש ובס' מח"ב סו' סי' שט"ז ואין משם שום צד היתר לנ"ד ודו"ק: כל לעומת זה השבתי לשואלי דבר בכחא דהתירא על מעשה שהיה בבית אחת דהיה שם קן אחד מצפור דרור וביום שבת סבב נחש אחד ארוך כמו ג' אמות ונכנס דרך חור ע"ג הקן ואכל ב' צפורים שנולדו באותם הימים דעדיין לא היו יכולין לברוח ומשום חשש שמא יאכל השאר הצפורים וגם משום חשש סכנה שמא ירד וינשך לבני הבית ע"ז שואלי'ם הלכו אי מותר להביא גוי להוציא הנחש והוריתי דאין ספק בדבר ומצוה לרוץ להביא גוי שדרכו לצוד נחש ולא חביל ליה ודין זה מפורש שם בטור סי' שט"ז הצד נחש לרפואה חייב ואם בשביל שלא ישכנו מותר לכתחילה ע"כ וא"כ אפילו ע"י ישראל אם הוא בקי בהן מותר לצוד אותו ע"י שלא יזיק לאחרים ואשכחן בשבת ד"ג ע"א דאמר שמואל כל פטורי שבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר צידת צבי וצידת נחש ומפיס מורסא ועי"ש בתוס' ד"ה בר וד"ה הצד ועוד שם בשבת דק"ז ע"ב ועיין בס' ערוך השלחן שם סי' שט"ו סק"ג: אלא דלבי נוקפי על הבאת הסולם דהביאו אותו ע"י ישראל כדי שיעלה הגוי ויתפוס את הנחש לפי מאי דאמרינן בביצה ד"ט ע"א במחלוקת ב"ש וב"ה אי מוליכין את הסולם דאיתא בגמ' איכא דאמרי במאי פליגי ופסקו בסי' תקי"ח דסולם של עליה אסור בטלטול וכתב בס' יש"ש דשאר סולמות של בית אסור ואפי' בבית אסור לטלטלן כ"ש להביאם ממקום למקום יע"ש ואיתא בביצה דל"ו ע"א לעני שבת ויו"ט ולא יורידם דרך סולמות יע"ש הנה כל כי האי דמפרסמא מילתא ונעשה חררה בשכונה ליכא חשדא דהוא לתקן גגו והו"ל כרבים דליכא חשדא וכ"ש דהוא להסיר מחשש סכנה כדאמרן נר' דלא עשו שום איסורא המביאין את הסולם ועמ"ש הרשב"א בחי' בשבת דמ"ג ודו"ק: