לב חיים פלג'י חלק ב כו

שנהגו זה המנהג אין צ"ל שלא יצא י"ח אלא כל מי שהוא עושה כך מין הוא וחלוק לב וכופרים בדברי חכמים ובוזה דברי משנה ותלמוד וחייבים. כל ישראל לנדותו. ולהבדילו מקהל ישראל ככתוב והוא יבדל מעל הגולה ובסוף דבריו אמר צריכין לנדות שלא להתפלל עם ישראל בבית הכנסת ולהבדילו עד שיחזירו למוטב ומקבלים עליהם שנוהגין כמנהג של שתי ישיבות שכל מי שאינו נוהג מנהג שלנו לא יצא י"ח ע"כ ומכאן תוכל להבין לענין הנדון שלכם עכ"ל ראה בעיניך כמה הפליגו הגאונים למי שבא לבטל מנהגם והגם כי הם גאונים ויסדו המנהגים עפ"י רוח קדשו ורוח ה' דיבר בם מ"מ מזה אנחנו למדין שלא ליגע יד למנות שום מנהג כי יפתח בדורו ושמואל בדורו ועוד מי לא עסקינן זה הבא לשנות נוסח התפלות להוסיף ולגרוע אפשר שיפגע לשנות גם במנהג הגאונים כי כן איני רואה צד זכות כ"א חובה לבא לשנות מנהג בענין התפלות להוסיף ולגרוע ומצוה להביא דבר מן החדש ניגון המוזיק'א. דבר שלא מצינו שורש וענף לא בתלמוד ולא ברבנן סבוראי לא בגאונים ולא בגדולי הראשונים ולא באחרונים בשום ספר כ"א מה שנתחדש בניגון המוזיק"א בק"ש ועכ"ז רבו עליה לאוסרה והדין עמהם וכמש"ל: והנה בעתה בא לידי סידור תפלה ונדפס בשנה התר"ב וכתוב בהקדמה וז"ל מבקשי ה' הטו אזניכם לאמרי יושר שמעו ותחי נפשיכם מודעת זאת. בכל תפוצות ישראל שהתפלות והברכות שאנחנו מתפללים ומברכים לבורא עולם ית"ש המה מסודרים ומיוסדים מפי רבותינו אנשי כנסת הגדולה ובתוכם היו מהנביאים אחרונים ועליהם סמכו כל בית ישראל דור אחר דור יותר מאלפים שנה והנה עתה חדשות מקרוב ראה ראינו שנדפס ספר תפלה הנקרא בשם סדר התפלות אשר נראה לעין כל רואי השמש כי נוסח התפלות ובברכות שבו משונות ומחוסרות ומסודרות שלא עפ"י תורתינו הקדושה תורה שבע"פ שהורו לנו חכמים זל אשר מבלעדי תורה שבע"פ אין אתנו יודע עד מה בתורה שבכתב וכל מי שאינו מאמין בדבריהם הרי הוא כופר בתורתינו הקדושה הנתונה לנו מסיני על ידי משה רבינו עבד ה' וכאשר ראינו הרעה הגדולה הזאת קמנו ונתעודד לעזרת ה' להטיב ולהרים מכשול מדרך עמינו אחינו בני ישראל ולהזהיר לכל אשר בשם ישראל יכונה ויראת ה' בלבבו שלא יקחו סדר התפלה הנזכר ולא. יאסף אותו הביתה ויותר להזהר שלא להתפלל בו וכל המתפלל מתוכו תפלתו תהיה לחטאה כמאמר שלמה המלך ע"ה מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ושומר נפשו ירחק עולה מאהלו וארחות צדיקים ישמור ללכת בדרך ישרה אשר דרכו בה אבותינו הקדושים ואנחנו נתפלל לפני ה' אלהי אבותינו ליחד את לבבנו לעובדו שכם אחד וישים שלום ואחוה בינינו ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן ועל דבר אמת וצדק חתמנו פה לונדון יע"א היום ט' מרחשון ש' תר"ב לפ"ק: הקטן שלמה בהגאון מו"ה צבי הירש הנ"ל חונה פה ק"ק אשכנזים והמדינה: דוד בהרב כמו"ה רפאל מילולה ס"ט: אברהם חלואה נר"ו בכמה"ר יוסף זצ"ל העומדים לשרת בק"ק ספרדים י"ץ. עזריאל בהמנוח. מו"ה דוד הלוי . אהרן בר יהודה ליב מליסא יע"א. אריה יהודה ליב בהרב יששכר בער זצ"ל מקראטשין עכ"ל: ולענין השאלה הג' אם מותר להביא מנגנים גוים לבה"כ בשבתות וי"ט לנגן המוזיק'א בתוך התפלה מה שנוגע לעון איסור חילול שבת הנה מבואר בש"ס בעירובין דק"ד ע"א דאיסור ניגון בשבת כל קלא שמכוין לשיר אסור וכן כתבו הפוסקים הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והטור בא"ח סי' של"ח ומרן בש"ע שם סעיף א' והרב הלבוש והרב מגן אברהם שם סק"א והרב א"ר וזוטא שם והרט"ז שם בא"ח סק"א וביו"ד סי' רצ"ד יע"ש וכן כתב הרב מחצית השקל והרב פרי מגדים בחלק משבצות זהב סק"א וכן כתב בס' נחמד למראה ח"ב בפי' לירושלמי פ"ו דביצה דקצ"ז ע"ד יע"ש: ולענין לנגן בכלי שיר ע"י גוים בחופות בשבת המרדכי שם בעירובין בשם ראבי"ה מתיר משום שהוא דבר מצוה ומרן כתבו שם בש"ע סעיף ב' דין זה בשם יש מתירין יע"ש. ואולם הטור שם בא"ח סי' של"ח הביא ס' ראבי"ה הלזו וחלק עליו וס"ל דאסור דלא התירו לנגן ע"י גוים אפילו במקום מצוה יע"ש: והנה כתב מור"ם בהגה' שם בא"ח סי' של"ח דנהגו להקל בכלי שיר בשבת ע"י גוים וכן כתב מהרש"ל ביש"ש בביצה פ"ה סי' וי"ו ושראה בתשו' האחרונים שאף גדולי הדור הורו להיתרא יע"ש וכן כתב הרב בית חדש יע"ש והרב א"ר זוטא שם סק"ב כתבו שם דס"ל כי הא שכתב מור"ם דנהגו להקל הוא אפילו שלא בחופות חתן וכלה הכן מדברי הלבוש והב"ח לא משמע כן וכ"כ בספר פ"מ בחלק א"א סק"ה יע"ש ואולם בדברי מוהרש"ל שם נראה בהדיא דמתיר אפילו בלא שמחת נשואין משום הנח להם וכו' יע"ש ומ"מ זהו במקום שנהגו איסור שאין למחות בידם מטעם מ"ש מוטב שיהיו שוגגים וכמ"ש מהרש"ל ז"ל. בהדייא ברם לעשות מנהג מחדש להתיר במקום שנהגו איסור אין מקום להניחם לכתחילה לעשות הפך דעת הפוסקים שמחמירין ומ"ג כי נהגו כותייהו לאסור וזה ברור. ואם באים הגוים בחופות לנגן מאליהם מותר אם לא דחיישינן לערומה דאז ראוי לעשות גדר כמ"ש הרב כנה"ג בסימן זה וכד הוינא טליא אירע בעירינו אזמיר יע"א בחופת חתן וכלה שבאו גוים מנגני' מאליהם וגזרו הרבנים הגדולים הרב כמוהרי"ם ז"ל והרב הגדול מ"ז אור היר"ח ז"ל בו בפרק לאסור אפי' בבאים מאליו משום גדר וסייג וכ"ה המנהג פשוט בעירינו אזמיר לאסור בחופות חתן שלא לנגן אפילו על ידי גוים כי קבלנו עלינו לאיסור עד היום ומה שהביא הרב כנה"ג בשיירי הגה"ט אות א דבקושט'א נהגו להביא מנגנות גויות ביום השבת לחופת חתן וכלה ויראה ודאי דבברית מילה אסור וכן המנהג יע"ש ולפי מה ששמעתי הוא דעכשיו המנהג גם בקושטא לאסור ובלא"ה מנגנות גויות נראה לאסור אפי' בחול משום פריצותא להיות מנגנות נשים גויות בפני אנשים דאפי' בחול אנחנו גוזרין שלא ינגנו נשים בפני אנשים משום פריצות אפי' שהם ישראליות ואצ"ל נשים נכריות וזה ברור: