לב חיים פלג'י חלק ב רנ

סימן קעח שאלה מעשה שהיה כי ביום שב"ק שמשימים בצים לצלות בתנור כתבו ע"ג הקליפה של הביצה מבחוץ אותיות לסימן ונסתפקו ביוש"ק אם מותר לשבור הקליפה כי יש חשש שישברו האותיות הכתובות ואיכא משום מוחק ויש מי שרצה להתחכם ולהתיר דהיינו לשבור הקליפה מצד שאינו כתוב ע"ג האותיות ולפחות משם ולהוציא הביצה וישאר הצד האחר אשר כתובים בו האותיות שלם בלתי שבירה אלא דעכ"ז שכיוין לפתוח מצד אחר נשבר גם מצד האותיות אם יש איסור בדבר יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה קי"ל בש"ס ובפוס' וכתבו הרמב"ם בה' שבת פי"א ה"ט המוחק כתב ע"מ לכתוב במקום המחק ב' אותיות חייב יע"ש הרי דהמוחק מה שחייב הוא כשמחק ע"מ לכתוב וכאן שמעיקרא לא מחק אלא קרע ושיבר האותיות שלא להנאות מהם בודאי שהוא פטור ואפי' למ"ש מרן בש"ע א"ח סי' ש"ם סעיף ג' המוחק דיו שעל הקלף או שעוה שעל הפנקס אם יש במקומו כדי לכתוב ב' אותיות חייב יע"ש כאן בנ"ד חסר המציאות כי נקרע הקליפה ואין בה כדי ראוי לכתוב ומ"ג כי בלא"ה לא נתכוון לקרוע כי בכונה מכוונת הרי הוא שובר מצד האחר להוציא הביצה ממקום אחר ולהשאיר מה שכתוב שלם אלא שממילא נשבר והרי קי"ל כר"ש בשבת דצ"ד ובשאר דוכתי שם בשבת דס"ל דדבר שאינו מתכוין מותר וזהו אפי' באיסור מלאכה גמורה דאורייתא כל שכן בכגון דא דנ"ד דליכא מלאכה ועוד כי אפי' הפוס' אשר אסרו לפתוח החותם בשבת כשיש אותיות היינו משום מוחק אינו אלא כי החתימה והכתיבה תהיא נעשית לסגור ולשמור מה שכתוב בתוכו ועיין בפר"ח ביו"ד סי' קי"ח וברבני האחרונים שם ובס' פחד יצחק מע' א' ד"ה אמירה ומערכת ך' ד"ה כותב וכו' מה שא"כ כאן בנ"ד כי כתיבת האותיות הם לסימנא בעלמא ולא איקפד להו אפי' אם נשברו האותיות כל שיש רושם מאותיות ולאו לשמירה וסגירה עבידא ואפי' האי לסימנא לא קפדי כ"כ ומ"ג אם נעשה בלתי ידיעה ורצון הבעל הביצה דודאי דכל שנשברו הקליפות מאליו בלא מתכוין דליכא חיוב כלל ועיין בא"ח סי' ש"ס סעיף ג' בהגהה משם המרדכי פ' כלל גדול שכ' וז"ל אסור לשבר עוגה שכתוב עליה ענין אותיות אעפ"י שאינו מכוין רק לאכילה דהוי מוחק יע"ש: ומתוך זה עמדתי על המרקחות שעושים בהם צורות מדפוס שקורין פאסטארי'אל אם מותר לאכול מהם בשבת אם יש בהם משום מוחק ואת"ל דמותר אם כתוב בהם גם אותיות הגם שיהיו מדפוס מגוף הדבר עצמו אם מותר וכן מה שעושין מוכרי מיני מתיקה כמין מטבעות מהמתוק עגולים הנקראים חאקיקיס. ויש מהם כדמות צורות ויש מהם שחוקקים צורת אותיות מכתיבת ישמעאלים אם יש לאסור בשבת מלאוכלם שמוחק בהם האותיות ונ"ל דבאותיות חקוקות יש לאסור בודאי ונראה דאין מקום לחלק בין אותיות מכתיבת שלנו לאותיות הכתובות משאר לשונות הגוים וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מה' שבת הלכה יו"ד והכותב בכל כתב ובכל לשון חייב ואפי' משני סימניות וכו'. ועיין מ"ש המרדכי בשבת פ' כלל גדול נשאל לרבי' מאיר זל על עוגות התינוקות שכתובים עליהם האותיות וכו' והרוקח סי' ר"ף ומור"ם בהגהה א"ח סי' ש"ם ומ"ש הרב מהר"ש תלוי סימן נ"ו והרב ט"ז בא"ח סי' ש"ם והרב חוות יאיר סימן טל והרב חמ"י בהל' פסח ובהל' שבת ופ"א מהל' שבועות יע"ש ובס' טל אודות בביאור המרדכי במלאכת מוחק דע"ב ומ"ש בספר דגול מרבבה להרב נודע ביאודה דנראה דמתיר בכל אופן בצורות ואפי באותיות יע"ש ולעד"ן דבצורות יש להתיר אבל באותיות החקוקות נראה דאסור כיון שדעת כמה רבנים לאסור ועיין בס' קול אליהו ח"א חא"ח סימן י"ט ובס' שיורי ברכה שם בא"ח סי ש"ס והרב חמ"י בהל' שבת פט"ו דקי"ט ע"א כתב וזל ומותר לאכול מרקחות העשויות מסוקא"ר ועליהם כמו ציורים ממיני צורות עשויות מדפוס על המרקחת עצמו ולא חיישינן לאיסור מחיקה כמו שביארנו שורש הדבר בדין מצות שמורות יע"ש ונר' דדוקא בצורות הוא דמתיר ולא באותיות כאמור וק"ל. ועיין בס' שאלת יעבץ ח"ב סימן ק"ם דאינו אסור כ"א האותיות אבל בדפוס ע"י חקיקה לא יע"ש ועמ"ש הרב אבני שהם ד"ס ע"ב: סימן קעט שאלה מי שבישל צמוקים במים בערב שבת ונתבשלו הדק הטב אכן לא היו מים מהצמוקים שהוציאו אותם ונשארו הצמוקים מבושלות בלתי משקה ובשבת רוצה להשליך לתוכן מים כדי שימחקו המים אם מותר לעשות כן בשבת או לא: תשובה הנה כתב מרן בש"ע א"ח סימן של"ו סעיף י"א השורה חטים ושעורים וכיוצא בהם במים הר"ז תולדות זורע וחייב בכל שהוא ועמ"ש בתשו' מוהריט"ץ סימן ס"ט ובס' בני חיי סימן רנ"ב בשם מוהר"ן רוזילייו ז"ל ועמ"ש הרב עץ החיים ז"ל פיה"מ במס' שבת פ' כלל גדול במלאכת הצובע ומ"ש הרב טל אורות דח"י ע"ד ודף והיה נר' להביא ראיה לזה ממ"ש הרט"ז בא"ח סי' שכ"א סק"ג דאסור לשפוך בשבת יין או שאר משקין לתוך כלי שיש בו חומץ כדי שגם זה יהיה חומץ אח"כ דזה הוי ככובש כבשים דהא מתכוין שאותו המעט ששופך שם יהיה נכבש ויתחמץ יע"א ועמ"ש הרב י"א. ויש לי להשיב ע"ד בזה כמ"ש במ"א גם יש לעמוד בדין שכתבו הפוסקים דכבוש הרי הוא כמבושל אינו במים ועמ"ש מז"ה הגדול בס' חק"ל חיו"ד ח"א סי' גם בעינן כ"ד שעות מעת לעת ועיין בס' נ"מ זה שמו חיים וחסד בסוף הספר בחידושי דינים סעיף מ"ג אמר כמוהר"ר פאיבש שמותר לשרות בשבת צמוקים ואפרסקים ודומיהם במים שלא אסרו אלא דיו וסממנים שעושים צבע יע"ש ועיין בס' ברכות המים סס"י רנ"ב והרב בני חיי א"ח סי' רנ"א מסיק להתיר שלא כדעת הרב השואל שהחליט לאסור אמנם הרב מר וקציעה בסי' ש"ך העלה לאיסור גמור וכס' הרב השואל הנז' יע"ש סימן קפ שאלה אם מותר בליל שבת להיות נעור כל הלילה וללמוד כדי לעשות תיקון כרת