לב חיים פלג'י חלק ב רמז

בא"ח הל' חה"מ סימן תקע"א סקי"ב אות ב דכתב וז"ל וכן ראיתי פה ירוש' שגילחו ן' ה' שנים בחהמ"ס תוך הבית הכנסת בשמחות וגיל ע"י ספר ישראל עכ"ל וה"ד בק"ס דקכ"א ע"ד ואי איסורא איכא מאי דוחקייהו לעשותו תוך בה"כ ועיין במגי' דכ"ח אין נאותין בהם וביומא די"א אמהות רוחצות ועמ"ש בחק"ל ח"ב לי"ד בשיורי א"ח סי' יו"ד ד"ה ע"ב יע"ש ובעזרות דלב ב"ד מתנה עליהם דלא נתקדשו ואוכלים ושותים בהן אפי' בקבע נראה דאין למחות אם יסתפר שם ודוקא להיושבים שם בהוה וכן לת"ח בבית מדרשו ולא לזולתו וברור הדבר מדברי הרמב"ם בפי"א מה' תפילה והטור שם ועיין מ"ש מהר"י באסן בסי' ק"ד ובס' מחזיק ברכה סי' קנ"א ובשיורי ברכה שם ועוד לו בס' מחזיק ברכה סי' רע"ג ועיין מ"ש בס' זכר דבר בא"ח מערכת ב' אות ג' ודוק: סי' קעג שאלה אם מותר לעשות ולקיים המצות במקום מטונף הגם שאינו מברך כגון לעשות צדקה או מצות אחרות וכן אם מותר לתת צדקה או לקיים שאר מצות בידים מטונפות כגון שיצא מבית הכסא ועדיין לא נטל ידיו אם יכול לתת צדקה לעני או לא: תשובה עיין בס' טוב עין בסי' ח"י אות ל"ז ד"מ ע"ב שהביא משם גדול אחד שנסתפק בזה ועיין בס' עיקרי הדט ח"א חא"ח ועיין בתשב"ץ ח"ב סי' מ"ג ויש לחלק בדבריו ודוק ועמ"ש הלק"ט ח"ב סי ז"ן ובית השואבה ד"ד ע"ב אות ד' ועיין להרב רוב דגן בקונ' אות לטובה אות טו"ב יע"ש : ולענין מי שהוא בבית האסורים במקום שהיא מטונפת שאסור לומר בתוכה שום דבר שבקדושה והוא זמן העומר שאינו יכול לברך אם יכול לענות בל' לעז הימים והשבועות או ע"י כתיבה נראה דהותר לו כדי שלא יאבד שאר לילות דספירה אינה יוצאה י"ח בהרהור לבד ועיין להרב פרי מגדים בא"ח סי' מ"ז בחלק א"א ס"ק ב' במה שנסתפק בכותב ד"ת ואם יהיה כותב ס"ת דהוי מ"ע הכתיבה וכמו כן היות הס"ת עצמו במקום טינופת דודאי דאסור וק"ל: וראיתי בס' קשל"ה שכתב דהשוחט בהמה במקום מטונף דאינו יכול לברך ילך למקום נקי ויברך ויחזור וישחוט והוא דין מור"ם ז"ל בהגהה בסי' י"ט סעיף א' בשם הגה' שחיטות ישנים בשם האגודה יע"ש וזהו בשחיטת בהמה אבל בחיה ועוף שיש מצות כיסוי הדם הגם שיברך במקום נקי כשיחזור ויכסה את הדם הוא מקיים המצוה במקום מטונף והרי עיקר הצטרכות דבעינן שיעשה המצות בכבוד ולא בבזיון הוא נלמד ממצות כיסוי הדם דכתיב ושחט וכיסה במה ששחט יכסה שלא יכסנו ברגל וכו' שהוא בזיון וכ"ש שלא יקיים המצות במקום מטונף ועיין בסה"ח סי' רנ"ב ועיין בספר משחא דרבותא חיו"ד סי' רע"ד דפ"ז ע"ג בסופר הכותב ס"ת בבית המטבחיים דאיכא סירחון וצואת בני אדם וכו' ע"ש: סימן קעד שאלה מי שקראוהו בשמו שיעלה לס"ת ואינו רוצה לעלות מה דינו: תשובה נראה דכופין אותו לעלות שהרי מ"ע מדרבנן מיהא איכא לעלות לס"ת ואפ' דיש מ"ע מד"ת בלימוד התורה עצמו אלא דיש לחלק דהא מיהא יהיה שומע ושומע כקורא וקי"ל בכתובות דפ"ד ע"א בד"א במל"ת אבל במ"ע שאומרים לו עשה סוכה וכו' מכין אותו ואם יש לחלק בין מ"ע מד"ת למ"ע מדרבנן עמ"ש בס' נשמת כל חי ח"א חא"ח סי' כ"א ובחקקי לב ח"א סי' ך ובח"ב חח"מ סי' ה' ועוד יש לומר דכיון דאיכא משום סכנה כמ"ש בגמ' ג' דברים וכו' ואחד מהם הוא מי שנותנים לו ס"ת לקרות ואינו קורא כדאיתא בברכות דדין וכ"כ הרי"ף והרא"ש שם וכבר כתבו הראשונים גבי קטלנית דאם רוצה לישא דב"ד כופין וכתב הרב ת"ה דכי היכי דב"ד חייבים להפרישו מאיסורא ה"נ מסכנתא וכ"כ בתשו' הרא"ם ח"א סי' כ"ב ועמ"ש מהר"י ן מיגאש בלקוטות הרמב"ן סי' ק"ג וראיתי להתוס' במנחות דס"ד ע"ב ד"ה ארור בסו"ד שכתבו וז"ל ותי' ה"ר יעקב ברבי שמעון דמעיקרא גזרו ולא קבלו מינייהו ולבסוף גזרו וקיבלו מינייהו ועוד י"ל דמעיקרא קאי בארור בעלמא ואי בעי לקבולי עליה לטותא דרבנן שרי ולבסוף גזרו ואסרו לגמרי ומיהו קשה דהא אמרינן בשבועות דל"ז ארור בו קללה בו נידוי יע"ש והן עתה נ"מ ס' השומר אמת וע"ש סי' י"א אות א' דכ"ג ע"א וראיתי מ"ש בזה. ועיניך תראנה למהריק"ש בהגהותיו ועט"ז ומג"א ופר"ח סי' לק"ח ועיין בשיירי כנה"ג ועולת תמיד בסי' לק"ט ועיין הרדב"ז הח' סי' ד"ש ובתשב"ץ ח"ג סי' קמ"א ודוק: סימן קעה שאלה מי שהוא מומר לחלל שבתות ה' בפרהסייא בהדלקת נר ושתית טוטין וכתיבה אי מותר לקרותו לס"ת ואם עולה למנין ז' וג' או לא ואם יש חילוק בחילול שבת בין במלאכות שיש בהם עבודת קרקע למלאכות שאינן בעבודת קרקע או לא: תשובה נראה ודאי דרשע עובר עבירות שאינו בחילול שבת וע"ז נראה דמותר לקרותו ועולה למנין ז' ואדרבא כתוב בסה"ח והביאו הרב כנה"ג בא"ח סי' רפ"ב במי שעבר על העריות דמותר לקרותו כדי שיתבזה והגם שבזה כתב הרב ש"א שער ח' סעיף ל"ד דלא יעלה שמא ילבין פניו אפי' הוא רשע ש"מ דלכל הפירושים עולה יע"ש בפתחי שערים ועיין להרב ח"ץ בתשו' סי' י"ב מ"ש ויש להשיב ע"ד דכל עוד שאינו מומר גמור מותר ועולה לא דמודינן ליה אם בא מידינו לקנסו כדי שיחזור ושלא להסביר לו פנים מותר וכמ"ש הרב בנו בס' שאלת יעבץ ח"א בסי' ע' דק"ב ע"א ועו"כ שם סי' פ"ג ואילך ועיין באה"ט א"ח סי' תרס"ט ס"ק א' יע"ש ועיין באה"ע סי' קמ"א ובכנה"ג ובס' יד אהרן שם הגה"ט מאות יו"ד סי' ב' וסי' קי"ט וסי' קכ"ו ס"ח ומ"מ במומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסי'