לב חיים פלג'י חלק ב רנא

או אסור משום שמבטל עונג שבת יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה נראה לע"ד לאסור כי כיון דקי"ל שינה בשבת תענוג אפי' ביום כ"ש בלילה דאיכא צערא דגופא שמצטער ואינו יכול בשבת לעשות דבר שמצטער גופו משום עונג שבת ותנן במתני' במס' אבות פ"ג משנה ה' הנעור בלילה וכו' הר"ז מתחייב בנפשו ופירש הרב רבינו המאירי שם דצ"א ע"א וז"ל והזכיר הנעור בלילה ר"ל כל הלילה כי התעורר יותר מדאי תזיק מאד והשיעור המוגבל לתעורת הלילה לד"ת הוא בכדי שישלים בה עם היות תעורת שש עשרה שעות וישן ח' שעות שהם שליש היום השלם ר"ל כ"ד שעות עכ"ל הרי כי ענין שלא לישן בלילה הוא דבר המזיק לגוף שמצער הרבה מאד א"כ בודאי כי לא נכון לעשותו בשבת: וממה שמצינו בפ"ק דיומא דח"י ע"ב דקתני מתני' אם הוא היה חכם דורש ואם לאו ת"ח דורשים לפניו ופירש"י אם חכם דורש בדבר הלכה כל ליל יוה"כ שלא יישן ויראה קרי וכן תני מתני' שם די"ח ע"ב ביקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדא וכו' יע"ש אין ראיה כלל כי מלבד כי איירי ביוה"כ כי אפי' חל בשבת מתענים בו ה' עינויים ואדרבה המצוה היא העינוי ולא העונג זאת ועוד כי אפי' לא היה יום תענית והיה מותר לאכול ולהתענג והיה חל אפי' בשבת כיון שהחששה היא מחמת קרי שמא יארע לכהן גדול ותתבטל מעבודת היום לכן בעבור זאת היה מקום להתיר דיתבטל עונג שבת בעבור זה. ובזה יש מקום להשיב דאין ראיה ממ"ש הראב"ע ז"ל בס' יתרו ע"פ והיו נכונים שכתב וז"ל אולי לא יישן אדם מהם בלילה שישמעו את קול ה' בבקר. כדרך כ"ג ביוה"כ עכ"ל דהרי אמרו רז"ל דלכ"ע דבשבת ניתנה תורה לישראל כדאיתא בפרע ק דף יע"ש הרי דבליל שבת היו כל ישראל נעורים בלילה דש"מ דמותר שלא לישן בליל שבת כל עיקר וליכא איסורא משים ביטול עונג שבת דיש לדחות דשאני הא דמת"ת שבאו כל ישראל לקבל את התורה דהיו צריכים קדושה רבה ויתירה יותר ממה שהיה מתקדש הכ"ג ביוה"כ וא"כ אין ראיה מזה לשאר שבתות השנה: ובר מן דין כי אעיקרא דדינא פירכא כי מ"ש הראב"ע שלא ישנו ישראל באותו לילה כשניתנ' התורה אחרי המחי"ר ליתא להא ובהדייא אמרו במ' חזית להפך כדכתבתי בקונט' מל"ח בס"ד וכבר הזכיר המג"א מאמר זה ועיין בב"ח בסי' רפ"א סוף סעיף ב שכתב וז"ל דמשמע דעיקר הטעם שלא לבטל שינת שחרית והוא עונג שבת וקבלה ביד הגאונים סמך וראיה מקרא וביום השבת עכ"ל ועיין להר"ן בה' שבת ועיין הלק"ט ח"א סי' צ"א ועיין להרא"ש ז"ל בתשו' בשמים ראש סימן שמ"ז בליל פסח דאין להיות נעור כל הלילה דבעינן שמחת י"ט ומצות עונה יע"ש ואם כך כתב הרא"ש בליל פסח כ"ש בליל שבת ועיין בקונט' חיים לראש בס"ד ועמ"ש הרב המאירי ז"ל בשבת פ' אלו קשרים בשם הירוש' ועיין מ"ש בביצה ובפסחים דס"ח ע"ב הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם ומ"ש הראשונים שם והרשב"א בתשו' ח"ד סימן רס"ב לסגף עצמו שלא מחמת ביה"מ לא אשכחן. ועיין בס' בן יוחאי שער הז' בא"ח סי' תצ"ד דקמ"ב ע"ב ועיין במס' יומא דל"ה כשעלה עמוד השחר וכו' ועיין בס' פתח עינים וז"ל דרכן היה לקבוע מדרש גם בלילי יו"ט וכתבו בפסחים דק"ט דמנהגם היה לילך לבית המדרש גם בלילי יו"ט. ועתה נדפס ס צפחית בדבש וראיתי להרב ז"ל דהאריך בזה ואסף איש טהור לאסו'ר איס'ר יע"ש בסימן כ"ד: סימן קפא נשאלתי בישראל שיש לו חותם על שמו וביום השבת רוצה הגוי ליקח החותם ולחתו' בעדו באיזה כתב ובאיזה ענין מדעתו של ישראל אם מותר לעשות כן או לא: והשבתי דהרב נודע ביאודה ח"ב חא"ח סי' ל"ג נראה שאסר ועיין נמי להרב בית אפרים בתשו' חאה"ע ובמ"ש לעיל מזה בסימן ק"ד בס"ד קחנו משם ובמאי דקמן נראה לאסור בנותן חותם שלו לגוי לחתום בעדו בשבת הרי יש שליחות לגוי לחומרא ועוד שמורה חתימתו שהוא חותם ביום השבת ועוד משום שביתת כלים: איברא דיש מקום להתיר היכא דהדבר מוכרח מצד המלכות ודינא דמלכותא דינא כי הגם שהרב נודע ביאודה שאלתו היתה בשר וחשובי היושב בבית ועד עם השרים ועכ"ז אסר אפשר לא היה אותו ועד במאמר המלך מצד המלכות אבל כשהוא מצד המלכות וא"א להשמט יתנהו ליד גוי אחד שהוא יתנהו ליד גוי אחר לחתום בו וגם שיהיה החותם בכתב שאינה אשורית וכ"ש הוא לשון לעז או תוגרמה ובכתב שאינה אשורית דיש מקום להקל ודוק: סימן קפב שאלה בגוי הבא ביום שב"ק ליקח דבר מביתו של ישראל או להביא דבר לבית ישראל מה דינו: תשובה הנה באומר הישראל לגוי בשבת הא לך מעות ותקנה לי דבר בשבת ומביאו ביום השבת בודאי דאיסור גמור הוא כי אינו מותר כ"א לתת מעות לגוי מער"ש לקנות לו ובתנאי שלא יאמר לו קנה בשבת והה"נ להפך אם נותן לו למכור לגוי מותר ובלבד שלא יאמר לו מכור בשבת וכמ"ש מרן בא"ח סימן ש"ז סעיף ד' ומור"ם שם בהגהה הלא"ה שניתן לו מעות מער"ש או שמצוהו לו שיקח בשבת ודאי אסור וכ"ש כשמצוהו לגוי שיקח בשבת כי הוא איסור גמור ולכן לא יפה הם עושים השולחים לגוי בשבת שיקח לו דגים ופירות וכדומה לצורך לילה כי הוא איסור גדול וכן ראיתי להרב זכור לאברהם ח"א חא"ח בהל' שבת ד"ה אמירה לגוי דקל"ז ע"ב שהכריח שהוא איסור גמור וראוי למחות בידם כי מלבד איסור אמירה לגוי איכא עוד איסור שמכין לצורך הלילה יע"ש ועיין להרב"י בא"ח סימן רמ"ז משם מהרי"א ז"ל דאמירה לגוי לו' שילך בשבת אסור אבל אם הגוי מעצמו אמר לילך בשבת שרי וכו' יע"ש. אמנם אם יש לו לישראל איזה דבר