לב חיים פלג'י חלק ב רנג

החמה קוברים אותו ואירע שלא היה הקבר מוכן ושקעה החמה ונשאר המת שם בבה"ק מה לעשות אם יקחו גוים לחפור הקבר ולקוברו ע"י גוים או יניחוהו שם או בבית הסמוך לשם עד מוצאי שבת יוריני המורה הדין ושכמ"ה. תשובה הנה בתחילה צריך המורה להזהיר לקברנים שאם לא יש קבר מוכן כל שהגיע שעת אחת עשר שלא יעשו שים הכנה לקוברו ויניחוהו עד מוצאי שבת ברם כשאירע מעשה כזה נראה לע"ד שיניחוהו כמו שהוא את המת במיטה וישמרהו שם בבית הקברות או יתנהו בבית אחד הסמוך לבית הקברות ולמוצאי שבת יקברוהו ע"י ישראל שהרי אמרינן בשבת דגוי שעשה קבר לישראל אם הוא בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית וע"ש הרמב"ם בפ"ו מה' שבת והתוס' סו' פ' מרובה יע"ש ועיין להמרדכי בשבת פ כירה סי' וז ל מעשה שהיה בימי הרא"ם שהביאו מת מחוץ לתחום בשבת בספינה והיה המקום צר לבוא אליו וגם הגיים היו מתאספים שם עד שהיה המת מוטל בבזיון קצת ובא הדבר לפני הגדולים וציוה הרא"ם להוציא המת מתוך הספינה ולהביאו ע"י גוים בבית קרוביו ביום השבת משום כסהו וכו יע"ש ועיין להרב מוהרד"ך ז"ל בית כ"ב מחדר א' ואילך וחדר ז' דפ"ב ע"ב וא"כ נקבר בליל שבת באיסור אם צריך להוציאו ביום א' ולקוברו בקבר אחר כמ"ש בא"ח סי' שכ"ה ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית יע"ש ומ"ש בש"ס ובדברי הראשונים והאחרונים והנה בעתה נ"מ ס' מכתב שלמה סי' ע"ב שכ' שצריך לעשות קבר חדש דגנאי הוא להיות קבור בקבר שחיללו בו שבת יע"ש ועיין בתשב"ץ ח"ג סי' ס"ד יע"ש ועיין בס' ברך יצחק די פאס חיו"ד סי' ד' די"ב ע"ב. עוד מעשה בא לידי דשאלוני במי שמת בחצר אחד בליל שבת קודם קידוש וסעודת ליל שבת והיה בחצר ההוא שבת חתונה שהיה כלה הנשואה לחתן ואותו שבת הוא שבת קודם החתונה שקורין במקומינו שבת כניסה ואותו שבת עושים בבית הכלה שמחה שנכנס החתן לבית הכלה עם קרוביו ועושה הבי הכלה סעודה לקרוביו ומיועדיו ומשוררים ובאו לשאול אם יש להוציא את המת מן הבית למקום אחר אם מטעם שהוא ימות הקיץ ובמקום סגור בלתי חלונות ויש חששא שמא יסריח ועוד ב' שיש שבת כניסה באותו חצר אם יש להתיר דהנה קי"ל בש"ס ובפוסקים דאם הסריח מותר לטלטל המת בשבת וכשיש חששא שמא יסריח יש מחלוקת בפוסקים דלהרמב"ם ודעימיה לא הותר לטלטלו ולהטור ודעימיה מותר לטלטלו ועמ"ש הרב כנה"ג בסי' זה בהגב"י ואם באנו משום חשש שמא יסריח הרבה תיקונים יש לתת ע"ג שלג ואם אינו מוצא שלג לזלף על גבי המת ועל בגדיו חומץ כמ"ש הרב שה"ג פ' כירה והביאו הרב כנה"ג שם ועוד יש תיקון לתת ע"ג ובראשו וברגליו ברזל כלי שקוצבים הבשר הנקרא בלעז סאטיר או לתת על גבו עשבים לחים הנקרא בלעז יונג'ה ולהחליפם בכל שעה: ואם יש להתיר משום שבת חתונה כמ"ש ימור"ם בהגהה שם סי' שי"א ס"ב צריכה רבה אי מיקרי זה השבת של כניסה שבת חתונה כי לא מצינו כי אם בח"ח סימן תקנ"א סעיף א' בהגהה שכתב בשם מהרי"ל ומי שיש לו נישואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון יע"ש ושם מבואר במהרי"ל שהוא החתן ואביו של חתן וכמ"ש הרב באה"ט סק"ו כמו שיע"ש אבל לגבי הכלה לא מצינו והנראה לומר דל"פ כי אדרבא שבת של קודם החתונה יותר שמחה וגיל יש בבית הכלה מהחתן כידוע ועיין להרב באר עשק סי' ב"ן שהתיר משום מצות כהנים ומשום שמחת יו"ט יע"ש ועיין בס' יד אהרן ח"א והרב משאת משה ח"א חא"ח סי' ג' דתלוי במנהג דאם המנהג שלא לטלטלו המנהג עיקר ואם ליכא מנהג הרוצה לסמוך לטלטלו מן הצד או ע"י ד"א לא הפסיד יע"ש: סימן קפ"ה שאלה במי שהיה מחכך בבשרו בשבת במקום שיש בהם שערות והיה בשער אחד איזה טינוף וע"י שהיה רוצה להסיר הטינוף הקשה הדבוק באותו שער נתלש גם השער עמו אם חייב משום תולש בשבת עוד צריך לדעת בנחיריים שהם ממולאים מצואת הנחיריים ומכניס אצבעו לקנחו ועי"ז נתלשים השערות שבתוך הנחיריים אי חייב או לא ואם לכתחילה יש ליזהר בזה שלא להכניס אצבעו לקנח בתוך הנחיריים בשבת או לא: תשובה עיין בתשו' הריב"ש סי' שצ"ד ובמרן ב"י בח"ח ססי' ש"ג והביאו מור"ם בהגהה שכתב אבל מותר לחוף ולפספס ביד וכו' יע"ש ועיין להרב שיבולי הלקט והביאו הרב א"א בא"ח סי' שכ"ח ס"ק ג' שכתב וז"ל יש אוסרין להעלות הגרון במשיכת שער שמא יתלוש אחד מהם וחייב חטאת יע"ש. ואפשר לחלק דהתם הוי כפסיק רישיה ולא ימות כי בודאי במשיכת השער א"א שלא יתלוש משא"כ הכא כי הוא בא להסיר הטינוף מהשער ויכול עשוהו שלא יתלוש השער ועדיין צ"י ועיין בש"ע סי' שי"ב ס"ז היה צריך לנקביו ואינו יכול לפנות שרפואתו למשמש בפי הטבעת שממשמש שם בצרור והנקב נפתח לא ימשמש בשבת כדרך שממשמש בחול דהיינו שאוחז הצרור בכל היד משום השרת נימין אלא ממשמש כלאחר יד וכו': עוד נשאלתי כיוצא בזה מי שיש לו חמימות בבשרו והוא מחכך בצפרניו הרבה בשבת ויש לחוש כי אפשר שיסיר עורו מעל בשרו ויוציא דם אם מותר לעשות כן בשבת או לא: ונראה לע"ד לאסור ממ"ש הרב מג"א בא"ח סי' שכ"ח ס"ק ל"ב והביאו הרב באה"ט ס"ק כ"א דמותר ליטול הקוץ במחט בשבת כמ"ש במשנה פי"ז דשבת והרמב"ם פכ"ה ובלבד שיזהר שלא יוציא דם דעביד חבורה כדאיתא רפ"י דסנהדרין יע"ש ונראה דאסור בשבת לחצוץ שיניו ומ"ג אם הוא במחט דא"א דלא יוציא דם וכבר כתב רש"י בשבת פי"ט דהמוצץ בפיו אסור דהוי חבורה וכתב הרב מג"א ס"ק ב' דא"כ אסור למצוץ דם שבין השינים ואפשר דהוי אב מלאכה יע"ש: