לב חיים פלג'י חלק ב רס

ז"ל בדקכ"ד ע"ג ועיין מ"ש הרב חוות יאיר סימן פק"ח ובמה שנחלק עליו הרב טל אורות דצ"ב ע"ג וה"ד בס' עה"ד סי' י"ד אות ע"ב סימן קצד נשאלתי במי שעשה פתילות בשבת דהיינו שלקח צמר גפן וכרך ע"ג עץ דק אם חייב או פטור. תשובה הא מילתא אתפרשא בביצא דל"ב ע"ב תני בר קפרא ששה דברים בפתילה וכו' אין גודלין אותה לכתחילה ביו"ט ואין מהבהבין אותה באור ואין חותכין לב' ממעכה ביד ושודה בשמן וחותכה באור בפי ב' נרות ע"כ ורש"י בפ' במה מדליקין דכ"ח ע"ב ד"ה קפול מועיל כ' וע"כ מערב יו"ט קפילה דאין גודלין פתילה ביו"ט יע"ש ונודע דגידול היינו קליעה כמו מרים מגדלא שער כיוצא והיינו שמסבב חוט הצמר או הפשתן לכרכו על העץ. והנה הרי"ף והרא"ש ורש"ל ביש"ש העתיקו לשון ב"ק דברים ככתבן אך הרמב"ם בפ"ד מהיו"ט ה"ז והטור ומרן בש"ע סי' תקי"ד השמיטו תיבת לכתחילה דנקט ב"ק ולפי האמת נראה דיפה כוין בלשונו לומר לכתחילה שהרי מור"ם בסי' תקמ"א כ' ומותר לתקן הפתילות לנרות בחוה"מ דמעשה הדיוט הוא והגם דהבאה"ט הביא משם מוהרי"ל דיש להזהר לעשות מקודם לצורך המועד ובס' אליהו זיטא שם הביא מחלוקת הנה בס' ברכ"י שם אחר שהביא חלו קא דרבנן מסיק דנתפשט המנהג להתר יע"ש נקוט מיהא דאינו מעשה אומן ואם כן אם בדיעבד עשה פתילות ביו"ט ומ"ג משום דאין לו כלל וכסיפא ליה ליקח בשאלה ולא אפשר ליה להביא נר אחר אתה תדין דהו"ל כמו מכשירי אוכל נפש דיושב חושך וצלמות איך יוכלו לאכול ואין לו שמחת יו"ט והוא שלום הבית כדאמרינן גבי נר שבת דקודם לנר חנוכה וכ"ד לא תשא עליו חטא במה הפתילות ביו"ט ולכן שפיר נקט ב"ק לכתחילה ועיין במ"ש המג"א רס"י תקמ"א ובס' ערוך השלחן ובס' נהר שצום אי מקרי זה מכשירי אוכל נפש וא"כ צריך לדעת אמאי השמיטו הראשונים הנ"ל האי לישנא דלכתחילה. אדהכי והכי ותבט עיני בשורי להר"ב ש"ג בס"ק י"ח דכ' בד"ה אין גודלין את הפתילה וז"ל לשון הטור מברייתא דתני ב"ק וכו' וכלשון הזה כתבו הרי"ף והרא"ש אין גודלין אותה לכתחילה אלמא בדיעבד אין כאן איסור וצריך טעם להטור ורבינו ז"ל שלא ביארו זה דעד השתא מ"ש אין נותנין נר ע"ג אילן וכן אין פוחתין נר של חרס ואין חותכין הפתילה כל אלו אפי' בדיעבד איכא איסור בדבר מה שאין כן כאן דאינו אסור אלא לכתחילה עכ"ד ובראותי שהרב ז"ל נרגש מזה רחש לבי דהלא דבר הוא והתבוננתי דאינו כמו שחשב הרב ז"ל דלשון לכתחילה הוא לאפוקי בדיעבד אלא הבונה הוא כמו שנמצא בתוספתא שם דמתנו כך ואין עושין אותן מתחילה וכן מבואר בלשון הטור דכ' ולא גודלין אותה אבל אם היתה גדולה כבר אלא שאינה קשה כל צרכה יכול למעכה בידו כדי להקשותה ע"כ הא קמן דהקפידא היא בעיקר עשייתה מתחי' ויותר באר הטב קמצא להרב הלבוש דכתב בסעיף ח' וט' שהפתילה נקרא כלי כיון שצריכה עשייה ותיקון וכ"ש שאסור לגודלה מתחילה אבל אם היתה גדולה כבר אלא שאינה קשה כל צרכה ורוצה למעכה בידו כדי להקשותה מותר ע"כ וא"כ היינו פי' לכתחילה דנקט ב"ק ולא כיוין לחלק בין לכתחילה לבדיעבד כמו שחשב הש"ג ז"ל והוא ברור: האמנם אפי' לס' הרב ש"ג כל זה הוא בי"ט אבל לענין שבת כל השערים ננעלו דלא תעשה כל מלאכה אפי מעשה הדיוט ואפי' בדיעבד חייב ואעיקרא מה דמית תערכו לו לשבת עם יו"ט בפרט זה כיון דאין בה מועיל לשבת עצמו כי אפי' להדליק ע"י גוי אסור משום אמירה לגוי וכמה נתחבטו רבני האחרונים בהדלקת מצוה לצורך בית הכנסת ובית המדרש ודאי דהעושה פתילות בשבת חייב חטאת ובדין זה מקיש הויה ליציאה דאיסורו שוה במכניס ומוציא והיינו דהא נמי איתיה במפרק הפתילות כמבואר כסוף סי' ש"ג וכמ"ש במג"א ובבאה"ט בסי' תקי"ד וע"ש בס' פ"מ בחא"א אות ח"י ומזה הראתי למי שהתיר חוטי הציצית מקשירתם דהוא מחלל שבת גמור וחייב לקבל את דינו לתקן נפשו וענשו הראוי לו להזהר הרבה מכאן והלאה להיות שימר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע וגדולה מזו איתיה באזהרה לתקן מערב י"ט הפתילות לצורך העששית של ליל י"ט ב' וכשחל י"ט בששי בשבת או במ"ש דצריך ליתן דעתו להכן פתילוית המצטרכות לג' לילות דהיינו לכפול הפתילה לב' פיות כדי שלא יצטרך לעשות הקיפול בי"ט ואצ"ל בשבת ואם שכח ולא קיפל כדי צורכו לכל העשישיות יניח הפתילה כמו שהיא אחת ארוכה ובמקום להניח ג' מקופלות ישים ששה ושבעה נפרדות ולא יבא לידי מכשול האל ברחמיו יזכנו לשמור שבתות ה' וימים טובים כהלכתן אכי"ר: סימן קצה שאלה במי שהדליק נרות חנוכה בערב שבת בבית הכנסת ואחר שהדליק שוב נכנס בספק שמא היה בין השמשות ובא לשאול מאי תקנתיה אם יש בו עון אשר חטא לקבל תשובתו: תשובה הנה אעיקרא בה"ש הוא ספק יום ספק לילה וכדאיתא בהוריות ד"ד ע"א למה"ד לאדם שהביא כפרתו בה"ש ספק מבע"י נתכפר לו ספק משחשכה נתכפר לו וכו' יע"ש ובזמן בה"ש פליגי בה קמאי ואשכח ד' סברות כאשר עמד עליהם הגאון בעל פר"ח בקונטריס רבי שמשי אשר בסו"ס שמן למאור ועמ"ש מוה"ר המלאך רפט ז"ל בס' מעשה אברהם דמ"ז ע"א וב' ובספר נח"ל ח"ב ר"ן ע"ד ובס' בית אהרן חא"ח מע' ב' אות י"ג ולהרב בית הילל סי' רס"ב יע"ש ואני בעניי בתשובה אחרת בס"ד ועיין בס' תפארת אדם סי' י"א. עכ"פ בספק אם הוא בה"ש או לא ראיתי להב"ח בא"ח סי' רס"א דכ' וז"ל להכי תני ס' חשיכה דכל שהוא ס' לאדם אפי' אינו יודע בבירור שהגיע בין השמשות ויכול להיות שעדיין יום הוא אפ"ה אסור לו לעשר והיינו דא"ל רבא לאריסיה דמביאו רבינו בסמוך וס"ל לרש"י דלזה