לב חיים פלג'י חלק ב רמט

דגם הרב ז"ל משלנו ולא אמרה כ"א באנוסים אלא שמביא ראיה לריבותא טפי ממשומד גמור ואה"ן אם והיה משומד גמור אין לקרותו לס"ת וזה ברור ומבורר ועיין להרב מים רבים חא"ח סי' נ"א ואילך ונראה דאנוסים שלא מלו אין לקרות לס"ת כי החמירו בזוה"ק ס' אמור על מי שאינו מהול שלא יקרא בתורה והביטה וראה בתשו' זקן אהרן סי' צ"ד דס"א ע"ב דנראה דמומר אסור לקרות בס"ת ועיין למוהריק"ו שורש קפ"ט דהבא על הזונה אין קורין אותו לס"ת. וראיה מהימנא תמצא ממאמר רז"ל בשבת פרע"ק ורש"י בחומש פ' כי תשא ע"פ וישלך מידיו אמר ומה פסח שהוא אחת ממצות עשה אמר' תורה כל ן' נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים ואתננה להם יע"ש נמצא דמומר לא שייך בתורה ואיך אנן ניקום להעלותו לקס"ת והאמת דהכל לפי האדם ולפי הענין וצריך לפי ראות עיני הדיין ואל השופט שיהיה בימים ההם: סימן קעו שאלה מעשה שבא לעירנו אזמיר יע"א חכם אשכנזי מגיה גדול זה שמו. כמוה"ר יוסף נר"ו והוא בקי בחסרות ויתירות ופרשיות סתומות ופתוחות והוא במנין ובמספר כל אותיות שבתורה ושבמגילת אסתר הפלא ופלא מבקיאותו והתחיל לעשות הגהה ספרי תורה שבעיר ולא היה ס"ת שלא מצא בו טעיות הרבה הן בחסרות ויתירות הן בפתוחות וסתומות וכדומה ואפילו בספרים שהיו מוגהים ע"י חכמים גדולים בקיאים בהגה' מצא בהם טעות וגם בכמה ספרי תורות שיצאו כל נדרי שהמנהג שעושים אותו הגה' מחדש ויצאו כמה שנים כמה פעמים מצא בהם כמה טעיות זולת בס"ת אחד או שנים שנעשו הגה' זה שנים ע"י חכם גדול כמוה"ר ישראל אשכנזי נר"ו באלו דוקא לא מצא שום טעות בהם ויען נמצא לפי הנראה שכל הספרים אשר בכל בתי כנסיות שבעיר צריכים בדיקה והגה' כי בודאי ימצא בהם טעיות רבות קנוא קנאתי לה' אלהי צבאות בהיות זה החכם המגיה' בעיר שיגיה' על ידו כל הספרים שבעיר ותשבר ששואל הוא דבר בזול וא"כ מי שיש לו ס"ת יתן שכרו ואם לא יש בעלים לס"ת יתנו מכיס כוללות הק"ק ולהיות כי לא יבצר בכל דבר מנגדים באומרם כי הוא בחזקת כשרות העל אלה חל עלי חובת ביאור כי כיון שנמצא בכל ב"כ בספרים שהיו בחזקת כשרות שהיו בהם טעיות ויש שנמצאו בו למעלה משלושים טעיות א"כ כל הספרים צריכים הגהו' ואם יש ס"ת בדוק שכבר נעשה הגהה ע"י זה החכם או החכם הבקי רבי ישראל אשכנזי הי"ו ויש שאינו בדוק נראה דאין להוציא ס"ת שאינו בדוק על הכל אבא לבאר בס"ד: תשובה נראה דכמו שמצינו בתשו' הרשב"א שהביא מרן ביו"ד סי' פ"ד בירקות שבדק אשה ושוב נמצאו תולעים שצריך בדיקה אחרת וכן כדין ס"ת שנמצאו ג' טעיות שצריך להגיה' כולו כמ"ש הרשב"א. גם קי"ל לדעת כמה פוסקים דבאתחזק איסורא ל"מ חזקה כמ"ש בחק"ל ח"א חיו"ד סי' ק"ל וגם דנראה דאזלינן בתר רוב ספרים שהם מוטעים ועמ"ש מז"ה בחק"ל ח"ב ליו"ד בשיירי א"ח סי' א' והטעם שכתבו הפוסקים בבדיקת הריאה משום דמצוי בהם אע"ג דליכא חזקה כן נמי נימא הכא וכן בחזקת ב"ד דלא חיישינן לב"ד טועים אם ראינו ג' טעיות שטעו איתרע חזקתייהו כמ"ש הרבי זקן אהרן בתשו' סי י"ד יע"ש ובתשו' סי' רי"ח וכ"כ הרא"ם בתשו' ח"א סימן ל"ה וכל היכא דמצי לברורי מברירינן לענין ספק וס"ס וחזקה ושאר דברים עיין בקונ' מחזה אברהם מע' ה' ד"ה היכא דמצי וכו' יע"ש ועיין מג"א בא"ח סימן ח' סקי"א ובתשו' הר"ן ז"ל סי' ס"ו ואין מקום לו' כי כיון שהיה הס"ת זה כמה שנים וברכו בו הרי לא קיים המצוה וגם יש עונש על ברכות לבטלה שהרי מצינו בר"ת שהיה לובש תפילין תפורין בחוט פשתן כס' במכות די"א וההלכה להפך וכי ס"ד שלא יהיה לו שכר אלא אחר כונת הלב שביקש לקיים המצוה וכמ"ש הראשונים עיין בס' מדבר קדמות מער' ך' אות ובס' דבש לפי שם אות ד' יע"ש : וראיתי להרב דבר שמואל סימן ר"ס דהעלה דהיכא דשכיח והוחזקו ריעותא בבהמות. צריך מדינא לבדוק יע"ש וה"ה והוא הטעם בבדיקת הס"ת וק"ל ועיין עוד בתשו' שם ואם מותר לקרות בהם כשהם בחשש פיסול בהיות ס"ת מוגה בבירור עיין להרב נודע ביאודה ועמ"ש בס' חקקי לב חיו"ד סימן מ"ח ובס' חק"ל חיו"ד ח"א. ונראה להביא משל על זה שכתוב בס' חובת הלבבות במלך ששלח לעבדו שיקבץ ממון מארץ מלכותו ושימנה ושישקול אותם אם הם חסרים וגם שיבחינם במבחן אם הם זהב וכסף או מזויפות והוא סמך על המביאים ולא מנה ולא שקל ולא הבחין אותן ושוב מנא המלך חסרות ומזויפות בודאי שראוי לעונש שלא היה לו לסמוך על אחרים זת"ד כמו כן יש לומר בנ"ד: סימן קעז שאלה מעשה שהיה בחתן בחור שנשא בתולה והוא אלם שאינו מדבר כל עיקר מה לעשות בשבת חתונה לקרותו לס"ת כנהוג בעירינו אזמיר יע"א שמוציאים ס"ת ב' ונותנים לחתן וקורין אותו לעלות לקרות בס"ת שלו פ' ואברהם זקן ומתרגמים תשובה הנה לענין סומא המנהג בעירינו אזמיר יע"א לקרותו לס"ת ומברך הברכה וקורין לו בס"ת לכל אדם בכל זמן וכן נוהגים ג"כ למי שהוא חתן שעושים לו כסדר הזה ועיין מ"ש הרב מטה יאודה בא"ח סי' קל"ה במעשה שאירע בשנת התפ"ח וכמ"ש הרב לדוד אמת. ואולם באלם לא יש מנהג מעולם לקרותו לס"ת וכשאירע להיות חתן הנכון הנראה לע"ד לגזור עליו שלא יבא לבה"כ כלל וע"ד שגזר הרב הנ"ל בעירו בסומא ואם יוציאו ס"ת ויקראהו בלא ברכה זה לא שמענו ואם יוציאו הס"ת ולא יקראו בו גם זה הוי ח"ו פגם לס"ת וראיתי בס' פרי מגדים בחלק מ"ז בא"ח סימן ק"ס אות ב' דאם יוצא בשחיטה בברכת חברו כמבואר ביו"ד סימן ח' ולפ"ז אדם חשוב גדול הדור אם לא אפשר אחר מברך והוא עולה לס"ת וש"ץ קורא וצ"ע יע"ש ועמ"ש בס' הקטן ספר חיים סימן ז"ך אות י"ד בס"ד: