לב חיים פלג'י חלק ב רסב

דבריו ונראה דפסקן של דברים כיון דאיכא רוב בנין דרוב מנין דאמרי דלא אמרינן שרית בצד זהוא כיבוסו אלא בבגד שיש בו טינוף הכי נקטינן וכו' יע"ש ועיין בס' מחצ"ה שם ובס' נהר שלום ועיין בסי' של"ד סכ"ד וסי' תרי"ג סעיף ה': ואשכחן בפרק תולין דק"מ ע"א וזל מסתמיך ואזיל ר"א ב"י אכתפה דר"י ב"י בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתינא בשבתא לרכוכי קא מכוין ושפ"ד א"ד לאולודי חיורא קמיכוין ואסור וכו' ותפשוט ליה למר מסוררא א"ל התם מיחזי כי אולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא ע"כ והכא בנ"ד הוא ממש אולודי חיורא ומכבס וכפירוש רש"י שם שמקפיד על לבונו והכי נמי כשנותן זה השכר מקפיד שיהיה מתלבן וכיבס ביין לבושו ואיסור גמור הוא ועמ"ש הרב מט"י בסי' ש"ב ושי"ט יע"ש: סימן קצז שואלים הלכו בי מיראי ה' וחושבי שמו כדת מה לעשות להכנס בספינה ביום השבת דמפלגת בו ביום ואם יש אופן לעשות תקון מער"ש לקנות שביתה בספינה קטנה מבע"י או לא: תשובה על זה כבר עמד התשב"ץ בח"ד בחוט המשולש סי י"א וכתב וז"ל ולפי סברה זו אין להתיר לצאת אלא בע"ש אבל ביום השבת אסור להפליג אפי' לדבר מצוה דלמה תדחה מצות שבת מפני אותה מצוה אבל לטעמיה דהרז"ה כפי מה שלמד הרמב"ן לפי שיטתו לענין להפליג בספינה שרובה עכו"ם מותר אפי' בשבת שהרי הישראל אינו עושה שום מלאכה וגם העכו"ם אינם עושים בשבילו אלא אדעתא דרובא קא עבדי וכתב הר"ן ז"ל לפיכך נוהגים עכשיו להכנס לספינה ע"ש ומסדרים שלחן ומדליקין את הנרות לקנות שם שביתה ואח"כ חוזרים ונכנסים בה בשבת והטעם למה שעושין כן מפני שהספינה עתידה לצאת בשבת חוץ לתחום ויהא אסור לזוז בתוכה מארבע אמות שלו לפי שלא שבת באויר מחיצות מבע"י ואע"ג דקי"ל הלכה כר"ג בדיר וסהר דלא שבת באויר מחיצות ה"מ בנתנוהו עכו"ם שם דהוי אנוס אבל לדעת לא עשאום כד' אמות אבל כשנכנס לתוכה בע"ש נעשה כמי שעירב ברגליו ואמר כאן תהא שביתתי וכיון דקונה שם שביתה ה"ל שובת מבע"י באויר מחיצות ומהלך את כלה דכארבע אמות היא אצלו עכ"ל ואעפ"י שיש הרבה שאומרים שאין דבר זה מועיל כדאי הוא הר"ן לסמוך עליו אפי' בגדולה מזו ובפרט בדבר שכבר נהגו בו וכ"ש שיש אומרים שאין צריך לזה ודעת רשב"ם זל שבקידוש שעושה הותר להלך את כולה והרא"ש זל מתיר להלך את כולה אפי' בלא קידוש והעולם נהגו לקדש ומ"מ אם נדחק ולא יכול לקדש כדאי הוא הרא"ש לסמוך עליו הנה נתבאר שמפליגין מיבשה לים ומן הישוב למדבר לדבר הרשות שלשה ימים קודם השבת ולדבר מצוה אפי בע"ש וזה בספינה של ישראל אבל בספינה שרובה גוים נכנסים בה אפי' יום השבת וכדי שיוכל להלך את כולה עולה לה מע"ש ומקדש שם וקונה שביתה ויורד ולמחר אם הוצרך לעלות עולה ומהלך את כולה ואם כשעלה מע"ש נדחק ולא יוכל לקדש די בקנית השביתה אפי' בלא קידוש עכ"ד: הגם הלום דאתה עיני לרב אחאי גאון הרב יד ימין כא"ח סי' ה' די"ט דנשאל ע"ז וכתב בנוסח זה הלא מעתה הבא נבא לנ"ד על אלו הספינות של אש הנקרא ב'אפור דאי אפשר להכנס בתוכה מע"ש דבבוקר היא באה ובחצי היום היא הולכת וכו' דמן הראוי הוא שיכנס בספינה קטנה מע"ש סמוך לבין השמשות ויעשה שם שביתה כדי להלוך בתוך הב'אפור ביום השבת שכן בא הדבר מפורש בריא"ז דמבואר דכל ששבת באויר מחיצות מע"ש בספינה אחת שהוא למעלה מיו"ד דשוב אם קפץ משם בשבת לספינה אחרת שפיר מצי להלוך בספינה שניה אלא דאין לנו להקל בזה הפך פסק מרן דמבואר דכל שלא שבת באויר מחיצות אין לו אלא ד' אמות ושוב בא לידי ספר קרבן אשה ועיין בא"ח סי' יו"ד מה שאסף וקבץ ענייני הפלגת הספינה בשבת ומספינה לספינה עיין שם בארוכה זת"ד וכפי דבריו אלה אני נבוך להורות התר לשואלי דבר שיכנס בספינה ביום שבת קודש: ואולם פוק חזי להרב יפה דודי בס' נדיב לב בא"ח סי' י"א דכ"א ע"ג דישלח דברו וירפאם וידבר דוד דמעשים בכל יום ובפרט עתה שנתחדשו הב'אפורים שנכנסים לספינה בשבת דהתיקון הוא שהולך מע"ש ומקדש בספינה וחוזר לביתו וביום השבת נכנס לספינה ומפליג ועיין להרב עיקרי הדט בא"ח סי' ט"ן דהתר זה אפשר ע"י ששולח לספינה בעש"ק מהדברים שמוליך עמו וכ"ז מועיל בספינה וב'אפור המוכן להפליג מעש"ק אבל אלו הב'אפוריס שבאים ביום שבת קודש ממקום אחד ונוסעים בו ביום לעיר אחרת ושכיחי רבים מישראל שהולכים ממקום למקום ומוכרחים להכנס ביום ש"ק מבלי קנית שום שביתה עיין להרב בני יאודה בסי' ל"ה דהתיר ליכנס אפי' בשבת בלתי שום שביתה מטעם התר הרבנים הסוברים דאין תחומין למעלה מעשרה ועל הליכת בספינה קטנה אי איכא רוב גוים מותר וכן כתב בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תקצ"ב וכן נעשה מעשה פה עירנו בסיון הדר"ת מלך שבא אדונינו מלכינו לעיר מידילי והלכו הממונים עפ"י דברי הרב בני יאודה הנז' ומ"ג כבוד מלכות דדינא דמלכותא דינא עכ"ד ובנדון כזה של הרב המלך דוד נר"ו עמד ג"כ עמיתנו בתורה הרב מעשה אברהם בא"ח סי' מ"ח וכתב בסו"ד זאת תורת העולה דיכולין להפליג בספינה ביום השבת וכו' ומצורף לזה לספינה זו ההולכת מהכא להתם היא של גוים והמלחים גוים וכל ההולכים בה רובם ככולם הם גוים א"כ ודאי דבכה"ג יש להם התר גמור לילך ביום השבת בלי שום פקפוק כלל עכ"ל ועמ"ש הרב שלחן המלך די"ז ע"א ובס' בית אהרן מערכת שי"ן אות וי"ו ובס"ס תהלה לדוד ובס' ברך את אברהם ס' בשלח ובמ"ש מר אהובינו הרב ויקרא אברהם נר"ו בה"ח סי' טו"ב דמקיש כניסה ליציאה יע"ש ובדידי הוה עובדא דע"כ שלא בטובתי הוליכוני אילי הארץ המשנה הגדול יר"ה ודשרן סמיכין בספינה קטנה כדי להקביל פני אדונינו המלך יר"ה ביומא דשבתא וכמו צער בנפשי שחל להיות מילתא כדנא ביומא דשבתא ולא בימי החול דאם היה בחול היה שמחה בלי שום טוגה ועשיתי אחר השבת תקון לנפשי ושותי בה' מחסי והוא רחום יכפר ועתה שראיתי