לב חיים פלג'י חלק ב כה

ורבינו מהרח"ו והרב המקובל האלהי מומחה ובקי כמהר"ש שרעבי ז"ל ולא מצינו בשום אחד מהם שחידשו לנו דבר זה להביא מנגנים בתוך התפלה בביהכ"נ ואדרבא כמו זר נחשב לעשות זאת איך יתכן לקיימו כי אדרבא מדמצינו בש"ס בריו"ח בן זכאי דמדחרב ביהמ"ק התקין שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ולא התקין לא הוא שהוא מן התנאים ולא מן האמוראים ולא מרבנן סבוראי וגאונים בדבר זה אין מקום לחדש דבר מעתה וצריך כל מי שהוא חכם ירא וסר מרע להבין את זאת כי מי גילה לו רז זה מאת ה' מן השמים או מלאך ונביא דיבר בו בין בהקיץ בין בחלום לעשות כדבר הזה ועל הראשונים אנחנו מצטערים על ענין שיר המוזיק'א בקריאת שמע אשר כמה דיות נשתפכו בו ויש כמה רבנים שאסרוהו וכתבו לבטל המנהג וכדברי הרב מכתם לדוד ודעימיה וכוותייהו נקטינן וכמש"ל ומי הוא זה ואיזהו אחר רשב"י ורבינו האר"י ז"ל וחבריהם הקדושים אשר כל רז לא אניס להו ולא באו בדבריהם לעשות כדבר הזה שינוי הנראה לעיני כל ישראל בכל מקום שהם מי הוא היה הבא ראשון ונהג הכי ומה פסק וראיה הביא בידו להכריח מש"ס בבלי וירושלמי ומה סוד גילו להם מן השמים על זה כי כל חכם לב מבין עם תלמיד יבין דבר זה לאשורו כי מי שהוציא דבר זה מחדש אין לי שום סמך לסמוך בו ואם אחרי כן מאיזה ע"ה הרגילו בזה ונהגו כן ובאים להשתמש בתורת מנהג אחר שנהגו אנכי אומר כי כל שהוא מנהג שלא מן הדין בלתי שום שורש וגם אינו פשוט ברוב ישראל ויש בו פקפוק ונשתרבב המנהג בלא סמך מדלת העם אין בו תורת מנהג ובכל מקום ובכל זמן יכולים לבטלו ומצוה לבטלו אלא דאם יש מחלוקת מסיבת הביטול שאינם שומעים לקול מורים המודיעים להם שיש לבטל המנהג ולא משגיחים אז מניחים אותם כי גדול השלום וכדברי הרב עין משפט שם סימן א' וכמש"ל וכמו שמצינו לפעמים באיזה מן העתים דברים שעושים שלא מן הדין ומוכיחים אותם ולא צייתי דינא גם זה כאחד מהם והוא דבר פשוט וברור ובא לידי ס' שו"ת ק"ק מהרב שמואל פלאג"י ז"ל ונקרא שו"ת בית האבל ובית המשתה ובדח"י ע"א כתב וז"ל מכאן למדנו ב' דברים אחד שמנהג בטעות אינו קרוי מנהג ומצוה לבטלו כי הלויים והחכמים היו יכולין לעמוד ולטעון ליוחנן כי מנהג אבותינו בידינו והם לא עמדו כנגדו ש"מ כי מנהג בטעות אינו מנהג ומצות לבטלו וכו' יע"ש: אשר על כן מי שהוא ירא שמים ומאמין בדברי חכמים מלבד שהוא לא יהיה בחברתם ועצתם אלא אדרבא ישתדל בכל עז ותעצומות לבטל מנהגם ומאת ה' יתברך יהיה שכרו גדול עושר וכבוד וחיים אמן כי דבר פשוט וברור בש"ס וכל הפוסקים כי דבר שאין לו יסוד וראיה למנהג אין לנו לילך אחריהם ובפרט כשנוגע לעבודת ה' אלא בדבר שהוא ממון רשאים בני העיר לא כן במילתא דאיסורא וצורך גבוה אין לנו להנהיג שום מנהג כשלא יש שורש וראיה ופשוט: ומלבד מ"ש בזה מראש ועד כאן הן עתה ראיתי להרב אדני פז בתשו' בהשמטות. דמ"ג ע"א וז"ל ע"כ מי שבידו למחות ימחה ופוק חזי מה עמא דבר שכל ש"ץ שמתפלל מתוך הסידור של קהל ומנהג של ישראל תורה היא כדאיתא בפסחים דאמר הלל ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ואיתא נמי כל הלכה שרופפת בידך הלך אחר המנהג והש"ס מקשה מן המנהג וכל הש"ס מלא מזה אל ישנה אדם מהמנהג שהרי משה וכו' וגם משום אל תתגודדו וכ"ש בביה"כ אחר שהוא עון פלילי. וכן ראיתי ושמעתי ממורי ורבי חמי הגאון אב"ד ור"מ מק"ק גלונא אמר שכל אותם המשנים המנהגים בפרהסיא בצבור הוא הכל רק יוהרא וגאוה יתירה ואינן תוכן כברם כאשר מצא בהם כמה פעמים ותמיד היה גוער בהם עד שנתפרדה החבילה והצנע לכת עם ה"א כתיב ותמיד תהיה עם ה"א כתיב וכן בכל ק"ק אין מניחים להרים ראש שישנו שום מנהג בפרהסייא בצבור וכעת יהיה זה לך לתשובת מספקת וכו' יע"ש ועיין עוד בתשו' כנסת הגדולה ח"ב חא"ח ד"ק סימן ל"ז דמנהג דלא מצינו יסוד בשום מקום אין בו תורת מנהג יע"ש. וכ"ש כשבאים לנהוג מחדש דבר שלא יש בו שורש וענף ויסוד כלל דיש לבטלו והוא ברור: ועוד אנכי אומר כי ברוך היודע ועד כי הבאים לשנות מנהג הנהוג בכל תפוצות ישראל בארץ ובח"ל וכמה קהלות שבהם שיש מחסידי עליונים אשר היו בכל דור ודור מיום חורבן הבית זה כמה שנים שהיו חכמים ורבנים לאלפים ורבבות אשר בכל דור ודור שלא נהגו להביא מנגנים האורגאנו'ס בביהכ"נ בעת התפלה הרי זה מורה כי מה שבא לחדש מנהג זה הוא כי רוצים להדמות לגויים שזה דרכן לנגן בבית תפילתן בכלים של המנגנים לו ממש שנקרא אורגאנ'וס וח"ו יהיה זה למכשול. עון דאסור לעשות כמעשיהם וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו והרי אמרו רז"ל ורש"י בס' שופטים ע"פ לא תקים לך מצבה אשר שנא ה"א כי אעפ"י שהיתה המצבה טובה לאבות העולם עכ"ז כיון שנהגו הגויים לעשות כן לע"ז אסרה התורה כמו שיע"ש וא"כ כ"ש זה הניגון שלא מצינו באבות ראשונים ואת אחרונים שנהגו כן ומצינו שהוא מנהג הגויים יש למונעם גם בעבור זה שלא יהיה נראה שהולכים אחרי חוקות הגויים וכאשר דימיתי כן ראיתי בס' החסידים סי' רח"ל והביא דבריו מרן החבי"ב ז"ל בכנה"ג יו"ד בה' ע"ז סימן קמ"ב הגב"י אות מ"ג וז"ל אסור לאדם לזמר זמר נעים פן ינגן לעז שלו אותו ניגון וכל ניגון שמנגנים אותו לע"י. לא יעשה אותו להקב"ה עכ"ל וא"כ פשיטא ודאי כי ניגון של אורגאנו'ס שהגויים מנגנים בבית תפלתם כי אין לנו לנגן ניגון זה בבית הכנסת בעת התפלה והוא ברור: וצא ולמד ממ"ש התשב"ץ בח"ג. סימן ק"ן על מה ששאלו לו במי שרצה לשנות נוסח תפלת מוסף בר"ה וז"ל והיוצא מדרך הראשונים ז"ל אין מזכירים אותו לשבח וכתב רב עמרם גאון ז"ל בסידור תפלות בתפלת מוסף של חול ואילו שיש בניכם שנראין כמדקדקים וגורעין ומוסיפין לא יפה הם עושים שמשנים מנהג שתי ישיבות ומנהג שלנו אין אנו משנין ועמ"ש רז"ל בתלמוד בין בשבת בין ביום טוב ואי מתקלעי למקום ואמר ש"ץ מאי דלא בעי מסלקינן ליה עכ"ל ובסדר הפסח כתב על בני אדם שהיו משנין בהגדה וז"ל תמיהא גדולה יש בדבר ומי