לב חיים פלג'י חלק ב רמח

אסור וכמ"ש הרמב"ם ה' שבת וה' שחיטה וה' גיטין ובשאר דוכתי ומרן בש"ע י"ד סי' ב' ס"ה ובכנה"ג שם ומ"ש הרב שערי אפרים ובתשו' יד אליהו סימן פ"ג ומה שהק' להראב"ד בהשגות בפ"ו מה' גיטין שכתב המחלל שבת וכו' יע"ש לק"מ דאיירי בצינעא וכיון שהוא גוי לגמרי אינו עולה ואם יעלה יעלה אחר תחתיו ויחזור ויקרא ואין להקשות שהרי למאי דקי"ל כר"מ דאפי' אינם כשרים נקראים בנים ועיין להרמב"ן עה"ת וספרי פרשת האזינו בע"ז ומ"ש בקידושין וס' שאלת יעבץ ח"א סי' כ"ח ועמ"ש בספרי ס' ראה ע"פ בנים אתם וכו' ובס' אהלי יהודה ז"ל דע"ה ע"ד ומדברי מהרי"ו שכתב דמקבלים נרות ליוה"ך שמודה ביוה"ך התם שאני. ואם ששמעתי באומרים לי ומטו בה משמיה דגברא רבה ז"ל שהורה להתיר שיעלה מומר לחלל שבת ביוה"ך זת"ד לעד"ן להשיב דאם האמת כמו שהם אומרים קשיא מכל האמור ועוד י"ל דאין למדין הלכה מפי מעשה ואפשר שלא הגידו לו להרב ז"ל באותו פרק שהיה מומר לחלל שבת בפרהסייא ועוד דאימור לא כך היה מעשה: ומעיד אני עלי שמים וארץ דביוה"ך בבהכ"נ שלנו הוה עובדא והיה המומר מתנדב סך הרבה מאד והיה הצבור באותה שנה בדוחק גדול ועכ"ז לא הנחתי להם שיעלה מומר לס"ת. ובבהכ"נ הסמוך לנו קראו למומר אחר והיה הדבר מוכרח כי דוחק הצבור הרבה והגזבר של הק"ק היה המשרת וסרסור שלו וכבר הרב הלק"ט ח"א סימן ד' הביא בשם תשובת הרב ישר כי דוחק ארץ ישראל גורם להם לעשות מנהגים שלא כדין ועיין בס' פרי מגדים בחלק א"א סי' רפ"ב ס"ק ז' דאפי' בשאר עבירות אם הוא מומר ורגיל לכך לא יקראו אותו יע"ש ועמ"ש הרמב"ם בפיה"מ בר"פ חלק בפי' י"ג עי עיקרים שהכופר בהם אינו מכלל ישראל ועמ"ש עוד הרמב"ם ז"ל בה' יסודי התורה פ"ג הלכה ו' ואילך ובענין אם זה דנקרא מומר הוא דוקא כשמחלל בעבודת קרקע או לא היא ס' הרב בעה"ע והביאו הרב"י באה"ע והתשב"ץ ולעד"ן דהיא סברא יחידאה וכבר כתב הרב זכות משה סי' פ"ו דקכ"ט ע"ד שהיא סברא יחידאה יע"ש ועיין בס' מטה אהרן ז"ל ח"ב דקצ"ח: ברם נשאר לנו לבאר מהו מיקרי בפרהסייא דהנה אמת כי מחללים שבתות בכל שבת ושבת עכ"פ אין רואים אותו כ"א לפחות אחד או שנים ואפי' שיהיה בכל שבת שנים או שלשה והוו בהצטרפו' טפי מי' יש להסתפק אי מצטרפין או בעי' כולן בבת אחת ועיין בש"ע י"ד סי' ב' סעיף ה' ובבאה"ט שם סק"י ועיין בס' פני מבין ח"ב ובס' קהלת יעקב אלגאזי סי' תנ"א דקל"ב וסי' תרצ"ז דקע"ו. ולענין אם מחלל באיסור דרבנן עיין בית הילל י"ד סי' ב' ומה שהשיב ע"ד הרב פר"ח בק"א והטעם שכתבו הפוס' דמומר לחלל שבתות בעינן שיהיה בפרהסייא נראה לומר עפ"י מ"ש בהקדמת התיקונים ד"ה ע"ב וז"ל ובג"ד בראשית ירא בושת הרי יראה עם בשת כלא חד ומאן דלית ביה בושת פנים אוקמוהו מארי מתניתין בודאי שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני והפוך בשת ותשכח שבת והיינו בראשית ירא שבת דלא תחלל ליה בפרהסייא כב"נ דלית ביה בושת אנפין וכו' ע"ש ואם הוא מין אפיקורוס המלגלג בדברי חכמים והגם שאינו עובד ע"ז ואינו. מחלל שבת הוי כגוי גמור שהרי במומר לא מורידין ולא מעלין ובמין קי"ל דמורידין ולא מעלין ועמ"ש בספרי הקטן ספר חיים בסי' ה' סעיף ן' בס"ד ועיין חכם צבי סי' י"ג ועיין להרב מראית העין בליקוטים סי' י"א ד"ף אות י"ב דאם שב בתשובה מהני ליה וכתב בס' ראשית בכורים ח"ב בתוכחת מגולה דז"ך ע"ב במי שמגלח זקנו שלא לקרותו לס"ת יע"ש ונראה דזהו שלא מן הדין אלא להוראת שעה וראיתי להרא"ם ח"א סי' מ"ו דכתב המחלל שבתות בפרהסייא או העובד ע"ז שהוא כגוי גמור לכמה עניינים ועוד שם בסי' פ"ג ועיין טל אורות די"ז ע"ג והרמב"ם סוף הלכות שבת ואם הוא מוכרח הדבר לקרותו לס"ת יקראו לעולה אחר תחתיו ויחזרו הקריאה מה שקראו למומר וע"ד שכתב הרב לדוד אמת סי' ה' חות ט' מחודש ד' וז"ל יש מי שכתב דאם אחר שעלה ע"ה למנין ז' נודע שאינו יודע צורת האותיו' צריך להעלות אחר למנין ז' יע"ש אכן לא ביאר לנו הרב ז"ל אם יחזרו כל מה שקראו לו לע"ה או לא ועיין להרדב"ז דפוס פיורדא ח"ג סוף סימן תט"ו ותשב"ץ ח"ג סס"י ש"ט ובית עובד דס"ד ע"א אות ח"י ודוק. ועיין מ"ש הרמב"ם בפיה"מ פ"ק דחולין ומ"ש הרדב"ז ח"ה סי' שני אלפים ע"ח ועיין מהריק"ו שורש קפ"ט והביאו מרן בב"י באה"ע סי' כ"ב ובטור אה"ע סי' קכ"ג ולמהראנ"ח ח"ב סי' ל"ח ועמ"ש הרמב"ם בפי"ב מהל' תפילה ה"ג וע"ש במרן כ"מ דלכל דבר שבקדושה אין מצטרפין נשים וקטנים ועיין מ"ש עוד הרמב"ם בהלכה טו"ב וע"ש בהגמ"י אין לקרות כנעניים בתורה וכו' והביאו מרן ב"י א"ח סי' קל"א וסי' רפ"ב ועיין בס' שייורי ברכה א"ח סימן רפ"ב ועיין ב"ד חלק אה"ע סי' ג'. וראיתי להרב מטה שמעון בח"מ סי' ב' בהגהב"י אות י"א שהביא תשובת הרב אבן השוהם סי' ט"ל שכתב דלא אמרינן הפקר ב"ד הפקר אלא לענין ממון לא לקונסו שלא יעלה לס"ת יע"ש וכעת אין זה הספר מצוי אצלי לראות הדברים בשורשן ואולם אם יהיה שזה חטא בחילול שבת בפרהסייא או בע"ז שנעשה מומר והוא גוי יש לקונסו אפי' אם לקח עליה בדמים והוא ברור וכמ"ש בתשו' לחח"מ: וראיתי להרב יכין ובועז בח"ב סי' ג' שכתב וז"ל ואני אומר שאין למונעם לקרות בתורה ראשון ואפי' אנו חושבים אותם משומדים לא אנוסים אעפי"כ מכלל ישראל הם נחשבים לפי שכל שנשתמד אפי' ברצונו מישראל הוא נחשב דהא קי"ל במס' סנהדרין בפרק נגמר הדין אעפ"י שחטא ישר' הוא עכ"ל ופשט הדברים משמע דישראל שהוא מומר גמור מותר לקרותו לס"ת דאעפ"י שחטא ישראל הוא ואחרי המחי"ר נראה דזה אינו דמאחר שהוא מומר ויצא מכלל ישראל וכופר בכל התורה כולה איך יעלה למנין קריאת העולים לס"ת וכאשר נתבאר מדברי הפוסקים וענין מ"ש אעפ"י שחטא ישראל הוא להחמיר עליו שלא להסטיאו באיזה איסור ולומר דנעשה לו כל האיסורים כהיתר לענין זה הוא דהחמירו בו ואמרו דאעפ"י שחטא ישראל הוא לא להחשיבו ליהודי כשר במקום שצריך להיות ישראל ולא גוי דיהיה כשר המשומד בודאי דזה אינו ולפי חומר הנושא נראה